אפקט הדומינו
איך קובייה אחת יכולה להפוך מסלול שלם של חיים? ככה זה באפקט הדומינו, מספיק שדבר אחד יזוז ממקומו כל מה שנמצא מאחוריו יחווה את השינוי שבא בעקבותיו.
לפני כחודש החברים היקרים שלנו איבדו את בנם בפעילות צבאית בגבול מצרים, אליהו דרורי ז"ל. הוא שירת כנהג טנק ובאותה פעילות מבצעית הטנק שלו התהפך. הוא נהרג ושלושה נפצעו.
זה כל כך עצוב, אך גם הסיוט הכי המזעזע שגורם לנו לעצור הכל ולהתחיל להעריך את כל מה שיש לנ,. ואני מתכוונת לפחות לחמש דקות. במבט לאחור על אותו שבוע של אחרי השבעה, מה שבאמת הכה בי הייתה ההבנה שהחיים שלנו מאוד מאוד שבריריים ועדינים.
מה שהתחיל כיום נורמאלי לאליהו, הסתיים בטרגדיה שאף אחד לא העלה בדעתו שתקרה. אותו דבר קרה לזוג המקסים מלונג איילנד – ישראל לוין ואלישבע קפלן ז"ל, שהתארסו ושבוע לאחר מכן נהרגו בתאונת דרכים מחרידה כשברכב השני היה נהג שיכור שעד עכשיו לא נעשה איתו כלום. ומה עם יהודה אפלבאום ז"ל, הילד בן השש שנהרג מפגיעה של אוטובוס כשהלך לבית הספר עם אביו?
הלב יוצא אל המשפחות היקרות, אל החברים שאיבדו את היקר להם מכל.
טרגדיות כאלה קורות לעיתים קרובות. תאונות, לצערנו, הפכו לדבר שבשגרה. והן, כמו כל הדברים בחיים, עמוסות בשכבות של מסרים, שיעורים, ותיקוני נשמה. לא שזה מקל את הסבל או הופך אותן לנסבלות יותר. לפחות לא מיד אחרי הפרידה מהם.
אחד המסרים שהרגשתי בצורה חזקה אחרי ששמעתי על המקרים הכואבים האלה, ובכלל מדברים שאנו חווים, הוא – לבחור בחיים!
ומה זה אומר לבחור בחיים? הרי אנחנו כבר חיים, לא כך?
ובכן, זה תלוי.
מאמרים נוספים בנושא:
האם אתם מתהלכים בעולם הזה בלי אנרגיות עם כתפיים שמוטות? האם אתם גוררים את הרגליים שלכם ממקום למקום בלי טיפת אנרגיה? האם אתם מקבלים אנשים עם חצי חיוך לשנייה ורבע ואפס אישיות?
האם אתם מסתכלים על החיים עם הרגשת "הכל שטויות", משל אין שום דבר באופק שצריך ושווה להתקדם לעברו? שאין שום משהו עבורנו? האם אתם מתרגשים מכל הזדמנות שבאה עם כל הברכות שלה? האם אתם שמחים ומרוצים שהתעוררתם הבוקר?
אולי אנחנו צריכים שמישהו יכין לנו קפוצ'ינו כפול עם קצפת ושוקולד, או שמא צריכים אקסטרה תוספת של הכרת הטוב.
אם נקבל את שניהם עשינו אחלה דיל.
לחיות את החיים בלי הערכה על הברכות שיש לנו, בלי התרגשות מההזדמנויות שהחיים משפיעים לצמוח, בלי להעשיר את הפוטנציאל שלנו, להיות בני זוג טובים יותר, הורים טובים יותר וחברים מקסימים יותר – אלה לא באמת חיים.
זה נקרא לשרוד על טייס אוטומטי.
וזה ממש לא איך שבורא עולם רוצה שנחיה.
כל יום אנחנו צריכים להתעורר ולהחליט בקול שאנחנו בוחרים בחיים.
ומה זה אומר? ובכן, לבחור בחיים – זה לבחור בתודה. בהכרת הטוב. להודות על כל מה שיש לנו!
כאשר אדם מודה לבורא עולם על כל מה שיש לו בחייו, על כל ברכה שהבורא השפיע עליו – קטנה, גדולה, ובמיוחד הדברים האלה שאנחנו מקבלים אותם כמובן מאליו, הוא מתחיל באופן אוטומטי להרגיש שהוא חי. ולהרגיש יותר חי זה משהו שעושה את האדם שמח יותר, פחות לחוץ ומתוח, בריא, ובתמורה הוא יפיץ את האנרגיות החיוביות שבו על כל הסובבים אותו.
זה אפקט הדומינו.
והוא נפלא, והוא נעשה טוב יותר עם כל יום שעובר. כל בוקר, כל רגע שאתם מרגישים דאון, תשושים, נרפים ומיואשים או רובוטים, זכרו דבר חשוב:
זה בדיוק הרגע לבחור לומר תודה, כי זה בדיוק הרגע בו אתם בוחרים בחיים וממשיכים הלאה למרות הכל!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור