אמת ואמונה

 

עיקר פגם אדם הראשון וחוה היה על ידי שהנחש הסית והטעה אותם מן האמת אל השקר, ועיקר הפגם וההסתה היה על ידי האישה, שהיא כנגד הבחינה השנית של האמת, שהוא רק בבחינת חלון, שמשם עיקר אחיזתם מחמת מיעוט וצמצום האור שבו כנ"ל, ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש תנחומא פרשת נח): "היא כיבתה נרו של עולם" "נרו" דייקא, כי עיקר האור הוא אמת, וזה בחינת שלוש המצוות שניתנו להאישה, כי על ידם מתקנין הפגם וממשיכין אור האמת כמבואר בפנים.

 

 

ושמעתי מעשה מזקני רבי נחמן (הסבא של רבי נחמן מברסלב) זכרונו לברכה כשהיה על הספינה. פעם אחד לא היה להם לחם ולא אכלו כמה ימים עד שהגיעו לאיזה עיר. ולא היה שם יהודים רק ישמעאלים, ולקח ישמעאל אחד את רבי נחמן הנזכר לעיל ונתן לו לאכול. והוא כבר לא אכל כמה ימים ונטל ידיו וברך ברכת המוציא. וקודם שהתחיל לאכול בא לו על מחשבתו: אל תלחם את לכם רע עין.

 

ומחשבות שלנו אינם דבר ריק כלל (כך אמר רבי נחמן זקני הנזכר לעיל בסיפור מעשה זו), ולא ידעתי מה לעשות כי כבר ברכתי ברכת המוציא. אך אף על פי כן היה בדעתי למנוע מלאכול כלל מחמת המחשבה הזאת. אחר כך בא על מחשבתו: ואת העורבים צויתי לכלכלך, ואז אכל. (ואמר רבנו זכרונו לברכה בעת סיפורו זאת. וזה נראה הוטב בעיני מאוד מה שהעמידו על המחשבה, שמסתמא כשבא על מחשבתו כך בודאי הוא כך באמת). כמו-כן לענין כל המחשבות הבאים על האדם לבלבלו. אחר כך עוזרו השם יתברך ושולח לו מחשבה אחרת של התקרבות. כגון לעניין הנזכר לעיל שלפעמים ידמה להאדם במחשבתו שאינו ראוי להיות כבן לפניו יתברך וכיוצא בזה אף על פי כן, עליו לעשות את שלו כנ"ל. ואחר כך יעזרו השם יתברך וישלח לו מחשבות של התקרבות. כי באמת כל ישראל כולם קרויים בנים אצלו יתברך ועל כן ראוי לנו לפרש שיחתנו וצערנו לפניו יתברך כבן הקובל לפני אביו.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.