ארץ השמחה

אם היינו זוכים באמת שתאיר קדושת ארץ ישראל, היינו רואים את כולם מחייכים כל הזמן סביבנו, והיינו ממש חיים ב"ארץ השמחה".

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

אם היינו זוכים באמת שתאיר
קדושת ארץ ישראל, היינו רואים
את כולם מחייכים כל הזמן סביבנו,
והיינו ממש חיים ב"ארץ השמחה".
 
 
ידועה העובדה, שרבינו הקדוש הרבה לדבר ממעלת ארץ ישראל והתגעגע מאוד להגיע לארץ ישראל, ואף זכה והגיע אליה במסירות נפש ובסכנות גדולות, שהרי באותו זמן החלה מלחמה גדולה בכל האזור, היא מלחמת נפוליאון. ואחרי כל זה, מיד כשדרך על אדמת ארץ ישראל והלך בה ארבע אמות, אמר למלווה שלו, שמצידו אפשר לחזור מכיוון שכבר פעל את מה שהיה צריך לפעול וזכה למה שזכה.
 
במה בדיוק זכה רבינו הקדוש באותם ארבעה צעדים שצעד על אדמת ארץ ישראל? זאת לא נוכל לשער, שהרי אמר שאחרי שהיה בארץ ישראל הוא זכה לכזו מדרגה, שהוא מתבייש בתורות שאמר לפני שהגיע לארץ ישראל, כמובא בספר שיחות הר"ן (אות קע"ג): "ואמר, שכל מה שידע קודם ארץ ישראל הוא כלא ממש. והיה מתבייש מאוד מאוד עם דרכי תורתו והשגתו שידע קודם ארץ ישראל וכו’". אבל דבר אחד העיד רבי נחמן על עצמו, שהוא זכה לבחינת ארך-אפיים בשלמות, וזכה לבטל את מידת הכעס, עד שאמר: שאפילו אם יבוא השונא הגדול ביותר שלו, ויחתוך אותו לחתיכות, הוא לא יקפיד עליו כלל.
 
על הקשר בין קדושת ארץ ישראל וביטול הכעס, כותב רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן (תורה קנ"ה):
 
"ודע,שארך אפיים תלוי בארץ ישראל, כי שם זוכים לבחינת ארך אפיים. כי ארץ ישראל הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים ל"ז): "שכן ארץ ורעה אמונה", וכמו שאמרו חז"ל (כתבות ק"י:): ‘כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק’. נמצא שארץ ישראל הוא בחינת אמונה, ועל ידי אמונה זוכין לבחינת אריכת אפיים כנ"ל, דהיינו שלא יוכל לבלבלו שום מונע ובלבול מעבודתו כנ"ל. נמצא שעיקר עבודת איש הישראלי, זוכין על ידי ארץ ישראל, שהוא בחינת אמונה, בחינת אריכת אפיים, בחינת כוח הגודל וכוח הצומח, שעל ידי זה זוכין להתחזק בעבודתו, ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל, שאי אפשר לזכות לעבודת השם באמת כי אם על ידי זה וכנ"ל.
 
ועיקר גודל ההשתוקקות וההתלהבות של משה רבינו, עליו השלום, שהיה מתלהב לארץ ישראל כל כך, היה רק בשביל מידה זאת של אריכת אפיים, מחמת שראה ששם בארץ ישראל זוכין לבחינת ארך אפיים כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו, זיכרונם לברכה (סנהדרין קי"א): "וימהר משה ויקד ארצה וישתחו", ‘מה ראה? ארך אפיים ראה’. היינו כנ"ל, כי מחמת שראה בחינת ארך אפיים שהוא תלוי בארץ ישראל כנ"ל, על כן "ויקד ארצה", שהיה ליבו בוער לארץ ישראל, כדי לזכות לארך אפיים כנ"ל. וזה שאמרו שם: ‘וחד אמר: אמת ראה. מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי’, כי ארץ ישראל הוא בחינת אמת כמבואר במקום אחר. ומסיק שם בגמרא שמע מנה ארך אפיים ראה, כי עיקר הוא בחינת אריכת אפיים כנ"ל.
 
וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כיסופין וגעגועים לארץ ישראל, וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל. והוא סגולה להכעס ולעצבות, כי ‘כל הכועס כאילו עובד עכו"ם’ (שבת ק"ה). אבל ארץ ישראל הוא בחינת אמונה בחינת ארך אפיים, היפך הכעס: וזה שקודם קריאת שמע, שהוא אמונת היחוד, אנו מבקשים: ‘והוא יוליכנו קוממיות לארצנו’, היינו שאנו מבקשים ומתגעגעים לארץ ישראל, ועל ידי זה זוכים לאמונה, היינו קריאת שמע, שהוא אמונה."
 
עכשיו יכול כל אחד לדעת אם הוא זוכה ללכת על אדמת הקודש של ארץ ישראל, או לא. רבינו נתן לנו סימן – שמי שזוכה לקדושת ארץ ישראל מתבטל ממנו הכעס בשלמות, וזוכה להיות תמיד בשמחה, כי כאמור במאמר רבינו הנ"ל, ארץ ישראל היא בחינת אמונה, ובודאי מי שזוכה לאמונה בשלמות הוא תמיד שמח, ואין צריך לומר שאינו כועס לעולם. למעשה, אם היינו זוכים באמת שתאיר קדושת ארץ ישראל, היינו רואים את כולם מחייכים כל הזמן סביבנו, והיינו ממש חיים ב"ארץ השמחה". ממילא מובן, שהדעה הרווחת שבארץ ישראל כולם עצבניים, אף יותר מבחו"ל, זה רק מראה באיזה חושך וגלות אנו שקועים, למרות ישיבתנו הפיזית בארץ הקודש.
 
לכן צריכים אנו לקחת את העצה שנתן רבינו הקדוש, בתורה הנ"ל – שצריך כל אחד לבקש מה’ יתברך שיהיו לו כיסופים וגעגועים לארץ ישראל, היינו לקדושתה, וכן לבקש שיהיו לצדיקים כיסופים כנ"ל, שזו סגולה לבטל את הכעס והעצבות. לכן חסידי ברסלב היו מזכירים את ארץ ישראל בכל שיחתם והיו אומרים: אני הולך עכשיו בארץ ישראל. אני אוכל עכשיו בארץ ישראל, וכו’. וכך היו זוכרים בכל עת את ארץ ישראל, ומתגעגעים וכוספים, מתי יזכו לדרוך על אדמתה באמת.
 
אחד מהגדולים שתלמידי רבינו הקדוש, שהרבה ביותר לדבר ממעלת ארץ ישראל, ואף עלה לארץ ישראל וחי בה שנים רבות, הוא רבי אברהם בנו של רבי נחמן מטולטשין, מי שהיה תלמידו המובהק של רבי נתן. בספר "שיח שרפי קודש", מובאת עובדה שיש בה די לזעזע את כולנו:
 
"בין חסידי ברסלב בעיר טשערין, היו כמה עשירים מופלגים מאוד, ורבי אברהם בן רבי נחמן, היה מלהיבם מדי פעם שיעלו עם ממונם ורכושם הרב לארץ ישראל וידורו בה, כי היה באפשרותם אז לקנות שטחים וחלקים עצומים מאדמות ארץ ישראל, במחירים מוזלים מאוד, כי לרוב עשירותם אמרו עליהם, שהם עשירים מופלגים כל כך, שיש ביכולתם לקנות את כל אדמות ארץ ישראל המיועדות למכירה(!) כי היה אז מכירת הקרקע בזול מאוד, ואם היו שומעים לו, היו היום רוב שטחי המדינה בידיים פרטיות של יהודים, והרבה מצרות וייסורי הגלות הזאת היו נמנעים מאיתנו.
 
אבל הם, בחששם לממונם, לא שמעו לו, וסופם  היה שנשארו בערום ובחוסר כל, כי בעלייתם של הקומוניסטים לשלטון הרגו את רובם ולקחו את ממונם, והנשארים ברחו כל עוד נפשם בם, ולא נשאר מהם שום שארית, כי בניהם נפלו על ידי זה מדרך היהדות, ורק אלו המעט ששמעו בקולו ועלו לארץ ישראל, זכו להקים כאן משפחות לתפארת ההולכים בדרך התורה והיראה. עד כאן המעשה.
 
מכאן באה ההתעוררות לכל אחד ואחד, להתעקש ולגור דווקא בארץ ישראל, וכן להשפיע על כל מכריו וקרוביו החיים בחוצה לארץ, לעלות לארץ ישראל. כי גם היום, ישנם עשירים מופלגים החיים בחו"ל, שאם יתאמצו ויעלו לארץ ישראל, ויקנו בתים וכו’, בודאי יגדל הישוב היהודי, ותתפשט ותתגלה קדושת ארץ ישראל, וכל האויבים ידחו מפני קדושתה של ארץ ישראל, וייעלמו. לכן זו חובה קדושה לעלות לארץ ישראל.
 
כי מקומו של יהודי הוא בין יהודים, ומי שחי בחו"ל, משום שחס על ממונו, מתפנק בגלל תנאי חיים נוחים וכו’, אולם הוא נמצא בסכנה, שהרי מי יודע מה ילד יום, ושלא יבואו ח"ו עתים של מלחמה, שאז ידוע שהיהודים הם הראשונים שנפגעים, כי גם השלטון האוהד ביותר יכול להתהפך נגדם בעת משבר, כידוע כל זה מההיסטוריה הארוכה והכאובה שלנו בגלות.
  
לכן מה טוב לעלות עכשיו, בנחת וברווח, ולעזור בישוב הארץ הקדושה על ידי יהודים קדושים, וכך נזכה שתתגלה קדושת ארץ ישראל, ויתבטלו הכעס והעצבות וכל הכפירות, ונזכה לגאולה שלמה, אמן ואמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה