י"ז בסיון תשע"ט / יום חמישי 20 יוני 2019 | פרשת השבוע: שלח לך
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   הכרות ונישואין     הורים וילדים     משפחה ובריאות     ברסלב ילדים             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
הורים וילדים  
 
דף ראשימשפחה וזוגיותהורים וילדיםסרבני אכילה
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

סרבני אכילה    

סרבני אכילה



גם הילד שלכם סרבן אכילה? פתאום אוכל או ירק או פרי כבר מקבלים כרטיס אדום לתפריט שלו? מה עושים? דנית מילנר, מטפלת טבעית, עם הטיפים המושלמים.

 



יום אחד הילד מכריז שהוא לא אוהב בטטה.

 

ועד לאותה הכרזה לא הייתה לו שום בעיה עם הירק הכתום-מתוק הזה, אבל מעכשיו, כך החליט, הוא לא מוכן יותר לראות בטטה בסביבתו.

 

זה בדרך כלל מתחיל עם סוג מזון אחד שהוא מכריז שהוא לא אוהב, ואז הוא חוזר על העובדה הזאת כמה וכמה פעמים כדי שנפנים אותה. בהמשך, מצטרפים דברים נוספים לרשימה השחורה, יחד עם סנקציות והגבלות נגד מסיגי הגבול הזרים בצלחת.

 

ואנחנו, ההורים, חשים שאין לנו ברירה אלא לשתף פעולה ולדאוג לבצע את פקודת המלך/הילד.

 

הרבה יותר קל למנוע מציאות סרבנית כזאת מלכתחילה מאשר לטפל בה בדיעבד. לכן, הימנעו ככל האפשר מלשתף פעולה עם ההחלטה הלא מנומקת של הילד כבר מהרגע הראשון.

 

כשאתם מוצאים את עצמכם שולפים עבורו חתיכות בצל מטוגן מהצלחת, מסננים את המרק ומפרידים בין המנה שלו למנה המשפחתית הקולקטיבית, זה סימן שהפכתם כלי לשליטה ביד הילד, וזאת רק ההתחלה.

 

אז מה עושים?

 

1. דבר ראשון, לא נותנים לזה תשומת לב. כל ביטוי מצידנו לסירוב העיקש לאכול, כמו: לדבר איתו על זה, לנסות לשכנע אותו, להפעיל עליו לחץ ואיומים או להסביר לו על חשיבות האכילה הבריאה תוך פירוט ערכיה התזונתיים של הבטטה, רק יכול לחזק עוד יותר את ההתנגדות מצידו ולגרום לו להבין שההחלטה הרגעית שלו הפכה מחסרת חשיבות ללגיטימית וכבדת משקל.

 

2. ממשיכים כרגיל. מגישים בטטות לשולחן בכל הווריאציות ולא מתרגשים מהתגובות הסוערות של הקטנצ'יק, שטוען בתוקף שהוא כבר אמר לנו שהוא לא מוכן לאכול בטטות בשום אופן.

 

אנחנו לא מכריחים אותו לאכול שום דבר. ירצה – יאכל, לא ירצה – זה עניין שלו. אבל הבטטות ימשיכו להופיע כרגיל.

 

3. מחליטים מראש שבבית שלנו לא קובעים שלא אוהבים משהו לפני שטועמים אותו, ומנסים לאכול אותו לפחות 15 עד 20 פעם.

 

טעם זה דבר נרכש. לכן, לפעמים מזון שלא עבר את מבחן הטעם והמרקם יכול להתקבל ואפילו להתחבב אחרי מספר ניסיונות חוזרים.

 

חשוב מאוד להישאר עקביים ולתת לילדים לנסות לטעום את אותו סוג מזון בזמנים קרובים, ולא בפערים גדולים מדי בין ניסיון אחד לשני.

 

מאמרים נוספים בנושא:

עוד יום, עוד סנדוויץ'

או שתאכל, או ש...

אם לא תאכל יבוא שוטר

אוכל אוהב שיאכלו אותו

פעולות פשוטות לבריאות

לאהוב את עצמי

היוגה של המזון

מבחן גלידה

להחזיק במושכות

אמא עם מילה

 

4. סרבנות אכילה היא הרבה פעמים דרך להשגת תשומת לב. כדאי לתת לילד כזה כמה שיותר חיבוקים, נשיקות, מחמאות ויחס טוב ואפילו מועדף, כדי שלא יחפש להשלים את החסך הרגשי בדרך שלילית.

 

תחשבו כמה תשומת לב ויחס מיוחד סרבן אכילה מקבל! מכינים לו אוכל במיוחד בשבילו, הוא שונה מכולם, יש משהו שמאפיין אותו ומייחד ומבדיל אותו מהשאר. למה שהוא יוותר על המקום הזה?

 

5. תהוו דוגמא אישית! אתם לא יכולים לאכול ג'אנק פוד ולהטיף לילדים על אוכל בריא.

 

6. כדאי לבדוק מה בדיוק מפריע לילד: המרקם של הירק/הפרי, הפסולת שמתלווה אליו, כמו הקליפה למשל, או שהוא פשוט חרץ את גורלם של הפירות והירקות בלי שום סיבה. במקרה כזה, חשוב לזכור שדבר זמני הופך מהר מאוד להרגל קבוע.

 

יש ילדים שהחליטו שירקות ופירות זה מגעיל, וכל כך שכנעו את עצמם שזה נכון עד שהם והסביבה שלהם האמינו בזה כאקסיומה, ושום ירק או פרי לא נכנס לפיהם עד לגיל הבגרות המאוחרת. ורק אז, אם קול ההיגיון הצליח לחדור אל ליבם, הם הבינו שהגיע הזמן לצאת מזה ולאמץ הרגלי אכילה חדשים.

 

7. אל תניחו לילדכם להאמין שהוא באמת לא אוהב אוכל מסוים. השרישו בו חשיבה חיובית ואל תאפשרו לו לקבע הנחות יסוד שגויות. למשל, אם הוא מכריז: "אני שונא קישואים!" אפשר לומר לו: "אני מבינה שעכשיו אתה לא רוצה לאכול קישואים, וזה בסדר. כשתרצה, תבקש ואתן לך".

 

כדאי גם להזכיר לו מדי פעם, בדרך אגבית לחלוטין, כמה שבעבר הוא אהב קישואים ואיך שנהג לבקש עוד מנה של קישואים כשהיה קטן יותר.

 

המטרה היא לא להפוך קוריוז להרגל, והרגל לחלק מההגדרה העצמית. כמו למשל, "אני לא אוכל קישואים", או "אני לא טיפוס של קישואים".

 

8. אם בכל זאת נשאבתם למצב הזה והילד שלכם מתעקש בכל תוקף שתכינו לו אוכל במיוחד בשבילו, שלא כולל שום דבר שהוא החליט מזמן שהוא לא אוכל ויהי מה (ובדרך כלל מדובר בפירות וירקות. לפיצה, צ'יפס ונקניקיות לא שכיח למצוא סרבנים), כדאי לתת לו מדי יום תוספת של ויטמינים ומינרלים שישלימו את תזונתו, ולנחם את עצמכם ברשימת הוויטמינים המפוקפקת שמופיעה מאחורי שקית החטיפים ודגני הבוקר שהוא אוכל, כדי שתוכלו לישון טוב בלילה.

 

 

*   * *

דנית מילנר, מטפלת גוף-נפש ברפואה טבעית. מתמחה בטיפול באמצעות: תזונה, צמחים, תוספי מזון, רפלקסולוגיה, עיסוי, יוגה, דמיון מודרך ונובע ואירידיולוגיה. שאלות ניתן להפנות למייל: danitmilner@gmail.com





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של דנית מילנר
   חזור לדף הבית של הורים וילדים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
בראש פרויקט החץ               אל תסגרו את שער הרחמים               חופשששש!
 
 בראש פרויקט החץ  אל תסגרו את שער הרחמים  חופשששש!


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
     
  •  
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים