ארץ ישראל

 

הזכרת שמות הצדיקים הוא דבר נפלא ונורא מאוד מאוד ומועיל הרבה מאוד לעבודת השם יתברך, כמבואר במקום אחר. גם מסוגל לזכות על ידי זה לארץ ישראל, כי אי אפשר לבוא לארץ ישראל כי אם בכח הצדיקים אמיתיים בבחינת: צדיקים יירשו ארץ וכו’. וכן עיין בספר "ימי מוהרנ"ת" (הספר על חיי רבי נתן ע"ה) בנסיעתו לארץ ישראל.

 

 

על המבלים זמן בשביל נקיות ומאריכים בבית הכסא הקפיד מאוד מאוד והתלוצץ מאותם האנשים מאוד והאריך הרבה בענין זה. והכלל כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת, ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין, האיסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא (ברכות כג): הנצרך לנקביו אל יתפלל – הנצרך דייקא.

 

ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא בשולחן ערוך סימן צ"ב עיין שם במגן אברהם שהר"יף מתיר לכתחילה ביכול לעמוד עצמו עד פרסה וכו’. נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחינם מחמת חששות וחומרות יתרות ושיגעון בעלמא. רק טוב להתפלל בבוקר תכף עמידתו  ממיטתו. אם אפשר בקל לפנות אפשר ואם לאו, לאו ויתפלל כך. ואפילו אם חושש במעיו לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.