איפה רג’י?

לא סתם אומרים "רבים כמו כלבים וחתולים". למה? כי לנו יש את רג'י, חתול מקסים (זוכרים אותו מהמאמר שלי אמונת החתולים?) שכנראה לא הסתדר מי יודע מה עם צ'ארלי.

ומי זה צ'ארלי?

זה הכלב של הבת שלי, שהתארח אצלנו למשך עשרה ימים עקב נסיעתה. הוא אומנם ביקר אצלנו, אבל לא לזמן כזה ארוך.

אבל כמו שאמרתי, נראה שהשניים לא כל כך הסתדרו. בדרך כלל צ'ארלי מנסה לשחק עם רג'י, אבל רג'י לא כל כך אוהב את המשחקים האלה. זו הסיבה שהיינו צריכים להפריד ביניהם כמעט כל הזמן.

מאמרים נוספים בנושא:

חתול חמאת בוטנים

פוג'י ואני

אמא, אבא נעלם

חתול משמים

יום לפני שבתי חזרה, לקחתי את צ'ארלי לטיול הערב שלו. כשחזרנו, רג'י לא היה בבית. חיפשנו בכל מקום אפשרי אבל הוא נעלם כלא היה. אנחנו גרים בקומה ראשונה, לכן מהמרפסת אין סיכוי שהוא קפץ. פעם אחת הוא עשה את זה ונפצע, מאז הוא אפילו לא מנסה. הלכתי לבדוק אם רג'י נמצא בגינה שמתחת למפרסת, אבל הוא לא היה שם.

אחרי שלושה שבועות של חיפושים, פרסום במייל המקומי ותחקור של כל מי שרק אפשר, נכנעתי לעובדה שאולי קרה משהו לרג'י.

רג'י לא היה חתול רגיל. הוא היה מיילל המון ומעיר אותנו כל לילה (וזה היה מעצבן מאוד) אבל הרגשתי אחריות מסוימת כלפיו. אם הוא לא חי, אתגבר על זה. אבל עצם העובדה שלא ידעתי מה עלה בגורלו הציקה לי. בראשי עלו תמונות מזעזעות של רג'י מותקף על ידי כל מיני חיות שיש באזור בו אני גרה (בית שמש). ראיתי אותו, בדמיוני כמובן, שרוע ללא רוח חיים מאחורי השיחים הגדולים…

למה הוא נעלם? יכול להיות שהוא קינא בצ'ארלי? לפי מה שהווטרינר אמר לי, חתולים רוצים לפעמים לעזוב כשהם מרגישים שהבית בו הם גרים צפוף להם, ו'אורח' חדש בסביבה יכול לחדד את התחושה הזו.

את כולם בורא עולם ברא ולכולם יש לו אהבה. לבעלי החיים הוא אפילו העניק מקום מיוחד בתורה עם המסר המיוחד המדבר מעניין צער בעלי חיים. זו הסיבה שהחלטתי לפנות אליו בעניין של רג'י בתפילה האישית (ההתבודדות, כפי שרבי נחמן מברסלב מכנה אותה). אמרתי לו שאני מבינה שאולי זה הזמן של רג'י לעזוב את העולם הזה, אבל גם ביקשתי ממנו עזרה למצוא אותו כדי שאוכל להמשיך הלאה. ואם הוא חי, 'אז בבקשה ממך בורא עולם, תחזיר אותו הביתה…'

למחרת בערב, כשיצאתי להליכה-שיחה הקבועה שלי, בדיוק כשחזרתי מהרחוב הראשי לכיוון הבית, ראיתי חתול רץ בריצה מטורפת לכיוון המדרגות של הבניין לידו חלפתי. הוא נראה לי קצת מוכר. "רג'י?" קראתי. החתול עצר. "רג'י?" שאלתי שוב. האמת, הוא נראה כמו רג'י אבל גם נראה מאוד חולה, ממש עור ועצמות ובקושי הייתה עליו פרווה. החתול המלוכלך הסתכל עלי מרחוק, אז התכופפתי מעט וקראתי לו שוב בשמו כשפתחתי את שתי ידיי לצדיים. לאט אבל בטוח החתול התקרב אלי.

אני לא מאמינה, זה היה רג'י! 'תודה רבה לך בורא עולם, 21 ימים עברו מאז שהוא נעלם ועכשיו החזרת לי אותו. תודה רבה אבא'.

אולי גם זה יעניין אתכם:

שניות והזדמנות שנייה

רק רציתי לתת

הכתובת היחידה

בחיים יש גם הפתעות

ניסים קטנים

עד עצם היום הזה אנחנו לא יודעים מה קרה לו, אבל הוא הצליח לשרוד. רג'י חתול יחסית מבוגר, חוש הריח שלו כבר לא במיטבו והשיניים שלו חלשות. אני מניחה ששני הדברים האלה, אם היו במצב טוב יותר, היו מחזירים אותו הביתה – לפי חוש הריח, ושיניים חזקות – דבר שהיה עוזר לו לאכול בתקופה בה נעלם, ובטח מונע ממנו את המראה הכחוש והחולני.

רג'י אף פעם לא היה 'חתול זבל'. לא היו לו יכולות הישרדות כמו לשאר חתולי הרחוב פה בסביבה, מה גם שהוא עדיין לא התרגל לסביבה החדשה (כן, שוב עברתי דירה). הווטרינר חושב שרג'י פשוט טעה בניווט ולא הצליח לחזור הביתה.

בי כל העניין הזה מעורר פליאה. אם לא הייתי יוצאת להליכה-שיחה שלי באותו ערב, רג'י לא היה חוזר אלינו. איזה "צירוף מקרים" שהוא חלף לידי ברחוב בו הלכתי, נכון? אז זהו, שאין דבר כזה צירוף מקרים, הכל כולל הכל נמצאת תחת ההשגחה הפרטית והמדויקת של בורא עולם. וחוץ מזה, המקרה של רג'י היה נראה לי כמו נס של ממש.

והמסר מדהים. אם בורא עולם, אבא שבשמים, יכול לעזור לחתול לחזור הביתה, תארו לכם מה הוא יכול לעשות בשביל הילדים שלו! הוא שם 24/7 ותמיד מקשיב ועונה לתפילות והבקשות שלנו. צריך רק סבלנות, זה משתלם.