עשרה צעדים לפסגה

לפני כמה שנים, אחרי שהשתחרר מהצבא, אוהד רצה לקנות את הרכב הראשון שלו. אחרי חיפושים קלים הוא מצא רכב קטן וזול, יחסית, עם קילומטראז' נמוך. זה היה רכב של פנסיונרית שבקושי נסעה בו. מציאה, אין מה לומר. אחרי חודשיים, החלו תקלות ואינסוף בעיות במנוע. הסתבר, שהעמידה הממושכת של הרכב לא היטיבה עימו.

ובכלל, זה כלל מאוד ידוע – שעמידה ממושכת אף פעם לא מיטיבה עם העומד…

איזה טיפוס אתם?

בעולם ישנם כמה סוגים של טיפוסים, אבל מתוכם יש שניים מובהקים – "המחנה" ו"המטפס".

המחנה – הוא טיפוס שיוצא לדרך, ואיפה שהנוף יפה או נוח לו הוא נשאר לחנות שם. למרות שהוא בהחלט רוצה להגיע לפסגה, הוא לא ימשיך לכיוון שלה אלא יישאר במקום הנוח, בחנייה.

הנמשל – ישנם אנשים שיישארו באותה עבודה, באותו תפקיד, עם אותם חברים, או עם אותה תפישת חיים למרות שרצו יותר. הם לא יוציאו מהכוח אל הפועל את הפוטנציאל הטמון בהם.

המטפס – זה טיפוס שיוצא לדרך, אחרי שהכין עצמו, חקר ולמד וסימן לו מטרות. הוא מבין שעל מנת שיוכל להתקדם עליו להתאמץ ולפעמים לרדת לוואדי ולעצור לנוח, או להמתין שהסערה תחלוף ואז להמשיך בדרכו.

הנמשל – ישנם אנשים שמתקדמים ומתפתחים כחלק מדפוס החיים שלהם. הם משקיעים מאמץ ומדי פעם עוצרים ואוספים כוח.

אולי זה הזמן להתבונן על עצמנו ולראות באילו תחומי חיים אנו טיפוס "המחנה" ובאילו אנו "המטפס". הנה כמה דוגמאות, מיני רבות של תחומי חיינו, בהן אפשר לעשות לעצמנו מבדק קטן:

חברתית – האם אנו 'חונים' עם החברים והשכנים או פתוחים להכיר אנשים חדשים?

תזונה – האם אנו אוכלים כפי שהתרגלנו או מוכנים לעשות שינוי?

עבודה – האם אנו הולכים לעבודה שחוקים ולא מרוצים, או עושים שינוי במקום העבודה עצמו או מחליפים?

וכאן עולה שאלת השאלות: האם אנו מסכימים להירפא?

אם כן, מה אנו מוכנים לעשות בשביל זה? הרי ידוע שכל קושי שנתקלים בו הוא בעצם קריאה לשינוי וריפוי. אפשר לעשות זאת מתוך כעס ומרמור, ואפשר לעשות זאת בצורה הרבה יותר טובה – מתוך אהבה.

מאמרים נוספים בנושא:

עשרה צעדים לצמיחה מהקשיים

האלף-בית של החיים

האבנים הגדולות של החיים

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה
השם אמר לי

אל תפחדו

אל תפסיקו לרצות

המפתח והדרך השלישית

אז יש או אין?

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

בצעדים קטנים אל האושר

הצעד הראשון להשיג את היעד הזה הוא לשרטט מפת דרכים. בין אם אנו טיפוסים 'חונים' ובין אם 'מטפסים' – כדאי מאוד שתהיה לנו מפה כזו, שהיא למעשה סדר יום מרפא. והזמן הכי מתאים לריפוי עצמי ולתכנון שלה הוא – ע-כ-ש-י-ו-!

הנה הצעה שלי למפת דרכים עם עשר נקודות ציון חשובות לדרך ואורח חיים מרפא, כזו שתהווה במידה מסוימת את ההשתדלות שלנו:

נקודה ראשונה – אחריות – ההתקדמות, הריפוי והשינוי – כל אלה באחריות שלי בלבד. יהיו אנשים וכלים נפלאים שנפגוש בדרך כעזרה, אבל אני אחראי על עצמי.

נקודה שנייה – מחויבות – אני מחויב להשקיע מאה אחוז רצון, כוחות, משאבים בריפוי ובהתקדמות. אני מחויב ליצור לי סדר יום מרפא. לקיחת אחריות ללא מחויבת נותרת ריקה. מחויבות, משמעה, לפעול את הבחירות שבחרנו ולשים אותן לפני כל דבר אחר.

המחויבות מתחלקת לשני סוגים:

הראשון – מה שאני מוותר ומשחרר ומחיי. למשל, מעשים לא מועילים, הרגלים מזיקים, דפוסי מחשבה ואמונה, צורת דיבור מחלישה וכן הלאה.

השני – מה שאני מאמץ ומרחיב בחיי.

