אתה מפוטר!
אם יש שתי מילים בעולם שאף אחד לא היה רוצה לשמוע הן "אתה מפוטר!", אבל תופתעו לגלות שהן יכולות להיות קרש קפיצה לעשות את הדברים שלא חשבתם!
באותו יום שמעתי את הסיפור המדהים של דורון, הבחור הזה שהמזל שלו לא ברח ממנו אלא הבריח אותו…
דורון עובד כפקיד קבלה בחברה מסוימת במשך שנים, עבודה אותה אהב מאוד ועשה את המוטל עליו במסירות וים של אהבה, השקיע את כל כולו. עד שיום אחד הבוס הגדול התקשר אליו וביקש ממנו להגיע למשרד שלו.
"היי דורון, מה העניינים?"
"נהדר. גם העבודה מדהימה".
"טוב לשמוע. אתה מפוטר!"
"מה?"
ובנקודה זו דבריו של הבוס נאמרו בלהט שדורון לא הכיר.
"אתה יותר מדי חכם. אני לא חושב שאתה צריך להיות שקוע כל היום בניירת. ראיתי איך אתה מתמודד ומתנהג עם האנשים במחלקה שלך, אפילו בפעמים שאני ביקשתי ממך לטפל במשהו – הכל היה בצורה מקצועית להפליא. אם אתה שואל אותי, זה פשוט פשע להשאיר אותך במשרה כזו, שממש לא משקפת את מה שאתה מסוגל לעשות באמת. לך תעשה משהו עם עצמך, דורון, ותפסיק להרגיש בנוח לחיות 'במרתף'".
דורון תמיד רצה להיות מתכנת, אבל אף פעם לא ניסה להתקרב לתחום הזה בגלל שתמיד חשב שהוא לא מספיק חכם. אלא שההלם המערכתי שקיבל מהשיחה עם הבוס היה בדיוק מה שדורון היה צריך כדי 'ללכת על זה'. אחרי שבדק את העניין לעומק, הוא נרשם לקורס ערב באחד המקומות הנחשבים בתחום. במקביל, פנה שוב אל הבוס שלו וביקש לחזור למקום עבודתו.
"בתנאי אחד" אמר לו הבוס, "אם אתה נכשל בקורס – אתה מפוטר שוב!"
דורון חשש מאוד כי הוא לא ידע אם הוא מספיק חכם להיות מתכנת. הידיעה שאם לא יצליח בקורס הוא ימצא את עצמו ברחוב גרמה לפחד להיות החבר כי טוב שלו. הוא השתדל ועשה כל שביכולתו. ולהפתעתו, גילה לשמחתו שהתכנות הוא טבע שני אצלו והוא אפילו הצטיין בתחום הזה.
את הקורס הארוך הוא הוא סיים עם תעודת הצטיינות וכאחד המובילים בקבוצה בה למד.
וגם, קיבל עבודה חדשה עם שכר גדול יותר… באותה חברה!
תודה לא-ל!
מאמרים נוספים בנושא:
כמה פעמים בחיים אנחנו מקבלים מכתב פיטורין מבורא עולם? נכון, אנחנו רואים את זה כפיטורין שנחתו עלינו בגלל הבוס, או פרידה מאדם יקר, סיום מערכת או סיום עסק בצורה חורקת. זה אפילו יכול להיות חרם חברתי עליך כי מישהו המציא סיפור שעכשיו כולם מאמינים לו. אבל באמת, זה הקב"ה ש'משבש' לנו את הסטטוס קוו בחיים.
אנחנו מקוננים ובוכים על כמה שזה לא הוגן, אבל מתחת לפני השטח הבכייה הזו היא על השינוי שלא פתחתנו בפניו את דלת חיינו. הוא פשוט 'התפרץ' לתוכם. אך האם אנחנו כאן כדי לשכב בטן-גב באיזה חוף ים אקזוטי? בחיים שאלוקים נתן לנו יש הרבה דברים, אבל מערכת בקרת שיוט היא לא אחד מהם. אנחנו לא אמורים לקבל יותר מדי הרמוניה – זה אומר שהקב"ה לא שמח.
אחוז קטן מאוד של אנשים חושבים שהם יושב על גג העולם, אבל יש להם פחות תמריץ ועידוד לצמוח או להשתנות. כן, יש להם את אותה אחריות על עבודת המידות שלהם, ובעיקר על זו הנקראת ענווה. כמו גם על דיבור נאות וקיום המצוות. העושר שלהם יכול להיות המניעה הכי גדולה לכל הדבר הנפלא הזה שנקרא צמיחה רוחנית. היכולת שלהם לקנות סוכנים מרדימים כמו טלוויזיה, אלכוהול, ואפילו את הלוקסוס של החיים, הוא ב'כאן ועכשיו', אלא שכל אלה מעוורים אותם למסרים שהקב"ה שולח לכם. זו הסיבה שקשה להם להשיג את העושר הרוחני שרובנו כן יכולים כל ימי חיינו.
אז אנחנו ברי המזל.
אם אנחנו מצליחים במשהו, אז הברכה הגדולה היא להיות מאותגר עם משהו טוב יותר. זה לא חייב להיות כוח או כסף. זה יכול להיות שלב חדש של שלימוד, מצב חדש בחיינו – לרוב קשה יותר מהקודם, אז נצטרך להפעיל כמו שצריך את שריר האמונה שלנו עד למקסימום ולחזק אותו. זו יכולה להיות נפילה כואבת עד לתחתית הסולם החברתי, אפילו מצב מביש, או לגלות בזמן אמת על מי אנחנו באמת יכולים לסמוך. זה יכול להיות כמו במקרה של דורון – מניעה שנכפתה עליו גרמה לו לקבל החלטה אמיצה ולקפוץ קדימה.
כל זמן שאנחנו זוכרים מי באמת עושה לנו את זה, אנחנו יודעים שכל מה שקורה לנו בחיים הוא הזדמנות להמשיך הלאה. וזה המצב בו מניעה הופכת לקרש קפיצה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור