כו באב  / יום רביעי 04 אוגוסט 2021 | פרשת השבוע: ראה
 
dot  הוסף למועדפים   dot  הפוך לעמוד הבית  
 
   
    הירשם    |    התחבר
  
    החשבון שלי     מעקב הזמנות     עזרה
 
 
  המדינה שלי:  
  ארצות הברית   
 
   שפה:  
  עברית   
 
   המטבע שלי:  
  דולר ארה"ב   
 
   
עמוד הבית הילולת הצדיקים ברסלב יהדות משפחה וזוגיות חגים ומועדים רוחניות חברה
   בגובה העיניים     התבוננות והשקפה     יומן אישי     נקודה למחשבה             
 
  הצג את כל הקטגוריות...  
 
 
 
התבוננות והשקפה  
 
דף ראשיחברההתבוננות והשקפההחסד תמיד שם
 
  חיפוש מתקדם
   מאמרים
 
   חיפוש
 
            
 

החסד תמיד שם    

החסד תמיד שם



הייתי כל כך שקועה בעצמי, כואבת. מישהו החליט לנער לי את החיים ולשים את הכל על השולחן. כשזה קורה, הדבר הראשון שרוצים הוא חסד. והוא שם, תמיד. צריך רק לראות. להרגיש.

 



בשנים האחרונות הפכתי לצינית בכל מה שקשור למושג אנושיות, לפחות בחלק מסוים של המילה, זה שאני מכירה. פעם אחרי פעם ראיתי אנשים, כולל אלה שנחשבים 'עושי הטוב', בלי כל המסכות שהם נוהגים להתהדר בהן והמחזה היה מזעזע (בלשון המעטה). נפגעתי הרבה מאוד פעמים מכל כך הרבה אנשים עד שהחלטתי שזהו, לא עוד! לא להיות מעורבת במרוץ האנושי והאכזרי הזה, ופשוט, לשמור מרחק.
 
לפני כמה שבועות הייתה לי תאונה. תודה לא-ל, אף אחד לא נפגע ובורא עולם עשה כמה ניסים נפלאים דרך אנשים מקסימים שעזרו לי, בין אם בתשלום עבור כל הדברים מסביב, מכיוון שאחרי התאונה התברר לי שסוכן הביטוח לא חידש את פוליסת הביטוח, כמו שהוא עשה תמיד. אבל במשך יומיים הייתי כמו סמרטוט ובלי כוחות נפשיים. נראה לי שהגעתי לנקודת  שפל רוחני שלא הכרתי.
 
'איך כל זה יכול להיות טוב?!?' רציתי לדעת. 'איך התאונה וכל הלחץ הכלכלי מזה תקופה ארוכה, כל המערבולת הרגשית והטראומה הרוחנית שאני חווה, יכול להיות טוב?!?'
 
מאמרים נוספים בנושא:
תגידו , מה זה טוב?
סטירה  בפנים
לא כואב, לא שווה
 
זה היה חלק מהמבחן. להאמין שדברים טובים למרות שהם נראים הכל, חוץ מטוב. כמעט שלא הצלחתי לשרוד את זה, במשך כמה ימים האמונה שלי בבורא עולם ובטוב שלו התערערה מאוד. אבל אלוקים בא לקראתי ומילא אותי בכוח, קבלה ואמונה. ואז - החסד 'המוחשי' קרה במהירות.
 
לפתע פתאום, בנקודה הכי נמוכה, בעלי ואני מצאנו את עצמנו מוקפים ומקבלים חסדים עצומים מאנשים נפלאים, שממש יצאו מגדרם לעזור לנו. חברה אחת הביאה לנו אוכל, ובמקביל העניקה לי הבנה, תמיכה ועידוד. חברה אחרת שילמה את כל העניין הכספי שנגרם כתוצאה מהתאונה. וחברה נוספת נתנה לי את הרכב שלה למשך שבוע, עד שהרכב שלנו חזר מהמוסך.
 
שני דברים מעניינים קרו: הראשון, אחת החברות שלי, שהייתה בחו"ל כשהתאונה קרתה, חזרה לארץ והתקשרה לשאול מה העניינים. את הצער שלה יכולתי להרגיש דרך הטלפון. שעתיים אחרי אותה שיחה היא שלחה ארגז ענק מלא באוכל מהבית שלה. הרגשתי כל כך אהובה.
 
דבר שני, שקרה קודם לכל בלגאן הזה הוא, שחודש לפני נרשמתי לסדנת ריקוד רוחני, שלבריטית שכמותי זה אמור היה לעשות רק טוב. בעקבות התאונה וההסתבכות הכלכלית שבאה בעקבותיה, החלטתי לבטל את הרישום כי לא היה לי כסף עבורה. וזה מה שעשיתי, בלב כבד התקשרתי אליהם והודעתי על ביטול. חשבתי שזהו, גם הדבר הקטן והמרגיע הזה לא נלקח ממני. אבל טעיתי. אחרי כמה דקות קיבלתי סמס בו נמסר לי שהם לא מתכוונים לגבות ממני כסף ושאגיע לסדנה! והם מחבקים אותי עם אהבה. שלא תטעו, האהבה הזו לא הייתה רק 'כתובה' שחור על גבי מסך וגם לא אמירה שטחית! הרגשתי את האהבה שהורעפה עלי מהמסך הקטן הזה, במילים הפשוטות של ההודעה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
החסד יעיד על בעליו
אבא, יש דברים שלא ידעתי
חיים של זהב
 
זה נכון שכשאשר קורים דברים בבת אחת זה הרגע בו מגלים מי הם החברים האמיתיים. היו כאלה שחשבתי שהן באמת חברות, עד שהבנתי שהן לא. ושוב, זה גם טוב, אפילו טוב מאוד, בגלל שהאנשים האלה גרמו לי הרבה צער בשנים האחרונות.
 
כשנפלתי, הנפילה התבטאה בכמה דברים בבת אחת. הרגשתי שמישהו מנער אותי ברוחניות ובגשמיות, ולא הצלחתי לתפקד במשך שבוע. לא יכולתי לדבר עם אף אחד. לא לבשל, לנקות, או לארגן את הבית. לא יכולתי לעשות שום דבר, כי גם העניין נפל יחד איתי, ואפילו לפניי...
 
הייתי צריכה את אלוקים. הייתי צריכה אנשים. הייתי צריכה עידוד, תמיכה והרבה מאוד אהבה. ותודה לא-ל, קיבלתי את הכל.
 
בכל הזמן הזה, שמבחינתי הייתי מאוד 'שטחית' ועסוקה בעניינים 'שלי', לא היה שמץ של מושג כמה טוב אמיתי הקיף אותי. לא היה לי מושג כמה טוב ישנו בעולם. לא היה לי כיוון, אפילו לא ברמז קטן, לגבי האהבה והרחמים העצומים שקיימים בלב של עם ישראל על אנשים כמוני.
 
זאת הייתה תגלית מהממת במובן הכי חיובי של המילה. החיים שלי (שוב) בתהליך של ניעור, נראה שמשמים שמים שוב הכל על השולחן, כולל את המצב הכלכלי שלנו, את 'מה אני עושה עם עצמי', ואיפה אהיה בעוד 12 חודשים והיכן ילמדו הבנות.
 
אין לי מושג מה קורה או מה יקרה ואיך כל זה יבוא על פתרונו. אבל דבר אחד אני כן יכולה לומר לכם - התאונה הראתה לי כמה טוב יש בעולם. היא חשפה את היופי בממדים הנסתרים שיש בכל כך הרבה אנשים שמעורבים בחיי, והראתה לי שאני באמת מוקפת בטוב, בהשגחה הפרטית והאהבה של בורא עולם.
 
וכאדם רעב לאהבה, ציניקנית לשעבר, אני חושבת שזאת המתנה הכי גדולה שאלוקים אי פעם נתן לי.





תגובה למאמר    תגובה למאמר
   הצג מאמרים נוספים של רבקה לוי
   חזור לדף הבית של התבוננות והשקפה




לראש המאמר    לראש המאמר       שלח לחבר    שלח לחבר          שתף       גרסת הדפסה    גרסת הדפסה


 הצטרפו לרשימת התפוצה הצטרפו לרשימת התפוצה
 
 
  
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל מדי שבוע את רשימת המאמרים החדשים באתר. המנוי חינם וניתן לביטול בכל עת. הקליקו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.

   

 מאמרים נוספים בנושא זה מאמרים נוספים בנושא זה
 
 

 
המפגש בשדה החיטה               ישועה כהרף עין!               מראה קטנה שלי
 
 המפגש בשדה החיטה  ישועה כהרף עין!  מראה קטנה שלי


  2 תגובות למאמר זה    לקריאת כל התגובות ברצף  
  1.
  תגובה למאמר יש חסדים
מתי20/03/2014 15:15:22
     
 
  2.
  מאמר יפיפה, רפואה שלמה ובמהרה
רוחמה19/03/2014 22:39:27
     
 

הוסף תגובההוסף תגובה    הוסף תגובה    

 
 
  
יעמדו על הברכה    ולהבדיל לע"נ:
  
 
מה אנחנו עושים ואיך אתם יכולים לעזור?
 
אין אנו פועלים לשום מטרות רווח ואיננו נתמכים משום גוף או ארגון.
כל פעילות האתרים נועדה אך ורק כדי לזכות את הרבים ולעזור לכל הפונים אלינו.
 
לחץ כאן כדי להיות שותף
  
 
 
 מבצעי היום בחנות מבצעי היום בחנות
 
 
 
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 
 
  •  
  •  
     
  •  
  •  
     
 
אחורה  1 2 3  קדימה
 
 
 הכי מדובר הכי מדובר
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 הכי נקרא הכי נקרא
 
 
 
 
Up  1 2 3  Down
 
 
 Facebook Facebook
 
 
 
 רשימת תפוצה רשימת תפוצה
 
 
 
הכניסו כתובת:   
 
   
 

 
 



  
 
 
פתח ארגז כלים