אמת ואמונה

 

כשמקבלים מאחד פרנסה או הטבה אחרת, הוא מקבל ממנו יתברך עצמו, מאחר שיודע שהכל אין ואפס, והפועל נכלל בהכוח, ואזי הוא  מקבל רק מהכוח הראשון, דהיינו מהבורא יתברך. וזה עיקר בקשתנו: ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, דהיינו שלא לטעות ולחשוב שהוא מקבל מהבשר ודם ממש, רק שידע, שאפילו כשהוא מקבל טובה מחברו, הוא מקבל רק מהכוח הראשון, שהוא הבורא יתברך, ואז הוא בודאי אינו נצרך לבריות, אף על פי שהוא מקבל מהם, וזה בעצמו בחינת אמת, כי זה עיקר האמת. כשיודעים שהפועל מקושר בכוח, ואין שום דבר בלעדיו יתברך, רק כולו אחד – אז דייקא זוכים לאמת, כי אמת הוא רק אחד, וכמבואר במקום אחר, דהיינו כשיודעים שהכל אין נגדו, אין ממש, ואחר הבריאה הוא ממש כמו קודם הבריאה, כי הפועל מקושר בהכוח באחדות גמור, ואזי הוא בחינת אמת ודבר זה אי אפשר להסביר, רק אחד כפום מה דמשער בלבה (כל אחד כפי שמשער בליבו).

 

 

וזהו כלל גדול בעבודת ה’. אפילו לשאר בני אדם לכל אחד לפי ערכו כל מה שרוצה יותר ליכנס בעבודת ה’, מתגבר עליו הבעל דבר ביותר. וכבר מבואר מזה במקום אחר. וצריך להיות משכיל על דבר זה ובתחבולות תעשה מלחמה, להתגבר על הרע בהתגברות גדול בכל  פעם. אשרי הזוכה לנצח המלחמה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.