י"ז בתמוז תשע"ט / שבת 20 יולי 2019 | פרשת השבוע: פנחס
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   צמיחה אישית     צמיחה רוחנית     רוחניות ואמונה     מסעות רוחניים             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
צמיחה אישית  
 
דף ראשירוחניותצמיחה אישיתצאו למסע!
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

צאו למסע!    

צאו למסע!



אומרים שאת המסעות הכי גדולים מתחילים עם צעדים קטנים. עדנה קדוש, מאמנת מוסמכת, יוצאת למסע הכי מרתק עם צעדים גדולים וקטנים.

 



לכל אחד יש מסע משלו.

 

ובמסע הזה, לכל אחד יש את הדרך שלו, הנוף, ההרים והוואדיות המיוחדים לו. כן, גם את הגשרים והתהומות שלו. במסע הזה, כל אחד פוגש בדרך אנשים אחרים.

 

המסע הוא תנועה, יש עליות ויש ירידות. אבל גם העליות וגם הירידות הן חלק מההתקדמות במסע. לפעמים טוב לעשות צעדים קטנים וזהירים, ולפעמים צריך לעשות צעדים גדולים ומהירים.

 

מטייל יקר! שים לב לעצמך ולדרך! אם יש בור או תהום, כדאי לפסוע פסיעה גדולה ולעצור לצד השני בביטחון. אם יש שביל צר, טוב לפסוע בצעדים קטנטנים, רגל אחרי רגל. מדי פעם עצור בצד בצל לנוח מעט ולהרוות את הצימאון. לפעמים טוב ללכת עם אנשים ולפעמים כדאי לצעוד בדרך הזו לבד. לפעמים צריך להסתכל על הצעד הבא, ולפעמים יש להסתכל על היעד הרחוק. הכל לפי האדם, לפי הדרך, המציאות והמטרות.

 

מאמרים נוספים בנושא:

המסע המיוחד שלי

מסעות רוחניים

מסע כומתה ויום מקומט

 

בכל שלב במסע יש קצב שונה הנקבע בהקשבה מתמדת. ומה שיפה במסע הזה, שהאדם מגלה את עצמו, את החוזקות והחולשות, וכאשר הוא רואה את מגוון אישיותו הוא מתבגר, מתפתח ומצליח.

 

שימו לב! בדרך יש הפתעות. בתחנות השונות במסע מחכה לכם מישהו שיעזור לכם לקרוא את מפת הדרך, שיראה לכם את הפנייה הבאה, את השביל המתאים. הוא יגיש לכם מים ולחם, קורת גג למנוחה, חוט ומחט לתיקון הבגד והנעל שנקרעו.

 

כך ימשיך לו המסע עד שתגיעו הביתה.

 

אכן, זהו משל על החיים שלנו. כך הם נראים. לכל אחד יש את מסע החיים הפרטי שלו. לכל קהילה או עם יש את המסע הקולקטיבי המיוחד להם. יש האומרים שהמסע הוא הניסיונות שאנו חווים בחיים שלנו... ואם כך, אפשר בהחלט לומר שמהות החיים הם הניסיונות!

 

בחיים יש גם תקופות שונות. אם אתם מודעים לכך שאתם בשיעור וניסיון – תפסתם מה זה החיים!

 

שימו לב! בחיים יש תקופות שנראות כמו עליה על הר גבוה. בתקופה זו יש עומס ומאמץ רב, לא תמיד ניתן לראות את הפסגה והנוף והדרך קשה מאוד. ימים אלה יכולים להיות ימים טובים לקראת פרויקט אישי או משפחתי. למשל, לקראת חתונה או בר מצווה, או המסע לקראת ימי לימודי תואר או מקצוע. מדובר באירוע טוב שכדי להגיע אליו צריך לעשות דרך, לפעמים דרך מאמצת מאוד. בימים אלה אתם יכולים לחוות תחושה של "הכל קשה וממש לא פשוט"...

 

ויש גם תקופות וימים של ירידות. לפעמים נדמה בימים האלה שהדרך בכלל בכיוון של נפילה והדרדרות. כלום לא מתקדם. התחושה היא של כישלון ותקועים איפשהו שם בדרך. מצב של הצטברות קשיים ובעיות.

 

יש מצבים בהם נכון לעשות תנועות קטנות, צעדים קטנים, כמו אותו אדם במסע ההולך על שביל צר מעל תהום. הוא יפסע את פסיעותיו בזהירות, צעד אחר צעד, בעדינות ובתשומת לב. כך הוא אדם הנמצא במצבי חיים שונים בהם עליו ללכת בזהירות. למשל, כשאדם מקים עסק – טוב ללכת בצעדים זהירים, צעד אחר צעד בבטחה על מנת לא לקרוס כלכלית ולא לקחת סיכונים מיותרים.

 

יש מצבים בהם טוב ונכון לעשות צעד גדול ואמיץ, כמו אותו אדם במסע שעומד לפני תהום ועליו לקפוץ לצד השני כדי להמשיך הלאה בדרכו. רק צעד גדול יוביל אותו לעבר השני. ככה זה גם בחיים. יש את המצבים בהם צריך לקחת החלטה גדולה ולהעז לפסוע בצעדים ענקים. למשל, ההחלטה להתחתן, לקנות בית או לעבור דירה.

 

אבל בין לבין, טוב לנוח מעט, לשבת בצל ולשתות מים, להטעין את עצמנו. כך במסע וכך בתנועת החיים. במסע חשוב לנוח מעט, לשחרר את השרירים. בחיים, אדם זקוק ליום בשבוע של עצירה ומנוחה מכל המחשבות והדאגות שיש לו. טוב לעצור ולחנות כדי להתאושש מהדרך הקשה, או כדי לאסוף את הכוחות.

 

קצב החיים המודרני תובעני ומהיר מאוד, הרבה מעבר למה שאדם מסוגל להכיל. קצב הגירויים החיצוניים מטורף ואפילו אדם לא יכול להכיל גירויים רבים - חדשות, סקופים, ידיעות, סקרים, מטלות ודרישות. בחיים אנחנו רואים אנשים שלא הולכים לנוח (פיזית, מנטלית או רגשית) ולכן חיים בקצב בלתי אפשרי. עד מתי? עד שיתעייפו או יקרסו, או כשמשהו חריג יקרה חלילה, אולי תשישות, נפילה, מחלה או כל דבר שגורם לנו לעצור.

 

לו היינו מנצלים את 'העצירה הכפויה' ומאטים את הקצב, מפנים זמן ומרחב למשהו אחר, הייתה זו תרופה מופלאה. הבעיה היא, שבמקום לנוח ולעצור רובנו ממשיכים את הקצב למרות שאיננו חשים בטוב, אבל בראש ממשיכים את הקצב, עובדים מהבית, ממשיכים לשלוט בכמה תחומים, מבואסים שהקצב הואט ומתוסכלים מהמגבלה. כן, ככה מחמיצים את הדבר החשוב. לכן טוב לראות את המרחב, לדעת להאט ולעצור כשנדרש. אפילו כדאי לתכנן מראש את זמני העצירה.

 

הנה קסם: כאשר העצירה מתוכננת, כאשר אנו מאפשרים לעצמנו הפסקה ברחמים – שימו לב: מספיקים את הכל ואפילו יותר! אולי אחרת, אבל התוצאה היא שמחה ואושר!

 

אולי גם זה יעניין אתכם:

שחור ולבן והמסע חזרה

מסע הברווזים

החדרים של החיים

מתי נשב בשקט?

הגישה המנצחת

 

לפעמים אדם עושה את דרכו עם אנשים ולפעמים לבד. ישנם חלקים בדרך בהם אדם צריך הכוונה, עצה, חבר, עזרה או תחושה של ביחד כדי להתקדם. מי שחושב שהוא יכול לבד – במוקדם או במאוחר יגלה שקשה לו מאוד. יש מי שמתעקש לצעוד לבד, ויש מי שמתחבר לחברים.

 

הנה כלל חשוב! טוב להתחבר לחברים שהולכים בדרך שלך, שמבינים את המסע שלך, חברים שיפרגנו ויתמכו. אפשר לוותר ולהתרחק מחברים שמרפים את ידיך, מכאלה שמחלישים אותך.

 

לפעמים, טוב שתעשה חלק מהדרך לבד. הלבד מאפשר לך לברר את הייחודיות שלך. הוא מאפשר לך ללכת בקצב שלך בלי לחץ, להתבונן על מגוון הרגשות והרצונות שלך. כך אדם עושה בחירות משמעותיות.

 

צידה לדרך! יש חשיבות לאחדות, להליכה ביחד עם חברים לדרך, ויש חשיבות לייחודיות של ההליכה לבד. הכל כמובן במידתיות, במינון ועיתוי ראוי.

 

והנה הגענו לתקופה שלנו. אז ככה, בתקופה שלנו ישנו פחד סמוי להיות לבד. ישנו חיבור מופרז לכלל וזה בא לידי ביטוי בחברים וירטואליים (אינטרנטיים), בהיצמדות לנייד כדי להיות זמין ולא נפרד או לבד לרגע. נוהג זה הפך לתרבות. אה, ואם אתה לא עונה מיד לנייד אתה מקבל תוך כמה שניות סמס והודעות בוואטסאפ - 'איפה אתה? למה אתה לא זמין? תחזור אלי...'

 

יש מצבים במסע בהם הדרך מעורפלת ולא ברורה. ככה זה גם בחיים. בערפל טוב ללכת לאט ובתשומת לב.

 

עוד נקודה במסע היא, חשיפה וגילוי של הצדדים שניסית להסתיר. בדרך כלל אדם מציג את עצמו חזק, מתפקד, בשליטה ועושה מה שרוצה. במסע, וגם בחיים, מתגלים מדי פעם חולשות, חוסר תפקוד וחוסר שליטה על מצבים לא צפויים. אלה מצבים בהם כדאי מאוד להיכנע ולהסכים (ולהתיידד) לתנאי השטח או לתנאי החיים הנכפים עליך.

 

התעלמות והסתרה של חלקים בתוכנו מפני אחרים, ובעיקר מפני עצמנו, היא דבר מעכב מאוד! ההכרה במגוון הרגשות והיכולות היא הדרך לגדילה וצמיחה, ומסיבה פשוטה – כל חלק בתוכך רוצה הכרה!

 

אז זה העניין – אפשר לצאת למסע ולהגיע לגיל 70-80 בלי שצעדנו צעד משמעותי. אפשר לצאת למסע ולהתנגד לכל אבן ומהמורה בדרך, לכל אדם שפוגשים או לדרך עצמה. ואפשר לצאת למסע ולהתפתח וליהנות מכל מה שקורה בדרך.

 

וכפי שהטיב להגדיר זאת אורי אורבך ז"ל: הגשרים בדרך אינם רק לדרוך עליהם, הם כדי לחבר!

 

 

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנה – 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של עדנה קדוש
   חזור לדף הבית של צמיחה אישית




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
מנסות לגשר               ההתחדשות מתחילה בראש               שמחה אמיתית
 
 מנסות לגשר  ההתחדשות מתחילה בראש  שמחה אמיתית


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
  •  
     
  •  
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים