אם סי התבודדות האמר
רחלי רקלס מחפשת בדפי ההיסטוריה ברסלברים נסתרים, והפעם נראה שהיא מוסיפה עוד אחד לרשימה המסקרנת שלה: הזמר והראפר אם סי האמר? יכול להיות?!?
זה מדהים איך שאפשר למצוא את הרוחני בכל דבר בחיים, אם רק מסתכלים טוב. אגב הסתכלות טובה, או מראה טוב אם תרצו, ביום שבת דויד בעלי ואני התווכחנו ממי הילדים ירשו את המראה הטוב שלהם. ברור, כשהוא הצביע על עצמו היה הסיבה שאמרתי לו, "בגלל זה אנחנו מתווכחים!…"
מביש.
אופס, כמעט שכחתי בכלל על מה רציתי לכתוב לכם.
אבל אתם יודעים מה לא שכחתי? לא שכחתי שביום שבת אכלתי הרבה מהעוגה שקניתי. הבטן שלי נפוחה כמו של אישה בהיריון בחודש רביעי… וזה מצחיק (או שלא), אבל כל השבוע אני עסוקה בתזונה נכונה ובריאה. אין לי שום עניין להרחיב את היקף המותניים שלי עם אוכל מעובד וג'אנק והרבה קלוריות שנדבקות עליך, בדיוק כמו האדם המעצבן הזה שלא מבין את הרמזים שאתה רומז לו שילך (וזה עוד בעדינות), עד שאתה מגביר את הווליום ומחכה שהוא יפתח יעשה את הצעד המתבקש… מכירים את זה, נכון?
הבעיה שלי, כמו של הרבה אנשים שם בחוץ, היא שהתשוקה לאוכל מתעוררת כשאני רואה את עוגת השוקולד שבע השכבות שממוקמת לה במגש העגול עם המכסה השקוף על השיש שלי! אבל אם אני לא רואה אותה אני לא רוצה לאכול אותה. ועכשיו הבנתי, אולי עדיף להניח אותה במקום אחר… אבל אז, מי יאכל אותה? אתם מבינים את הדילמה שלי?
ובכן, באחד השיעורים של הרב שלום ארוש, הבנתי שהוא מבין את הכאב והסבל שלי. כן, באותו שיעור הוא דיבר על האתגרים הקשים איתם אנו מתמודדים, ומיד הסקתי מכך שהוא אכן מבין את האתגר הגדול איתו אני מתמודדת – עוגת השוקולד המפתה. הוא גם הסביר, שהניסיונות שלנו לדחות את היצרים הגשמיים הללו – אכילה, שתיה ועוד, בלי עזרתו של בורא עולם הם עקרים! לא נצליח להתגבר עליהם. ובעיקר, הרב דיבר על העניין של הקדושה האישית. בכל אופן, מניסיוני האישי, הבנתי שזה באמת בלתי אפשרי עבורי להתנגד לעוד ועוד חתיכות מן העוגה, ובכלל מהדברים המתוקים שאני כל כך אוהבת, אם אני לא מבקשת את עזרתו של הבורא שיציל אותי מעצמי, מיצרי ומתשוקתי.
מאמרים נוספים בנושא:
ועכשיו אתם בטח שואלים, מה קשור לכל העניין הזה הזמר אם סי האמר? משהו לא בסדר איתי?
בחזרה לשנות התשעים.
הייתי תלמידת תיכון, ובאותה תקופה הזמר והראפר אם סי האמר היה הצעקה האחרונה בעולם המוסיקה. כולנו לבשנו את המכנסיים הרחבות המפורסמות שלו שנקראו "מכנסי האמר" – אתם יודעים, אלה עם חתיכת הבד הגדולה בין הרגליים, כמו מכנסי עלי באבא. יכולתם להשתמש בבד הזה, אם רציתם, לכל מטרה – וילון, שכמיה, פונצ'ו או מה שלא יהיה. הנה עוד רעיון שעולה לי עכשיו, אפשר גם כמגן שמש רחב, או לעוף עליו כמו מכשפה אל תוך הלילה…
כשאני נזכרת בתקופה הזו, מיד עולה בראשי אחד השירים של האמר, לא מהמפורסמים שלו, אבל כזה שהיה קליט מספיק לזכור אותו אחרי עשרים שנה פלוס. הוא נקרא "אנחנו חייבים להתפלל". המילים כל כך רוחניות ועמוקות, שאני בטוחה שהאמר היה עוד ברסלבר נסתר שגיליתי לאחרונה. בפעם הקודמת היה זה ד"ר מרטין לותר קינג. לכן, לשיר הזה נתתי את השם "אם סי התבודדות האמר". הנה חלק ממילות השיר בתרגום חופשי.
"אנחנו חייבים להתפלל (להתפלל)
אמרתי להתפלל (להתפלל)
אנחנו חייבים להתפלל כדי לעבור את היום!"
טוב, זה חלק מהשיר, אבל הקטע הבא נשמע ככה,
"ניסיתי וניסיתי וניסיתי לסלול דרך
אבל שום דבר לא קרה עד ליום שהתפללתי!
את זה אנחנו שולחים לבורא עולם,
ואנחנו מודים לך ויודעים שאנחנו צריכים להתפלל
כי כל הברכות הטובות באות מלמעלה
ושוב פעם, אנחנו רוצים לומר "תודה לך" בורא עולם
עם כל האהבה שלנו"!
בחזרה לעצמי. רק בגלל שאני אוהבת ליהנות מחתיכת עוגה (או שלוש), זה לא אומר שאני לא בעסקי בריאות. ההיפך הוא הנכון, יקרים שלי. נעניק לגוף שלנו, ולכן גם לנשמה שלנו, את מה שהוא באמת צריך, כי אז נרוויח פי שניים – גם לגוף וגם לנשמה את הטוב ביותר!
ואם נשלב בזה את התפילה האישית שלנו – או התבודדות כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב, נצליח להתמודד עם הרצון לשנות הרגלים, להיפטר מתאוות ותשוקות לא רצויות, ומעוגות שוקולד מפתות.
ולא רק. נסו את המילים המתורגמות מהשיר של האמר בתפילה האישית שלכם ותגידו תודה, כי שום דבר, אבל שום דבר, לא יקרה עד שנזיז שם למעלה כמה עננים-מסכים שחוסמים לנו את השפע.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור