ארץ ישראל

 

עיקר קדושת ארץ ישראל הוא על ידי התגלות הרצון, שמאיר שם, היינו להאמין שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך ובהשגחתו לבד, וזה בחינת (תהלים קב): "כי רצו עבדיך את אבניה", כי הם בבחינת התגלות הרצון.

 

עיקר קדושת האמונה והחכמה דקודשה, שהם עיקר החיים ואריכת ימים דקדושה, הוא בארץ ישראל, בחינת (דברים יא): "למען ירבו ימיכם וגו’, על האדמה". ובחוץ-לארץ אין שום חיות כלל, רק על ידי מה שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ומדרשות, ומתפללין ולומדין וקורין קריאת שמע, עלידי זה ממשיכין קדושת ארץ ישראל גם בחוץ-לארץ, כי הם בחינת מקדש מעט, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, זה עיקר חיותנו בזמן הגלות.

 

ירושלים היא בחינת יראה שלמה ובושה ושיפלות אמיתי, שעל ידי זה עיקר תיקון האכילה דקדושה.

 

 

ראוי לאדם שיעבור וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים וללמוד כולם כדי שיהיה בכל מקום, כמו שנמצא השרים הגדולים שהולכים ועוברים במדינות, ומוציאים הוצאות רבות על זה כדי שיוכלו אחר כן להתפאר ולומר שהיו במדינות כמו שדרך השרים להתפאר ולומר הייתי בוורשא וכיוצא בזה. כמו כן ראוי שיהיה האדם בעולם הזה בכל מקומות הקדושים של התורה, כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום דהיינו, בכל הספרים הקדושים כנ"ל. ולעתיד בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.