אמת ואמונה

 

עיקר שלמות אמונת חכמים הוא, כשמפזר ממונו להחזיק את התלמיד חכם ולהתקרב אליו.

 

בכל מה שעובר על האדם הן בפרנסה, הן בעבודת השם, ונדמה לו, שאי אפשר לעבוד את השם מחמת דחקות הפרנסה וריבוי הבלבולים והרעיונים העוברים עליו – ידע, שכל זה נמשך מפגם אמונת חכמים, ויזכור עצמו בכל פעם על ידי זה לשוב בתשובה שלמה על פגם אמונת חכמים, ויאמין מעתה באמת בכל ספרי הצדיקים והחכמים אמיתיים, עד שיזכה על ידי זה לינוק מהשכל הכולל, שעל ידי זה נמתק ונתתקן הכל.

 

 

 

וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות, דהיינו, להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות. והזהיר מאוד להיות בשמחה תמיד והרבה מאוד לדבר עימנו מזה מעניין שמחה כמבואר בספרים הקדושים, אך יותר מזה הרבה לדבר עמנו בעל פה והזהיר מאוד בכמה אזהרות כמה וכמה פעמים להיות אך שמח תמיד.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.