כ בניסן תשע"ט / יום חמישי 25 אפריל 2019 | פרשת השבוע: אחרי מות
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה סיפורים מהחיים
   הכרות ונישואין     הורים וילדים     משפחה ובריאות     ברסלב ילדים             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
ברסלב ילדים  
 
דף ראשימשפחה וזוגיותברסלב ילדיםשיגעון של מסיבה
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

שיגעון של מסיבה    

שיגעון של מסיבה



שיגעון של מסיבה: להיכנס לסרט של החיים האמיתיים כשפסקול החופש הגדול מתנגן לו כבר חודשיים! שרון רוטר על חודשיים של 24/7 רצונות, ריבים ותובנות.

 



החופש הגדול בשיאו ואני ממש ממש משתדלת לא להשתגע יותר מהשיגעון הרגיל שלי. זה החלק בשנה בו להיות עצמאית ולעבוד מהבית הופך להיות עונש אמיתי. זה השלב בו אני מייחלת לעבוד במשרד ממוזג, בקובייה משלי ועם שלל מבוגרים אחרים שברחו מהבית בשמחה.

 

אבל בינתיים, אני צריכה להסתפק ב-24/7 עמוסים ברצונות, ריבים, תשומת לב, ליטופים וחיבוקים, הסעות, בישולים, קניות ובעיקר, אתגר האתגרים - לאן נלך עם כולם בחום הנורא הזה, שלא יעלה יותר מדי???

 

אין לי רגע שקט - הם קמים לפני והולכים לישון אחרי. אפילו את הקטע הזה אני כותבת כשכדורים עוברים לי מעל לראש ומוסיקה בוקעת בקולי קולות מהרמקולים (מקווה שהעורכת תוכל להתרכז יותר).

 

הילדים כל כך משועממים, וככל שהם גדלים הם זזים פחות - "אולי תצאי לחברה?" אני מציעה לערימת האיברים השרועים על הספה. זוג עיניים עייפות מביטות בי להרף עין וחוזרות לבהות באיזה מסך בלי למצמץ בכלל.

 

רק בערב הם מתעוררים, כמו החיות בספארי שישנות כל היום ובערב קמות לצוד. רק שבמקרה הזה הטרף שלהם הוא אני - "אמא, בואי נלך לשחיית לילה/ לסרט/ לאכול גלידה". ואני, שקמתי עם הפעוט הרבה לפניהם והתרוצצתי כל היום לסדר את כל הבלאגן שהשאירו אחריהם - רק רוצה להדליק את המזגן בחדר החשוך שלי ולהשתרע עד בלי די, ואם אפשר עם אטמי אוזניים.

 

אבל איך מתמודדים גם במשך היום? במיוחד עם חוסר הכרת הטוב וההערכה שלהם, המאבקים הבלתי פוסקים על כל בקשה הכי קטנה כמו "תרים את הנעליים שלך מאמצע הסלון?"... נכון, יש את הדרכות ההורים והשיטות הנפלאות, ובמיוחד את הפוסטים ברשתות החברתיות של כל אלו שנחלו ניצחון והילדים שלהם מתורבתים, מנומסים ובעיקר שותפים מלאים בבית ללא טרוניה, באהבה ובכבוד.

 

אצלי זה לא עובד, או עובד בחלקיקי חלקיקים ולרגעים.

 

מאמרים נוספים בנושא:

חופש גדול וקטן

חופשה עם מסגרת

מה זה חופש?

חופש, אמונה ומה שביניהם

לעשות או לא לעשות?

כבר לא ילדה

הוא שוב פה, החופש הגדול!

כולם בחופש

חופשה עם מסגרת

מסיימים בכיף

למה חופשה?

כשהאמונה צריכה דחיפה

אמא מקרטון

לפני שהילדים הגיעו

ילדים זה שמחה

תעשי לך הפסקת קפה

 

אז איך בכל זאת אפשר להתמודד? איך אפשר לכתוב עם כל הרעש הזה ברקע? התשובה מוכחת כאן שחור על גבי לבן - פשוט אפשר. זאת עבודת תודעה בדיוק כמו עם כל נושא אחר שדורש התמודדות.

 

אפשר לשים אטמי אוזניים מדומים (או במקרים קיצוניים גם אמיתיים) ולבודד את עצמנו מהעולם. כל העניין זה להצליח לקחת מרחק, כי אז אנחנו כבר לא מעורבבים והמבט נהיה רחב יותר. לסגור את המחשבות, פרשנות, את ברירות המחדל של קשת הרגשות שעולים בנו בלי שליטה. להיות יותר אדישים, מרוחקים, אולי אפילו לשחק אותה קצת טיפשים לפעמים - מה אכפת לנו איך זה נראה? העיקר, שנשמור על שפיות זמנית.

 

יש מצבים שבהם צריך לוותר על הפאסון, אפילו על עקרונות. זמנים קיצוניים דורשים אמצעים קיצוניים וזה הזמן להפעיל את כל הארטילריה (בינינו לבין עצמנו בלי להראות או לדבר על זה) בשביל לשמור על עצמנו ועל הסביבה שלנו.

 

כי תכל'ס, אין לנו באמת דרך לצאת עם ראש מורם מהחופש הזה. מה שלא נעשה יהיו לנו רגשות אשמה - שנתנו להם להיות יותר מדי בטלפון, או לחילופין מנענו מהם כל בידור אפשרי וגרמנו להם להשתעמם עד בלי די. שלקחנו אותם לאטרקציות והם נחשפו להתנהגויות לא נאותות, או שלא שכולם לקחו ורק אצלנו לא עשו כלום. שיצאנו לחופש, הוצאנו ימבה כסף וטיילנו בארץ ועדיין היו תלונות בלי סוף, או שלא יצאנו והתייבשנו בבית.

 

איך שלא יהיה, תמיד זה יהיה לא מספיק. למה? כי העולם הזה בשיגעון גדלות, החומר וההיצע עולה על גדותיו ואין סיכוי לצאת עם זה ראש בראש. אז אני מחליטה לוותר מלכתחילה על כל האצבעות המאשימות – מבפנים ומבחוץ - לעשות מה שאני יכולה והעיקר להישאר בשפיות. ואולי, אפילו בשמחה.

 

 

* * *

שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com 





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של שרון רוטר
   חזור לדף הבית של ברסלב ילדים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
נחמן הקטן, פרק 26               לעמוד בניסיון               הרועה הנאמן
 
 נחמן הקטן, פרק 26  לעמוד בניסיון  הרועה הנאמן


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
  •  
     
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים