אומן כל השנה

אינני חי את הבהלה של הרגע האחרון.
אני פטור מדאגות ה"מאין יהיה לי כסף
לכרטיס? איך נוכל לשלם את מחירי האכסניה
ההולכים ומתייקרים עם הגברת הביקוש?"…

הסבא רבא שלי מצד אמא היה מוכר כ"רֶבּ יעקב שְׁמִיט", כלומר ר’ יעקב הנפח. כך כינו אותו אנשי עירו גרודנו שברוסיה הלבנה.

עד היום, חסידי סטולין–קרלין מספרים אודותיו. היו לו זרועות של פלדה שהניפו פטיש חמש קילו, כאילו היה קולמוס של סופרים. אך מצד שני, היה עדין נפש שלא היה מסוגל לפגוע בשום בריה שבעולם. למרות שהיה נפח, היה למדן שהצטיין בתמימותו ובפשטותו. למרות שעסק בדרך ארץ, היה פרוש מתאוות העולם הזה. ולמרות שטיפל בפרסות סוסים ואופני עגלות, שפתיו מלמלו תהלים ומשניות במשך כל שעות העבודה. הידיים התעסקו בברזלים לוהטים, אך ליבו היה בשמים.

ר’ יעקב הסתפק בתכלית המועט ובהחלט היה יכול להקדיש את כל חייו לתורה. אך הוא הלך לעבוד כדי לאפשר לאחיו הצעיר רבי אריה לייב פאדרוב ללמוד בישיבה. במרוצת הימים, רבי אריה לייב נהיה מופלג בתורה ואב בית דין העיר מרעץ’ שבמדינת ליטא.

לצדיק המפורסם רבי ישראל ה"ינוקא" מסטולין זכר צדיק לברכה, היו עשרות אלפי חסידים בליטא וברוסיה לבנה. הוא נהג לבקר את קהילות חסידיו, והגיע לעיר גרודנו פעם בשנה בשבת חנוכה. כל פעם שביקר בעיר, נהג הינוקא מסטולין להתאכסן בביתו של ר’ יעקב הנפח. הסטולינר רבי מאוד אהב סוסים, ועל פי המסורה תיקן את נשמות פושעי ישראל שהיו מגולגלים בסוסיו. אכן היה הרבי מבקש שדווקא רב יעקב יטפל בפרסות סוסיו.

בין יתר תכונותיו – לא הלך דל"ת אמות בלי תורה ותפילה, ר’ יעקב לא שח שיחות חולין. הייתה לו הנהגה מיוחדת בעבודה: ר’ יעקב היה עובד עד שמרוויח את מחייתו ומחיית בני ביתו של אותו יום, בתוספת קופֶּק אחד (יחידת מטבע דאז, כמו השקל שלנו). את הקופֶּק המיותר היה שם בצנצנת שכתוב עליה: "סטולין ראש השנה". בסוף השנה, היה מרוקן את הצנצנת והיו לו את הוצאות הנסיעה של מאתיים חמישים הקילומטרים מגרודנו עד לסטולין. כך, סבא רבא יעקב היה חי את ראש השנה עם רבו הצדיק במשך כל השנה.

באותו רגע שר’ יעקב סיים את יום העבודה, הוא רץ במדרגות לקומה שמעל הנפחייה, שהיה ה"שטיבל" של חסידי סטולין בעיר גרודנו, שם למדו והתפללו. סבא רבא חיכה לאותה שנייה שהוא יפתח את הגמרא, אהובת ליבו, ולצלול לתוך ים התורה, עולם שכולו טוב. על פי המסורת של גרודנו, הסבא רבא היה מוחזק כאחד הצדיקים הנסתרים של האזור, זכותו יגן עלינו.

שמעתי את הסיפורים הנ"ל מסבתא שלי קיילא זיכרונה לברכה, בתו של ר’ יעקב הנפח. את הסיפורים אימת הרב יצחק קוליץ ז"ל, מי שהיה רבה הראשי של ירושלים. בתור ילד קטן בן חמש, הוא ראה את הסבא רבא שלי. ועוד, לרב בנימין אדלר שליט"א מרבנות ירושלים היה דוד שהכיר היטב את הסבא רבא שלי, ואף לן אצלו בבית באחד משבתות חנוכה שהרבי מסטולין היה שם גם.

* * *

אימצתי לעצמי את הנהגתו של הסבא-רבא בעניין ראש השנה. יש לי מעטפה מיוחדת שעליה כתובות המילים: "אומן ראש השנה". כל שבוע, אני נוהג לשלשל עשרים וחמישה דולר לתוך המעטפה. אני מבקש מהשם יתברך שייתן לי את הסכום הזה כל שבוע, ושיזכה אותי להגיע לרבינו בראש השנה. כך, אני חי את אומן עם רבינו במשך כל ימות השנה. אינני חי את הבהלה של הרגע האחרון. אני פטור מדאגות ה"מאין יהיה לי כסף לכרטיס? איך נוכל לשלם את מחירי האכסניה ההולכים ומתייקרים עם הגברת הביקוש?"… חז"ל אמרו לנו, שמי שטורח בערב שבת יאכל בשבת. אם כן, ניתן ללמוד קל וחומר: אם אדם הטורח בערב אוכל בשבת, אז בטוח שמי שטורח, חוסך ומשתוקק לאומן כל השנה, יגיע לרבינו בראש השנה. לא ייתכן אחרת.

ההשתוקקות, התפילות, והחיסכון במשך כל השנה מעניקים לראש השנה באומן מימד רוחני מיוחד במינו. הרב אליעזר ברלנד שליט"א פעם אמר למורינו הרב רבי שלום ארוש שליט"א, שכל דבר שאדם מקבל ללא תפילה בסופו של דבר אינו מועיל לו. גם ההיפך הוא נכון – מה שהאדם משיג באמצעות תפילה מאוד מועיל לו. אינה דומה נסיעה לאומן בלי תפילות לנסיעה לאומן לאחר ריבוי של תפילות, שהיא עניין אחר לגמרי.

היום, שמחתי כפולה. ייתכן שבזמן שאתם קוראים שורות אלו, אני כבר באומן יחד עם הקיבוץ הקדוש של ראש השנה, בדיוק כפי שרבינו זי"ע הורה לנו. אם השם "רבי נחמן מברסלב" הוא סיבה מספיק טובה כדי להלהיב את הלב, תארו לעצמכם מה זה להיות כאן בציון הקדוש…

החלק השני של שמחתי הכפולה הוא שהשם יתברך מרחם עלי, החזיר אותי בתשובה וקירב אותי אל רבינו ננמ"ח. אין לי ספק שהסבא רבא רווה נחת מיוצאי חלציו העוסקים בתורה וחסידות בדרך ישראל סבא, תוך כדי התקשרות עם צדיקים אמיתיים. זהו הניצחון האמיתי על היטלר ועל המשכילים והמתבוללים למיניהם. הניצחון שלנו כל עוד מגדלים בנים ובנות לתורה ולמצוות, בעיקר כאן בארץ ישראל. בעזרת השם נמשיך לנצח, כי האש של רבינו תוקד על לביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן. לשנה טובה תכתבו ותחתמו בספר הצדיקים לחיים טובים וארוכים, אמן!

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net