איך הצלחתי לקום בבוקר

במשך 20 שנה הוא נאבק בבוקר עם הכרית והשמיכה.

בהתלבטות הפנימית חסרת ההכרה של בין שינה לערות, הרצון לישון תמיד ניצח את ההכרח לקום ולהתחיל את היום.

גם אם טרקטור היה עובר לידו ואפילו אוסף אותו בדרך עם כף החפירה, ידענו שהוא לא יתעורר. לא היה שום כוח בעולם שהיה יכול להוציא אותו משנתו החזקה.

אמא שלו, שלא הייתה מוכנה להתייאש כל כך בקלות, הייתה מעירה אותו במסירות נפש במשך ארבע שעות בכל בוקר, לקום ולהתחיל את היום שלו.

הוא לא היה טיפוס דיכאוני, ואפילו לא מדוכדך קלות. חייו פעילים ומספקים והוא מוקף אהבה וחברים לרוב. ובכל זאת, הרצון להמשיך את שנת הלילה היה חזק יותר מכל מה שזימן לקראתו היום שעמד לפניו.

אחרי שהוא כבר היה מצליח לעשות את זה, להתגבר על יצרו ולהצליח לקום מהמיטה, הוא תמיד הצטער בדיעבד על הקימה המאוחרת כשתחושות של תסכול, חרטה ואכזבה עצמית מלוות אותו.

הוא באמת רצה לקום מוקדם, ואפילו כיוון שעון להתעורר בנץ, אבל זה מעולם לא קרה.

עד לאותו יום שהוא פשוט הבין, כשהאסימון באמת נפל.

ומה הוא הבין? שאם הוא משאיר את רגעי הבחירה הגורליים לשעת ההשכמה המעורפלת, הוא תמיד מפסיד ליצר השינה. 'לקום או להמשיך לישון' הוא היה שואל את עצמו, שקוע בשרעפיו… ונכנע למיטה.

הבחירה שלו בבוקר היא לא באמת מה שהוא היה בוחר לו היה ער באותם רגעים. עובדה שהוא תמיד מצטער על כך שלא הצליח לקום מוקדם.

אז במקום להשאיר את נקודת הבחירה בין השכמה לשינה לבוקר, הוא החליט להעביר אותה לערב.

הרי זו לא באמת העייפות שמכניעה אותו. הוא מתקשה לקום בבוקר אחרי שמונה שעות שינה, באותה מידה של קושי כמו לאחר חמש שעות שינה.

מאמרים נוספים בנושא:

למה אנחנו עייפים?

עייפים אך מרוצים
סוד ההצלחה: מוטיבציה

שמח כדי לחיות

לא רק גוף בריא!

לא איש הפח!

להזיז את הגבינה

אם תרצה, תרים גם משקולות

הייתי רוצה ש…
אידיאלים שנשכחו
יש לך אותה – נקודת הרצון

הוא גם ידע שלצדיקים מספיק לישון שעתיים-שלוש ביממה, כשהם מתפקדים בערנות מוחלטת ובחיוניות מופלאה שאין כדוגמתה, במשך כל היום.

על הרב מרדכי שרעבי זצ"ל מספרים שהיה ישן רק 20 דקות! ומיד מתעורר ללימוד תורה ותפילה.

כשהמטרה חשובה ובעלת ערך גבוה ומשמעותי, מתהווה יחד איתה הרצון להשיג ולהגשים אותה. אבל, בשעות הבוקר, כשהרציונליות מאיתנו והלאה, היצר הרע מנצח ולא פותח פתח להיגיון או לכל מטרה שהיא, חשובה ככל שתהיה.

הבחור שלנו החליט לבחור אם לקום או לא ובאיזו שעה, לפני שהוא הולך לישון ולא אחרי.

הוא נכנס למיטה בעשר בלילה, כשהוא אומר לעצמו שהשינה לא מסמלת עבורו את סוף היום. להיפך, הוא הולך לישון על מנת שיוכל להמשיך בכוחות מחודשים את יום המחר – ללמוד, לעבוד ולהיות עם המשפחה, ולא לכבות את עצמו ולהתנתק מהעולם כשהוא מתלבט בכל בוקר מחדש אם להתחיל או לא.

ובאמת, בעולם היהודי, היום הרי מתחיל מהערב! היום מתחיל בעצם מכמה שעות טובות של שנת לילה ואז מתחילה כל הפעילות והעשייה. אם כך, בשעות הלילה לא רק שהיום לא נגמר, הוא רק מתחיל!

ואז אין שום שאלה האם לקום מהמיטה ולהתחיל את היום, אלא כבר מוכרע מראש שעלי פשוט לזנק מהמיטה בשעה היעודה כי אני באמצע היום. רק הייתי זקוק למנוחת הגוף והנפש ולעליית הנשמה כדי שאקבל כוחות לכל מה שמצפה לי משעת בוקר מוקדמת ועד לשעות הערב, תחילתו של היום הבא.

מאדם שסבל שנים מבעיות השכמה הוא השתנה, כשהוא משאיר מאחור את דמותו הישנונית ומצליח באורח פלא להתעורר משעון מעורר.

מאז, כך הוא מספר, הוא לפעמים מתעורר באמצע הלילה ובודק מה השעה מתוך ציפייה והתרגשות לקראת הבוקר, המשכו של היום החדש.

*   * *

דנית מילנר, מטפלת גוף-נפש ברפואה טבעית. מתמחה בטיפול באמצעות: תזונה, צמחים, תוספי מזון, רפלקסולוגיה, עיסוי, יוגה, דמיון מודרך ונובע ואירידיולוגיה. שאלות ניתן להפנות למייל: danitmilner@gmail.com