כב באב  / שבת 31 יולי 2021 | פרשת השבוע: עקב
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית הילולת הצדיקים ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה
   סיפורים אישיים     אור חוזר             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
סיפורים אישיים  
 
דף ראשיסיפורים מהחייםסיפורים אישייםעשיתי לי את היום
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

עשיתי לי את היום    

עשיתי לי את היום



מכירים את הרגע הזה שעושה לכם את היום? שהופך לכם אותו לדבר שהכי רציתם שיהיה? אז זה מה שקורה כשמגלים קצת אומץ וקופצים אל תוך האתגר.

 



חוסר המיומנות שיש לי בכל מה שהוא מכאני זה משהו אגדי, ממש לא מהעולם הזה. כמו מה? כמו להרכיב מנורה שנשרפה. מה גם שפעולה זו, ולא יודע להסביר למה, מהווה עבורי אתגר מפחיד. אם בנורות רגילות הקושי הוא עצום, תארו לכם מה קורה כש'התקרית' היא עם נורת הלוגן, אז הבעיה הופכת למורכבת עוד יותר. החוטים העדינים והשבריריים שלה אף פעם לא נראו מתאימים לבית המנורה. תוסיפו לזה את האזהרה המפחידה לא לגעת בה בגלל שהיא רגישה למגע יד אדם, דבר שמקצר את חייה, פלוס הפחד מהעובדה שיש לה סיכוי גבוה יותר משאר הנורות להתפוצץ, והחום הגבוה שהיא מפיצה שלא פעם גורם לשריפות.
 
בקיצור, קחו את כל הנתונים האלה פלוס הפחד הלא מובן והצד השני של המשוואה די ברור. זו הסיבה שכאשר הנורות בבית נשרפות אני מתקשר לחשמלאי שלנו והוא מטפל בנורות הסוררות.
 
פעם הייתי מתבייש להודות בחולשה המוזרה הזו, אבל היום אני כבר לא מתבייש ולא מסתיר את זה מאף אחד (נראה לי שהחשמלאי שלי די מרוצה מהסידור המצחיק והמוזר הזה). אז כל כמה חודשים, כשהבית חשוך מספיק, הוא מגיע. הדיל הוא שאני קונה את הנורות ומה שצריך, והוא - תוך זמן קצר - מרכיב אותן במקומן, והבית שוב מואר באור יקרות מלאכותי שהטכנולוגיה של ימינו מציעה לעולם.
 
מאמרים נוספים בנושא:
בחיים יש הפתעות
חזקה, זה לא מילה
ניסים  קטנים
עכבר  הכסף
 
לפני כמה יום אחת מנורות ההלוגן נשרפה. לא יודע למה, אבל החלטתי שאני נכנס להרפתקה הזו. אומץ דמיוני? יהירות? הייתי נחוש להחליף אותה בעצמי ויהי מה. פתאום, זה היה נראה לי כמו מבחן לגבריות שלי ולא הסכמתי בשום פנים לחכות שעוד כמה נורות יישרפו, אז יגיע החשמלאי, ויטפל בבעיה. הפעם, אני עושה את זה. הלכתי לחנות שבה אני קונה בדרך כלל את הנורות עם הנורה השרופה כדי להראות לבעל החנות במי מדובר. אלא שבאותו יום לנורה הזו פתאום צצו עוד כמה דגמים בכל מיני צבעים וגדלים ושאר חיבורים, כמו זו שנשרפה לא היה במלאי אבל היו הרבה כאלה שיכולות לבצע את הפעולה שהיא עושה. בכל אופן, בעל החנות הצליח למצוא את הכי דומה לה - כמובן שגם הכי יקרה שהייתה לו בחנות - ואני חזרתי הביתה מלא שמחה ותקווה לטוב.
 
לא יודע אם יש תפילה להרכבת נורה שנשרפה, אם מישהו חיבר אחת כזו. בכל אופן, הוצאתי אחת כזו מעומק ליבי לבורא עולם באותו יום. אחרי שלושה ניסיונות לא מוצלחים - זה קרה! הצלחתי להרכיב אותה, לבדוק אם היא פועלת, לכבות, להדליק, ללחוץ, ושוב לכבות ולהדליק - והופ! יש נורה חדשה פועלת.
 
מלא שמחה וחיוך ענק על הפנים חגגתי את הניצחון הקטן שלי. 'ברל, עשיתי לי את היום' טפחתי לעצמי על השכם...
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
המעשה  הטוב של השנה
זה בוחן  פתע
החלום  של חבר שלי
 
זה מדהים איך דברים קטנים בחיים באמת חשובים לנו. תראו מה היה עם יונה הנביא, איזו שמחה הייתה לו בגלל אותו קיקיון שבורא עולם הצמיח יש מאין כדי שיהיה לו צל, לעומת ההצלה הגדולה שנעשתה על ידו לאלפי אנשי נינווה, שדין מיתה וחורבן ריחף מעליהם ומעל העיר כולה, ואחרי ששמעו את דברי המוסר שלו חזרו בתשובה וזכו שעירם לא תיחרב. אבל אחרי שאותו קיקיון נבל הוא זעם וכאב! וזה מפליא, עיר שלמה ניצלה בזכותו והוא כאב את 'מותו' של הקיקיון...
 
בורא עולם, אם אפשר להגדיר את זה כך, 'הוכרח' להזכיר לו את ההבדל בין הפרט לכלל, בין העניין העיקרי והחשוב לבין הדברים השוליים, תענוגים וגם קצת להבין מהי אי-נוחות זמנית.
 
פעם היה שחקן הוקי קרח מפורסם שאמר, אחרי שסרק את הקריירה המוצלחת שלו - 'לא הייתי השחקן החזק או המהיר על הקרח. הקליעות שלי לא תמיד היו חזקות או מדויקות. ההצלחה שלי הייתה רק בגלל עובדה אחת חשובה - תמיד ידעתי איפה נמצאת הדיסקית'...
 
נורות שרופות והחלפתן זה חלק מהחיים של כמעט כל אדם. אבל הן לא 'העניין' של החיים שלנו. יש לנו מספיק דברים שמכוונים אותנו לעיקר ולחשוב בחיים - עבודת השם, התפילה, קיום התורה והמצוות, אמונה ואמונת חכמים, הם החלק המרכזי והחשוב על מגרש החיים. ואין שום שיפוצניק או חשמלאי בהישג יד שאפשר להישען עליהם שיבואו ויחליפו את הנורות השרופות שלנו בחיים. אנחנו היחידים שיכולים לתקן ולהצית את הנורות של נשמותינו. והדרך היחידה לעשות את זה היא תמיד לוודא שאנחנו יודעים איפה נמצאת הדיסקית, ולא ליפול או להיבהל מהמניעות וההפרעות שמבקרות אותנו, גם אם לא הודיעו לנו על זה מראש.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של הרב ברל ווין
   חזור לדף הבית של סיפורים אישיים




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
לבן ומבריק               לאן הלכת ילדה שלי?               ביחד, אבל לחוד
 
 לבן ומבריק  לאן הלכת ילדה שלי?  ביחד, אבל לחוד


  0 תגובות למאמר זה     

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
     
  •  
  •  
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים