אמונה

 

כשרודף שכלו לדעת ולהסתכל במה שאין לו רשות ואינו רוצה לסמוך על האמונה בלבד, על ידי זה גורמים לשבירת הכלים, חלילה, דהיינו שנשבר כלי האמונה, מאחר ואינו רוצה לסמוך על האמונה לבד, ורוצה לדעת ולהבין דייקא בלי אמונה, נמצא שמפשיט את הדעת מן האמונה, שזה בחינת שבירת כלים ומיתת המלכים, כי נשארו הכלים בלי אורות, והאורות בלי כלים, כי האמונה היא בחינת כלים, והדעת היא בחינת אורות, ומחמת זה מתבטל האור לגמרי, כי חוזר הכל אל אין-סוף מחמת שהוא בלא כלי והכלים נפלו למטה, כידוע.

 

כלומר, שמרוב שרודף שכלו להסתכל במה שאין לו רשות, ואינו רוצה לסמוך שם על האמונה לבד, נמצא שפוגם באמונה, ואז מחמת ריבוי אור השכל נשבר כלי האמונה, ואז נפגמת ונופלת האמונה, ואז מתבטלת הדעת לגמרי, שאינו יכול על ידי זה להבין ולהשיג אפילו מה שהיה אפשר לו להבין בתחילה, כי חזר הכל אל בחינת האין-סוף מאחר שנשבר הכלי והצמצומים שהיא האמונה הקדושה. וזה בחינת חטא עץ הדעת, שאמרו רז"ל: דאיסתכל במה דלא הוה ליה רשות’ – ועל ידי זה חזר וגם שבירת הכלים.

 

וכלל הדבר – שהעיקר הוא האמונה בפשיטות! ולהאמין בהשם-יתברך בתמימות ובפשיטות בלי שום חקירות וחוכמות כלל, וכשזוכה להיות חזק בזה ימים ושנים הרבה, אזי אם יזכה, יחמול עליו השם יתברך ויפתח לו שבילי השכל ויוכל להשיג ולהבין מעט בידיעתו יבתרך. ואפילו אחר כך, כשיזכה לאיזו ידיעה והשגה, הוא צריך לתת גבול לדעתו שלא יסתכל במה שאין לו רשות, כי במופלא אל תדרוש, רק לסמוך על האמונה לבד, כי לעולם צריכים להתחזק רק באמונה, שהיא היסוד והקיום של כל העולמות, והאמונה היא בראש ובסוף ובאמצע, בבחינת: "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקים", "אני" הוא בחינת מלכות אמונה, כידוע, ומבלעדי האמונה אי אפשר לדעת מהשם יתברך, בחינת "ומבלעדי אין אלוקים".

 

 

 

אחר הסתלקותו של הרב "החוזה" מלובלין זצ"ל, מכרו את כל בגדיו לעשירי החסידים כדי שתהיה פרנסה מזה לאלמנה וליתומים.

 

את כיפתו קנה אחד החסידים בסך של שלוש-מאות רענדליך. האלמנה חשבה בתמימותה, מאחר שהוא מוכן לשלם סך גדול כזה, לכן צריך לרחוץ ולנקות את הכיפה קודם. ואכן עשתה זאת.

 

כשבא הקונה וראה את הכיפה נקיה ומגוהצת, שאל את האלמנה: "היכן הזיעה של הרבי? אני רציתי את הזיעה, ובעבורה שילמתי סכום רב כזה".

 

* * *

 

בהיות הצדיק "החוזה" מלובלין צעיר לימים, ראה אותו פעם הצדיק רבי זוסיא מהאניפולי, והביט עליו זמן מה. הדבר הפליא מאוד את "החוזה".

 

פנה אליו רבי זוסיא פנה ואמר לו: "אני נתתי לך נפש ורוח, אם ברצונך לקבל נשמה, לך אל אחי רבי אלימלך הקדוש".

 

* * *

 

בעת שערך פעם "החוזה" מלובלין זצ"ל סעודת ברית מילה, שלח קודם שליח מיוחד שילך להזמין לברית את רבו בעל "הנועם אלימלך", רבי אלימלך הקדוש זצ"ל, ואמר לשליח: "תאמר לו, רבי שלח אותי להזמין את הרבי של כל העולם שיבוא לברית", ואכן בא רבי אלימלך עם זוגתו לברית.