אין לי כוח

כמה פעמים יצא לכם להישאר באפיסת כוחות? לא כוח פיזי, אלא רק נפשי. שאין לי כוח לשמוע, אין לי כוח לעשות, אין לי כוח להכיל יותר. פשוט אין.

אז מה לא נכון? מאיפה אפשר לשאוב כוח? מה עשיתי לא נכון? איך מפסיקים את המרוץ הזה שעובד על כוחות שכבר אין לנו מלכתחילה? איפה החיות? ואיך אפשר פשוט לחיות בלי לכלות את כל הכוחות שלי?

"כי איש הישראלי" אומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, א) "צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח) "חכמת אדם תאיר פניו". וזה בחינת יעקב. כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה. (תיקונים תיקון י"ד, זהר משפטים קכ"א:), כמו שכתוב (תהלים קי"א) "ראשית חכמה". וזה בחינת (בראשית כ"ז) "ויעקבני זה פעמיים". ותרגום אונקלוס: וחכמני, וזה בחינת שמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש".

האיש הישראלי – הוא צריך להסתכל בשכל של כל דבר. כלומר, בכל מה שהמציאות מזמנת מולי יש לבדוק מה השכל פה? מה השם רוצה לומר לי פה? מה האור פה?  זה נראה חשוך, אבל יש לי פה משהו שיכול להרים אותי, להאיר בי. איך עם מה שקרה לי אני יכול להתקרב להשם. השכל הזה, השאלות הללו, הניסיון לחפש מה השם רוצה ממני כדי שאתקרב אליו – זה אור גדול. זו חכמה. זו שמש שמאירה את הפנים שלנו.

מאמרים נוספים בנושא:

הכוח שהופך עולמות

למה אנחנו עייפים?

להתעורר דווקא כאן!

"וזה בחינת (משלי ד) "ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית – לשון חיות (עיין זוהר פנחס רמ"ה: ובתיקונים תיקון ס"ה). כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר, כמו שכתוב (קהלת ז) "החכמה תחיה" וכו'…"

ההתבוננות בשכל שיש בכל דבר, בשיעור שהוא בא ללמד אותי ולקרב אותי לבורא עולם – זה  מחיה. זו החיות. החכמה והשכל שיש בכל דבר שקורה לי, בין במציאות החיצונית ובין במציאות הפנימית, זו חיות. משם מקבלים חיות וכוח.

"…אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות שיש בכל דבר, זה בחינת עשיו שביזה את הבכורה, כמו שכתוב (בראשית כ"ה) "ויבז עשיו את הבכורה", דהיינו השכל כנ"ל, בחינת (משלי י"ח) "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות ליבו". וזה בחינת מלכות הרשעה, בחינת לבנה דסטרא אחרא, שעליה נאמר (ישעיהו כ"ד) "וחפרה הלבנה" וכו' (עיין תיקון ח)".

מי שלא מסתכל על השכל והחכמה של כל דבר, זה בחינת כסילות, בחינת מלכות דסטרא אחרא. יצר הרע.

"וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם" (קהלת ד), (עיין רש"י ועיין זוהר וישב קע"ט ובמ"ר קהלת ובנדרים ל"ב:), בחינת מלכות, שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" (שם), בחינת מלכות דסטרא אחרא, שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו' כנ"ל".

אולי גם זה יעניין אתכם:

להתחיל מההתחלה?

עוד קצת וזהו

נעים מאוד, היצר הטוב

רק מילה אחת!

היצר הטוב – הוא מסכן וחכם. מסכן, כי אנחנו לא מייחסים לו חשיבות ברוב המקרים. לא מתבוננים, כל אחד וסיבותיו הוא. אם זה מחוסר זמן, פניות, מחוסר דעת או רצון. והיצר הטוב הוא גם חכם, הוא החכמה והשכל שיש בכל דבר.

ואילו היצר הרע – הוא זקן וכסיל – זקן, כי אין לו כוח. אין כוח, הוא עייף. והוא גם כסיל, כי הוא לא מסתכל בשכל ובחכמה של כל דבר. ולמה זה קורה? כי זה קורה, ואז נוח לי להתעצבן, לכעוס, לשבור את הכלים, במקום לעצור ולהתבונן ולבדוק מה הקב"ה רוצה לומר לי פה.

"וצריך כל אחד ליתן כוח לבחינת מלכות דקדושה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא. וכמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (ברכות ה.) 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע'".

רבי נחמן אומר, תנו כוח למלכות דקדושא. תנו כוח ליצר הטוב שיתגבר על הצר הרע. שמלכות הקדושה תתגבר על המלכות דסטרא אחרא.

"ועל ידי מה נותן כוח למלכות דקדושה? על ידי התורה שהוא עוסק בכוח (כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שם 'לעולם ירגיז וכו' – אי אזיל  מוטב, ואם לאו – יעסוק בתורה'). וכמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (קידושין ל:) 'אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית  המדרש'. כי על ידי התורה נותן כוח למלכות דקדושה".

אז איך נותנים כוח למלכות הקדושה? ליצר הטוב, להתבוננות בשכל שיש בכל דבר, בחכמה ובאור שטמון בכל דבר? על ידי תורה. כל אחד ומקומו הוא, אם זה נשים – על ידי שיעורים, קריאה בספרי קדושה, תפילה, ואם גברים – כל אחד ומקומו הוא בלימוד התורה.

"ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ, חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח, ונתחבר ונתקשר הח' והנ' ונעשה אור הלבנה כאור החמה. וכשזה קם, זה נופל (רש"י בראשית כ"ה פסוק כ"ג) ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה, כמו שכתוב (הושע י"ד) "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם". היינו על ידי דרכי ה', היינו התורה, על ידי זה הצדיקים, שדבקים במלכות דקדושה, הם נתחזקים ומקבלים כוח על ידי זה. "ופשעים יכשלו בם" בחינת מלכות הרשעה, בחינת היצר הרע, שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל".

ועל ידי התורה, דרכי השם והצדיקים, אנו זוכים להסתכל בשכל שבכל דבר, ברמזים שהקב"ה שולח לנו, בלימוד בו אנו מתבוננים בכל דבר שבא מולנו ולא פועלים ומגיבים באופן אוטומטי. ההתבוננות הזו, כשהיא מאירה, היא מפילה את היצר הרע.  כי "כשזה קם, זה נופל".

ואז חוזרת החיות, ומתחילים לחיות באמת.