ארבעת המינים ותשובה מאהבה
רבינו נחמן מברסלב אמר, היות ותשובה מאהבה גורמת לזכות את אלפיים הדורות הבאים, מי שמהדר במצוות ארבעת המינים מוריש אוצר רוחני עצום לצאצאיו למשך שנים רבות מאוד...
רבינו נחמן מברסלב אמר, היות ותשובה מאהבה
גורמת לזכות את אלפיים הדורות הבאים, מי שמהדר
במצוות ארבעת המינים מוריש אוצר רוחני עצום
לצאצאיו למשך שנים רבות מאוד.
רבינו נחמן מברסלב זי"ע מבאר מאמר חז"ל (ממסכת סוטה) ומסביר כי העושה תשובה מאהבה עושה חסד לאלפיים דור (ראה ליקוטי מוהר"ן, תורה נח, אות ז). אם נעמיד דור על שלושים שנה בממוצע, אזי מי שמתעורר לתשובה באהבה עושה טובה עצומה לצאצאיו למשך ששת אלפים השנים הבאות. אם לא טעיתי בעניי, ארבעת המינים בסוכות מסוגלים להתעוררות לתשובה באהבה. לכן, כל השקעה בארבעת המינים נושאת פרי ומועילה לצאצאים יותר מכל ירושה אחרת. כיצד?
כתוב בתורה הקדושה: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג, מ).
מתעוררת שאלה: מדוע לא נקטה התורה בשמות ארבעת המינים כפשוטם, דהיינו אתרוג, לולב, הדס, וערבה ?
רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, מבאר את המובא בשם מפרשים קדמונים: שבראש השנה וביום כיפור שבים מיראה, אך בסוכות שבים מאהבה (קדושת לוי, פ' האזינו, ד"ה מי): "…מר"ה עד יוה"כ כל איש ואיש בודאי עיניו פקוחות על כל דרכיו לשוב אל ה' איש לפי שכלו…ומי הגבר אשר לא ירא ואיזהו נפש אשר לא תעונה כי יבוא להיות נשפט לפני שופט כל הארץ…והתשובה נקרא תשובה מיראה ואחר יוה"כ כשעוסקין במצוות סוכה ולולב וארבעת מינים וצדקה כיד ה' הטובה בנדבה וחיבה לעבוד את עבודת ה' בשמחה וטוב לב אזי התשובה הזאת תשובה מאהבה".
זכירה תדירה של רוממות הבורא ברוך הוא ורוב חסדיו, מהווה סגולה בדוקה לתשובה מאהבה. כל אחד מארבעת המינים, על פי שמו מהתורה, מזכיר את גדלות הבורא ב"ה ומביא את האדם לידי תשובה מאהבה כשנוטלם לידו. כיצד?
פרי עץ הדר – אין הדר אלא מלך מלכי המלכים הקב"ה, ועץ, הינו היסוד שממנו נצמח כל דבר. פרי, השפעותיו הטובות וחסדיו של מי שאמר והיה העולם יתברך שמו.
כפת תמרים – תמרים לשון טמיר, ומזכיר שהקב"ה טמיר ונעלם, שאין העין שולטת בראש הדקל. כפות הן כפות ידיו כביכול, שנאמר: "על כפים ישאונך" (תהלים צא, יב), לעורר אותנו באהבה אליו יתברך בזכירתנו שהאי טמיר ונעלם נושא אותנו על כף ידו, כביכול, בהשגחה פרטית נפלאה. כל המתבונן בדבר מתמלא תשוקה עזה לש"י, ולכן כתוב:
וענף עץ עבות – שאנחנו ישראל עמו בעלי נשמות קדושות שהן חלק ממנו יתברך, ענפים מאותו עץ החיים שהוא יסוד הכל וקשורים אליו יתברך בעבותות אהבה.
וערבי נחל – משום רוב אהבתנו אל השם יתברך, עבודתו היא לנו ערבה כמו מי נחל זכים, שהם אותם "נחלי אמונה, מים עמוקים ידלם איש תבונה" (א'ל מסתתר, זמר לסעודה שלישית, ר' אברהם מימין, אחד מתלמידי הרמ"ק בצפת). איש תבונה בנקל יבין עתה את טעמו של לשון התורה בכינויי ארבעת המינים, שכל כך מביאים לידי התעוררות לתשובה מאהבה.
לאור כל הנ"ל, אפשר להבין את פנימיות הטעם להלכות השונות של ארבעת המינים. בעניין חובת שלמות תיומת הלולב, פוסק השו"ע (או"ח סי' תרמ"ה, סע' ז): "אם נתרחקו שני סדקיו זה מזה עד שנראו כשניים – פסול". היות והלולב מרמז לטמיר ונעלם יתברך שמו, התיומת חייבת להיות מאוחדת ולא חלוקה לשניים חלילה. באתרוג, "אם חסר כל שהוא – פסול" (שם, סי' תרמ"ח, סע' ב), משום שהאתרוג מסמל את ההדר והפאר שהוא שלמות גמורה.
ההלכה מדייקת בתיאור "ענף עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס שעליו חופין את עצו כגון ג' עלין…בגבעול אחד", ואם אינו עונה על דרישה זו נקרא "הדס שוטה" (שם, סי' תרמ"ו, סע' ג). מקור הלכה זו הוא מאמרו של רב יהודה (סוכה לב, ע"ב), "תלתא תלתא טרפי בקינא". ייתכן שרב יהודה רומז ששלושת לבושי נשמתו של האדם – מחשבה, דיבור ומעשה – כולם צריכים להיות מחוברים אל השם יתברך, אחרת אין קשר בעבותות אהבה. לכן, רק הדס בעל שלושת העלים שמקורם בגבעול אחד ראוי להיקרא ענף עץ עבות. כך בעל תבונה קושר את עצמו – מחשבותיו, דיבוריו, ומעשיו – אל בוראו יתברך. ואם אין שלושת העלים, לבושי הענף, מחוברים לאותו מקור, נקרא בפירוש הדס שוטה. פלא ופלא.
עוד יש כאלו שחזותם כחרדים לדבר השם ונאה דורשים, אך לא כל כך נאה מקיימים. לכן, לגבי הערבה, כותב השו"ע (או"ח סי' תרמ"ז, סע' א): "ויש מין אחד דומה לערבה…וזהו הנקרא צפצפה והיא פסולה." צפצפה הינה לשון צפצוף, השמעת קול בעלמא. הדיבור בלבד, נטול מחשבה בתחילתו ומעשה בסופו, אינו יכול להביא לידי ערבות בעבודת השם ולאותם נחלי האמונה שזורמים בעקבותיה. הצפצפה, אפוא, אינה כשרה, על אף שדומה בחיצוניותה לערבי נחל.
ועל כן, יש ללמוד את הלכות החג היטב, כדי לדעת מי הוא המין הכשר באמת, כשם שעל כל אחד חל החיוב להתחבר אל רב תלמיד חכם אמיתי אשר יורה את דרך השם לאמיתה, ולא ליפול פתי להשפעותיהם של מיני מזוייפים המעמידים פני צדיקים, אך אין תוכם כברם.
זכירת כוונות התורה הקדושה בשמות ארבעת המינים, והקפדה על קלה כחמורה בבחירתם לקראת חג הסוכות, בודאי מסוגלות לעורר את האדם לאהבת השם ולתשוקה לשוב אליו באמת, שזאת תשובה מאהבה. וכדברי רבינו נחמן מברסלב זי"ע, היות ותשובה מאהבה גורמת לזכות את אלפיים הדורות הבאים, מי שמהדר במצוות ארבעת המינים מוריש אוצר רוחני עצום לצאצאיו למשך שנים רבות מאוד.
שנזכה לקיים את כל מועדי ישראל כהלכתם, תוך שמחה אמיתית ונחת יהודית, בדחילו ורחימו, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור