י"ט באב  / יום רביעי 28 יולי 2021 | פרשת השבוע: עקב
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית הילולת הצדיקים ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה
   יום הולדת     חנוכה     עשרה בטבת     ט"ו בשבט             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
יום כיפור  
 
דף ראשיחגים ומועדיםיום כיפוראיכות חיים
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

איכות חיים    

איכות חיים



להשליך באומץ את החשבונות הפעוטים, ולחפש בזכוכית מגדלת את הטוב והנאצל שבכולם...והתמורה? רוגע ושלוה, כבוד ואהבה, שלום ואחווה...וכאחת: איכות חיים!

 



להשליך באומץ את החשבונות הפעוטים, ולחפש בזכוכית
מגדלת את הטוב והנאצל שבכולם...והתמורה? רוגע ושלוה,
כבוד ואהבה, שלום ואחווה...וכאחת: איכות חיים!
 
 
רק בהתנהגות כלפי בני אדם אחרים, נבחן האיש אם הינו בגדר "אדם". דווקא שם מתגלה מהותו האמיתית.
 
מרגע בואו של התינוק לעולם הזה ועד עצימת עיניו האחרונה, מוקף האדם ביצורי אנוש אחרים רוב שעות היום.
 
"כשם שפרצופיהם אינם שווים – כך דעותיהם אינן שוות", אמרו חז"ל. לכל אחד טבעים משלו, כישורים, דפוסי התנהגות שונים, אופני תגובה אחרים משל רעהו. בתוך מכלול ההתנהגויות והתגובות, שומה עלינו לפלס את דרכנו מתוך כבוד הזולת והאזנה לדבריו – גם אם דעותיו נוגדות בתכלית לדעתנו. דווקא החיכוכים הקטנים, התמידיים, עם אנשים שונים מאיתנו – הם המשייפים קצוות בנפשנו, כעין מלטשות יהלומים המשייפות בלי הרף ומעבדות את היהלום לאבן יפה להפליא.
 
חכמינו גילו לנו, שכאשר עולה אדם לעולם האמת, בסיימו תפקידו בעולם הזה, הוא נשאל סדרת שאלות, ביניהן: "המלכת את חברך עליך בנחת רוח?"
 
לא מספיק לקרב את החבר. לא די להאיר לו פנים! לא די להבליג על הרגזותיו מידי פעם! יש להמליכו עלינו – פשוטו כמשמעו!
 
לפעמים, נקלעים לויכוח עם פלוני, שאינו בר דעת גדול, בלשון המעטה. הוא מגבב דברים, מרבה דיבורי סרק, מעלה טענות הבל, "הגיונו" חסר כל הגיון, עד כי מתלקחת בלב פנימה שאיפה לטלטלו הרחק הרחק מכאן...
 
אולם, גם אז מצווה היהודי להבליג על תחושותיו השליליות, להקשיב בנועם ולענות בכבוד, ללא סרך פגיעה...שכן יש לדעת כי פגיעה בזולת כאש אוכלה! היא מכלה כל חלקה טובה סביבה, ותוצאותיה – מי ישורן!
 
פתגם ידוע הוא: "המילה – כמוה כחץ. לפני ששלחתו – אתה שולט בו. ואילו לאחר ששלחתו – הוא שולט בך!" המילים, לאחר שנשלחו ליעדן, הן קוטלות ללא הבחנה...ויותר מכך – הן חוזרות כבומרנג אל אומרן!
 
שכן, כל דמעה של יהודי, כל זעקת כאב, כל עלבון – לא הולכים לאיבוד. הכל שמור ומתוייק, מצפה ליום הפקודה. "חוק ההתיישנות" אינו חל לגביהן לעולם...ובאם חלילה אירע כישלון, מילה נאמרה שלא כראוי, או מעשה כלשהו גרם לעגמת-נפש, הקב"ה ברחמיו הותיר פתח תשובה: בקשת מחילה מהנפגע!
 
מובן שאין הכוונה להפטיר מילים מן השפה ולחוץ. רק מי שחי בקרבו חרטת אמת על מעשהו, כאב את ירידתו הרוחנית, וידע עד כמה הציק לחברו – אזי תוכל היא להסיר גזר דין. אבל ללא שפייס וריצה את הנפגע, אפילו יום הכיפורים אינו מכפר על עוונו.
 
מרביץ תורה בן דורנו, סיפר סיפור אישי, מרעיד לב:
 
באחד הימים, נזקק למשוך בבנק סכום כסף גבוה, רשם צ'ק לפקודת עצמו, ונעמד בתור. כאשר ראה הפקיד את השם על גבי הצ'ק, נתכרכמו פניו. לאחר המתנה שאל: "אתה הוא יצחק טומילר, שלמד לפני שנים בישיבת 'אהלי ישורון'?"
 
"אכן אני הוא", ענה יצחק משתומם.
 
הביט בו הפקיד בעיניים מלאות זעם וקרא:
 
"דע לך שאינני מוחל לך ולחבריך! בעודי נער צעיר עליתי מצרפת לארץ הקודש, חפצתי להתעלות בתורה ויראת שמים, שאפתי להיקלט בחברתכם. אך אתם...דחיתם אותי! לא שמתם ליבכם כלל אלי, ותמיד התייחסתם אלי באדישות ואף במעט בוז...עקב יחסכם, לא החזקתי מעמד זמן רב בישיבתכם. עברתי לישיבה אחרת, אך גם שם לא מצאתי מקומי. בגרתי, ופניתי לעבוד בבנק. וכך נותרתי מחוץ לחיים של תורה. אין לי טעם ברוחניות. אתה שקוע באהלי תורה, ואני – מנותק מהתורה, והכל בגללך...מזה שנים שאני נוטר טינה לך ולחבריך על כך!"
 
יצחק נדהם.
 
הוא נזכר שאכן אותו פקיד היה תלמיד צעיר בישיבה בה למד לפני שנים, אז – הם לא ניסו אף במעט לתת לו הרגשה טובה. עתה הוא ניסה לפייסו בכל לשון, אך הפקיד התעלם מדבריו, ספר את הסכום המבוקש והניח לפניו, באמרו בכאב מושחז: "עכשיו אתה מצטער? כעת אתה רועד? אתה יודע כמה לילות רעדתי במיטתי מבכי, כמה דמעות ספגה הכרית שלי בשעתו?! אתה וחבריך אשר רחקו אותי מחיי תורה!"
 
יצחק רטט כולו. ליבו לא נתנו לעזבו בלי לתקן את המעוות, והוא לא הרפה עד שאלי התרכך מעט. הם נדברו לקבוע שיעור תורה יחדיו מידי יום.
 
כעבור זמן, נודע לר' יצחק, שאלי (הפקיד) אינו עובד כלל בסניף זה. רק "במקרה" הגיע לאותו בנק באותו יום להחליף פקיד אחר...
 
השיעור ביניהם הפך לדבר של קיימא, כשיצחק מנסה בכל כוחו להטעימו טעם תורה ורוחניות, כפרה למשוגות- נעורים...
 
***
מקובל עלינו כי גם אם העונש על פגיעה ועלבון לא נראה מיד, אין ספק כי בוא יבוא.
 
בימי ה"חפץ חיים" היה בעל בית שהשכיר דירות למגורים. באחת מדירותיו התגוררה אלמנה וילדיה. האלמנה התקשתה עד מאוד בפרנסתה, ותקופה ארוכה לא השיגה ידה לתשלום שכר הדירה. בעל הבית הזהירה שלא יוכל להחזיקה ללא תשלום, ומשראה שאין זה מועיל – השליך אותה לרחוב עם מטלטליה!
 
הדבר היה בעיצומו של חורף מקפיא, ואנשם נרעשו למראה קשיחותו. התבטא אז ה"חפץ חיים" ואמר שאין לו ספק שמשמים יענישוהו בצורה חמורה ביותר על כך.
 
רב צעיר, אחד מתלמידי ה"חפץ חיים", שמר את הדברים בליבו.
 
לאחר כעשר שנים מאז אותו מקרה, נודע לרב כי אדם מבני העיירה ננשך על ידי כלב חולה כלבת ומת ביסורים נוראים מיתה משונה. אותו ננשך היה...אותו בעל בית שבשעתו השליך את האישה! "כי אין שכחה לפני כסא כבודך"...כל צער הנגרם ליהודי – תובע את החשבון...
 
ואין המדובר במעשה עוול זועק לשמים בלבד. לעיתים עקימת אף קלה גם היא שולחת מדקרות חרב לליבו של השני...
 
את הפסוק "כי באפם הרגו איש" – מפרשים בדרך צחות: קורה שבעקימת אף הורגים איש. די בתנועה קלה או אמירה קטנה כדי להרוס את שמו הטוב של אדם...
 
גדולי ישראל ידעו את חומר העניין של פגיעה כלשהי בזולת. עובדות לאין ספור מסופרות אודותיהם, על זהירותם המופלגת בנידון זה. הם התרחקו מכל סרך פגיעה כמו מאש!
 
יתירה מזו, הם השתדלו בכל כוחם להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" – כפשוטו ממש. כה עמלו על טהרת נפשם ועיבוד מידותיהם, עד שהעדפת האחר על טובתם האישית היתה להם לטבע שני.
 
אולם אנו כאנשים מן השורה, שומה עלינו להקדיש תשומת לב מרבית לכל היוצא מפינו, כדי לא להיכשל. קל מאוד לדרוך על יבלות נסתרות של הזולת, או להכאיב לו, לרומם את ה"אני" במידה שעצמיותם שלהם תראה כאין וכאפס, או להזכיר מעשי שטות נושנים, מביישים...
 
אולם, שימת-לב והחלטה נחושה לא להיכשל – בכוחם לחולל נפלאות, ולשנות את טבעו של האדם.
 
***
בכל חברה ניתן למצוא את הדמויות הבודדות הנערצות על כולם, אלה שמיד בבואן נתלות בהן כל העיניים בהערצה ובחיבה, מיד מתלקטים סביבן, כמהים לשמוע את אשר בפיהן.
 
ניתוח מעמיק של אופי הדמויות הללו, לא מציב בראש ובראשונה חכמה מופלאה או כישרונות נדירים. ראשית לכל, הם מתגלים כאנשים נעימים, אוהבי אדם באמת, הנכונים לשמוע לכל, לקבל כל טיפוס באשר הוא, להושיט יד תומכת בעת הצורך, להמנע מעריכת חשבונות קטנוניים, לחלק בנדיבות את הנדרש, החל מבגד מושאל וכלה במתכונים...
 
הם אינם מחפשים בלי הרף את קידום האינטרסים שלהם, כי אם, למרבה הפלא, מעוניינים באמת ובתמים שדווקא ידידם יתקדם! שיצליח במבחן, שישא חן בראיון העבודה, וכדומה.
 
בעולמנו האגוצנטרי, בו טרוד כל אחד בענייניו הרבים מספור – הרי זה חידוש מרענן. ולא בכדי זוכים אלה להערצת כולם ולחיבתם...
 
גם מנקודת מבט אנוכית פשוטה, הרי שאלה מרוויחים בסופו של דבר, כאשר יגיעו למצב בחייהם בו יזדקקו למידע או לעזרת אנשים - כולם יתנו ויסייעו להם ברצון ובשמחה. לאן שיפנו – יתקבלו תדיר בברכה.
 
גם חיי היום יום שלהם שלוים, שנתם עריבה עליהם, מבלי חלומות בלהה של פגישה בפלוני המסוכסך עמהם מלפני חמש שנים, או ניהול בריחה דמיונית מפני פלמוני, שאת שמו הכפישו ברבים, והוא החליט להשיב להם כגמולם...היומיום שלהם רענן ורגוע, ללא חישובים קטנוניים. הכל רגוע. כולם מתכוונים בלי ספק לטובתם, וגם אם עשו משהו בלתי נעים – בודאי היה זה ללא כוונה. הם פותחים את יומם בלב טהור, ומסיימים אותו בחיוך על השפתיים. האין הם מושא לקנאה?!
 
לאמיתו של דבר, תכונות אלו ניתן לפתח ולרכוש. יש רק לפקוח עין ואוזן, ולהבחין אם אי מי זקוק לעזרה, לחדד את הרגישות לבל נפגע בכבודו של מישהו! להתנער בכוח איתנים מן האנוכיות התוחמת למסגרת צרה כל כך! להאזין לזה הבא לשפוך שיח מעמקי ליבו! להשליך באומץ את החשבונות הפעוטים, ולחפש בזכוכית מגדלת את הטוב והנאצל שבכולם...
 
והתמורה?
 
רוגע ושלוה, כבוד ואהבה, שלום ואחווה, ניקיון המצפון וטוהר הלב – וכאחת: איכות חיים!
 
 
(מתוך כתב העת "עת לחשוב" – כתב עת לחשיבה יהודית, גליון מס' 48).




תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של ש. ארלנגר
   חזור לדף הבית של יום כיפור




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
הסיסמא בשתי מילים               יום בלי שטן               רבי זושא והגנב
 
 הסיסמא בשתי מילים  יום בלי שטן  רבי זושא והגנב


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
  •  
     
  •  
     
  •  
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים