אחת שאלתי מאת ה’

מה תעשה עם משאלה אחת?

כולנו רוצים עבור הילדים שלנו את כל הטוב שבעולם. בגשמיות וברוחניות. שיהיו בריאים ועשירים, צדיקים ומתמידים, חכמים ונבונים, שיהיה להם שלום בית וילדים טובים, ושיהיו להם מידות טובות.

אנחנו יודעים שלא תמיד אפשר לקבל הכול, אבל אפשר וצריך לבקש הכול.

אבל נשאל שאלה תיאורטית: אם היו נותנים לך לבחור רק דבר אחד שבטוח יהיה לבן שלך, איזו מידה, מעלה, הנהגה, מתנה – במה היית בוחר?

בואו ונחשוב ביחד. אני מקווה שאתם מסכימים אתי, שאם היינו צריכים לבחור דבר אחד שבטוח יהיה – אף אחד לא יבחר את הגשמיות, נכון? אם אני כבר יכול לתת לילד שלי דבר אחד, אז אני אתן לו דבר עם משמעות, דבר שיעזור לו באמת – מה הכסף יעזור לילד שלי? וכך גם כל הדברים הגשמיים.

אפילו בריאות היא לא מטרה בפני עצמה. שהרי בסך הכול אנחנו חיים בעולם הזה לא כדי להיות בריאים, אלא כדי למלא את שליחותנו ותפקידנו ותכליתנו. מה זה יעזור לי שיהיה בריא ורשע? ומה טוב בזה שיהיה עשיר וחוטא? ומאותה סיבה בדיוק גם זוגיות טובה וילדים זו לא התכלית ולא זה מה שהייתי בוחר לבן שלי.

אם הייתי יכול לבחור רק דבר אחד, הייתי בוודאות בוחר דבר רוחני שיקרב את הבן שלי אל התכלית.

הדילמה הרוחנית

אז נשארנו רק עם הרוחניות. אבל גם ברוחניות הדילמה לא קלה – מה נבחר ברוחניות?

גם אם נבחר שהבן יהיה מתמיד בתורה שעליה נאמר "ותלמוד תורה כנגד כולם" זה עדיין לא מבטיח לנו שהוא יהיה דבוק בתכלית. היו לנו בהיסטוריה לא מעט רשעים מפורסמים שהיו גדולים מאוד בתורה ובכל זאת נזכרים לדיראון עולם.

וכך למעשה כל מצווה וכל הנהגה. הכול באמת חשוב וטוב ויפה, אבל אפשר לעשות הכול ולהיות נגוע בעניינים שבין אדם לחברו ובעצם לפספס את כל התכלית.

אפילו קרבה לצדיקים גדולים לא עוזרת. ואדרבא, לפעמים היא יכולה גם להזיק כשאדם מחליט שהוא "זכה" לראות את אור האמת וכולם סביבו בחושך או שהוא מחליט שהרב שלו הוא האמת וכל האחרים צבועים ורשעים, ובשם ה"אמת" המעוותת שלו הוא יוצא למלחמות ולמחלוקות ושונא את כל מי שלא חושב כמותו…

יוצא שאין לנו עצה, כי כל מה שנבקש הוא חרב פיפיות: זה יכול להיות טוב ומועיל אבל זה גם יכול להזיק ולהרחיק מהתכלית. גם כל מצווה פרטית עם כל מעלתה העצומה היא רק מצווה אחת פרטית והיא לא נותנת לי את הביטוח שהבן שלי יגיע לתכליתו.

ובאמת אני לא מזלזל בשום דבר טוב ובשום מצווה, אבל אם אני צריך לבחור דבר אחד, אז אני רוצה לבחור דבר שהוא יהיה מפתח לחיים של משמעות ושל קשר עם התכלית הנצחית.

אז אם תורה לא עוזרת וקרבת הצדיקים לא עוזרת מה כן יעזור?

שתי שאלות – תשובה אחת

בסייעתא דשמיא, ברצוני לומר לכם מה כן יעזור. וזה לא רק תשובה לשאלה תיאורטית. אלא זו אמת פשוטה של כל החיים. השאלה הזאת היא המפתח לגאולה השלימה. כי באמת כולנו רוצים לדעת מה יכול לעזור לעם ישראל כולו להגיע לתיקונו ולתכליתו.

בעם ישראל כבר היו הרבה תורה, הרבה תפילות הרבה חסדים, כבר היו הרבה צדיקים וישיבות וחסידויות וקבוצות של עובדי ה' – אבל הגאולה עוד לא הגיעה, כי את תיקון וטיפול השורש עוד לא עשינו. אם כל זה לא עזר – אז מה כן יעזור?

ותשובה אחת עונה על שתי השאלות:

מה שכן יעזור זה תפילה יומיומית על עם ישראל שיזכו לאהבת ישראל ושיזכו לתיקון כל העבירות שבין אדם לחברו.

אם הייתי צריך לבחור רק דבר אחד בשביל הבן שלי, מה שהייתי בוחר הוא שבני יזכה להתפלל לפחות חצי שעה בכל יום על עם ישראל במסירות נפש שכל עם ישראל יזכו לאהבת ישראל, שיזכו לשלום ואהבה, שיתבטלו המחלוקות והלשון הרע והשנאת חינם מעם ישראל, שכולנו ניזהר בתכלית הזהירות במצוות שבין אדם לחברו.

התכלית של כל התורה והמצוות היא להגיע לאהבת ישראל, להגיע לשלימות במצוות שבין אדם לחברו. זו התכלית של העולם והתכלית של האדם. כל התיקון של עם ישראל תלוי בזה. כל החורבנות והשואות באו בגלל שנאת חינם, בגלל מחלוקות ומריבות בעם ישראל. זה השורש העמוק של הכול. וכל התיקון מתחיל משם ורק משם. כל הגאולה השלימה תלויה בזה.

התקווה היחידה

אם הבן שלי יאחז באהבת ישראל אמיתית במסירות נפש – אני יכול להיות סמוך ובטוח שהוא לתכלית כבר יגיע.

וכך גם כל עם ישראל. אם כל עם ישראל יזכו להתפלל על עם ישראל שיזכו לאהבת ישראל – אני בטוח שהגאולה תגיע באותו רגע ממש. וזה לא רק שזה בטוח יעזור, אלא שזה הדבר היחיד שבטוח יעזור ושום דבר אחר לא יכול לעזור, כי שום דבר אחר לא נוגע בשורש של השורש של הקלקול והתיקון.

אם תרצו, זה בדיוק מה שאמר הלל הזקן לגוי שבא להתגייר: אם אתה רוצה רק דבר אחד, אז תתחיל עם "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" – ואתה כבר תגיע לכל התורה כולה.

מה איתי?

באחד השיעורים שאל אותי יהודי יקר: אם כך, עד שאני מתפלל על כל עם ישראל שיזכו לאהבת ישראל – כבר אתפלל על עצמי שאני אהיה נקי משנאה וממחלוקת ומלשון הרע ומהקפדות, שאני לא אעכב את הגאולה. כל עוד אני בעצמי כל כך רחוק – מה יש לי להתפלל על עם ישראל?

ואכן זו שאלה מאוד יפה וחשובה. וברור שהאדם צריך להתחיל את התיקון של העולם מהתיקון של עצמו. אבל אף על פי כן יש מעלה אחרת לגמרי בתפילה על עם ישראל. התפילה על עם ישראל היא עצמה אהבת ישראל, היא עצמה אכפתיות גדולה ודאגה לשלום כל עם ישראל ולהצלחת כל העולם ולשמחתו של בורא עולם.

ובנוסף, התפילה על עם ישראל מועילה לך ברמה האישית יותר ממה שתתפלל על עצמך, כי המתפלל על חברו נענה תחילה וכל שכן המתפלל על כל עם ישראל.

אנחנו עומדים כעת בערב היום הקדוש, יום הכפורים. אנחנו רוצים להתחיל שנה טובה ומתוקה, שנה שנזכה בה לעשות רצון ה' ולהיות מחוברים ודבוקים בתכלית שלנו. לא לחינם נהגו כל עם ישראל לבקש מחילה זה מזה בערב יום הכיפורים. הלב היהודי יודע את מה שמלמד הלל הזקן: העיקר זה בין אדם לחברו. מה שתעשה בעבודת ה' – אם אין לך את העיקר, אין לך כלום.

אם רוצים להיכתב לחיים טובים באמת, המפתח זה אהבת ישראל במסירות נפש. ה' ארך אפיים ורב חסד והוא מוחל וסולח, ועל כל המצוות שבין אדם למקום – מועילה תשובה; אבל על בין אדם לחברו שום דבר לא מועיל עד שיירצה את חברו. לכן נקבל על עצמנו להתפלל בכל יום חצי שעה על עם ישראל שיחזרו בתשובה שלימה ובפרט על העוון החמור ביותר שהוא שנאת חינם ועל המצווה החשובה ביותר שהיא אהבת ישראל.

ובזכות זה נזכה לסליחה ומחילה וכפרה, ונזכה לשנה טובה של דבקות בה' ובתכלית הנצחית.