נקודה שלישית – הקשבה – אני מקשיב למסר שהקושי מספר לי. אני מקשיב לרצונות ולצרכים שלי, שהרי רק אני יודע אותם באמת. הקשבה לגוף, לרגשות, למחשבות, לחלק הרוחני שבי. הקשבה לסובבים אותי. כשמקשיבים, נעשים מודעים לתדרים שלא הייתה לנו גישה אליהם.

הקשבה, זה זמן קדוש. טוב להוקיר ולאפשר לעצמנו להיות בהקשבה ופחות לדבר. הקשבה, מביאה לידידות אמת עם עצמנו ועם אנשים נוספים.

נקודה רביעית – סינון – אני מסנן ומאזן את הדברים שאיתם אני בא במגע. למשל, אנשים, חפצים, מעשים, מזונות, התמכרויות, וואטסטאפ, פייסבוק וכן האלה. אני אוסף את מה שמשפיע עלי טוב ומה שמוציא ממני את הטוב. מרחיק ומסנן את מה שגורם לי מתחים וכיווצים, כעס או צער וכן הלאה.

נקודה חמישית – התמסרות – הקושי הוא תהליך המאפשר לי לגדול, לצמוח, להתעדן ועוד. הקושי הוא לא בעיה אלא דרך שעלי לצעוד קדימה. שהרי כל צמיחה מגיעה מלמטה, כמו העץ שגדל משורשיו אשר מתחת לאדמה ולא מהצמרת.

נקודה שישית – היפתחות לכוחות הגדולים – הכרה בעובדה שיש כוחות גדולים ממני. ובנוסף, לפנות לבורא עולם ולהסתייע בהתחברות אליו.

דבר גדול – זה לא רק להכיר בקיומו אלא להיות בקשר איתו. לכן, יש לפנות לבורא עולם ולשוחח איתו כמו חבר טוב ואמיתי. כן, הכי אמיתי שיש.

נקודה שביעית – חמלה – לומדים לראות בעדינות ובדיוק את הסבל של עצמנו ואת זה של הזולת, מתוך כך מתעוררת חמלה המגשרת בין אנשים ומתבטלת גישת השיפוט והביקורתיות.

החמלה מאפשרת ריפוי ושינוי, והתהודה של זה במעגלים אנושיים הולכים ומתרחבים. זה מתחיל בחסד עם עצמנו במקום תובענות ודרישות, וממשיך לחסד עם אחרים ברגישות עדינה מאוזנת.

נקודה שמינית – שלום – קושי, תסכול, אי שביעות רצון, מחלה וכל בעיה נובעים ממלחמה פנימית וחיצונית. אם אני נלחם במחלה, אני בעצם מתנגד ונלחם בעצמי. הכיוון הראוי הוא לעשות שלום בין גורמי המחלה, גופי, רגשותיי ומחשבותיי. לעשות שלום עם בוראי. הסכמה והורדת התנגדות. שלווה שקטה מעודנת מאפשרת ריפוי והחלמה.

נקודה תשיעית – שותפות – מתוך כל הנקודות הנ"ל אני הופך להיות שותף טוב ביצירת עולם טוב, בריא יותר ועם חסד. כמו כן, כשאני מכניס אנשים השותפים לריפוי שלי ונעזר בהם, במקום להסתיר ולהתמודד לבד על ידי זה כוחות טובים ורבים מסייעים לי ולכולם. התועלת היא כללית, "ערבים זה לזה" – שותפים הנעימים זה לזה.

נקודה עשירית – אהבה – זו בחירה לראות את הכל דרך עיניים של אמונה, מה שמאפשר לי שקט ורוגע, הבנה של מה חלקי ומה מלמעלה, וזה כמובן סוג של טוב שמשפיע עלינו בכל תחום חיינו.

עכשיו לתכל'ס, איך הולכים על מפת החיים הזו?

בוחרים אורח חיים מרפא, כזה שיש בו קביעות לכמה התנהגויות בהן אנו מובילים את עצמנו, ולא טירוף המציאות הוא שגורר אותנו.

זה כולל זמן לתפילה, להיות לבד עם עצמי כל יום, לקבל טיפול אלטרנטיבי המתאים לי, לאכול תזונה מותאמת, לעשות פעילות גופנית, לישון כ-7 שעות כל יום, להיות בקשר עם חברים – קשר שיש בו נתינה וקבלה, לצאת לחופשות מרגיעות (לא חופשות הריצות המטורפות לשופינג והספקים), להתבודד, לעשות מדיטציה, לצחוק, ליצור, לכתוב, לרקוד ועוד.

הנה תרגיל מעניין:

רשמו לעצמכם איך הייתם רוצים שיראה סדר היום המרפא שלכם?

בחרו משהו אחד אותו תיישמו בקביעות עד שיהפוך לשגרה.

הערה: על כל נקודה אפשר לכתוב דפים רבים, במאמר זה אני מציגה תמצות מרוכז.

טיפ: כשאני עושה לי סדר יום מרפא ומאוזן, משפחתי וסביבתי ניזונים ומפיקים טוב יותר. תזכרו את זה.

ועוד משהו, אדם אינו יודע מהם כוחותיו עד שהוא מתחייב לדבר מסוים!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com