בבקשה, אל תפריעו

איש זקן ורחמן התגורר לו בבקתה אי שם במעלה ההר. הוא אהב את כל בריותיו של בורא העולם, מהגדולה ועד הקטנה, את כל ממלכת הצומח, ואפילו את החרק הקטן ביותר.

יום אחד, כאשר טייל בין עצי היער, האיש הזקן מצא גולם. הוא החליט לקחת את הגולם לביתו ולהשגיח עליו. להתבונן על כל התהליך היפה שיעבור הגולם המצחיק הזה, עד אשר יהפוך לפרפר יפהפה. בזהירות רבה, הניח האיש הזקן את הגולם על השולחן במטבחו, וצפה בו בכל יום. לפתע, ביום השביעי לתצפית, הגולם החל לזוז. התנועות היו חדות, נראה היה כאילו מאבק אדיר מתחולל שם בפנים, מאבק של חיים ומוות. ליבו של האיש הזקן נשבר בקרבו, כשראה כיצד נלחם שם הפרפר מלחמת הישרדות, נראה היה שהוא עומד להיחנק… הוא המשיך להיאבק עוד ועוד. האיש – שחש שאינו יכול לעמוד סתם כך מן הצד ולא לעשות משהו, שהרי הפרפר עומד למות… והוא חייב להציל אותו! – רץ לארון, הוציא משם מספריים, ובעדינות גזר פתח קטן בגולם כדי שהפרפר יצא החוצה. הפתח הקטן הזה הספיק לפרפר כדי לפרוץ החוצה מתוך הגולם, אך לגלות שהוא יתמוטט תיכף ומיד, יצנח על השולחן מבלי יכולת לעשות ולו את התנועה הקטנה ביותר.

האיש הזקן לא הבין מה קרה, שום רעיון לא עלה במוחו. האם הוא בטעות הרג את הפרפר? לא, הוא עדיין מראה סימני חיים, הוא הבחין בתזוזותיו הזעירות והעדינות של הפרפר החלש, הלא מפותח, עם כנפיים מצומקות וכמושות. יכול להיות שהוא חולה???

עכשיו הוא כבר התבלבל לגמרי. "מה עשיתי?" הוא שאל את עצמו. הוא ריחם כל כך על היצור הקטן הזה… אבל אז עלה במוחו רעיון. הוא החזיר בעדינות רבה את הפרפר לתוך הגולם, אטם את הפתח עם מעט דבש, ואפשר לפרפר להמשיך ולהתרפק על התהליך הנפלא שעליו לעבור.

למחרת, הוא ראה שהגולם מתחיל לזוז שוב, ומרוב שמחה החל למחוא כפיים. הגולם התפתל ורעד. הדייר ששכן בו החל לגלות את סימני המאבק מהיום הקודם. בדיוק כשנראה היה שהוא עומד למות, להיחנק שם בפנים, פרץ הפרפר החוצה. כנף אחת התגלתה כשהיא מעוטרת בכל צבעי הקשת, והשנייה זמן קצר אחריה. ברגע שהפרפר השתחרר לחלוטין מן הגולם הוא מתח את כנפיו, כאילו התעורר עתה מתרדמה עמוקה.

עם כנפיים ארוכות ויפות, הביט הרך הנולד ימינה, אחר כך שמאלה, וכמו קיבל אישור ממגדל הפיקוח להמריא – פרש את כנפיו ועף החוצה דרך חלון מטבחו של האיש הזקן. הפרפר אמנם נראה עדין אך חזק מתמיד. מראה כנפיו המרהיבות ביופיין של הפרפר גרמו לאיש הזקן להתפעם מרוב התרגשות. במבט אוהב עקב אחריו עד אשר נעלם מן האופק. "אהה, איזו שמחה!" התענג האיש.

אפיזודת הגולם שהתרחשה לנגד עיניו לא נתנה לו מנוחה, והוא החל להרהר בינו לבין עצמו: "איפה טעיתי? אולי לא הייתי צריך לכתחילה להפריע לפרפר ולעזור לו לצאת מהגולם…"

בעמוד 234 בספר של 1,200 עמודים הוא גילה את התשובה. שחור על גבי לבן נכתב שם, שהפרפר חייב לעבור את המאבק (אותו ראה) בתוך הגולם. התהליך הקשה והמפרך, שבעזרתו הוא הופך מסתם גולם לפרפר מרהיב, הינו שלב קריטי וחשוב מאוד להתפתחותו, ליופיו ולחיוניותו. ללא מאבק-התפתחות זה, הפרפר יהיה יצור חלש וחולה ובודאי לא יצליח לשרוד.

האיש הזקן היה בהלם אך גם עצוב. הסיבה הטובה והמספקת – שאין להפריע לפרפר בתהליך שהוא עובר, הצליחה לשחרר אותו מהרגשתו. מה שנראה לו, על פי תפישתו התמימה כצופה, כעזרה ורחמים, היה בעצם גזר דין מוות. הוא הבחין בכך שהפרפר חווה משהו קשה, אבל בעצם, היה זה תהליך חיוני לו נזקק כדי לצאת החוצה, ולהפוך לפרפר מדהים וחזק.

* * *

בבקשה, אל תפריעו!

בני זוג הם בדיוק כמו שתי הכנפיים של הפרפר. לפעמים הם נאבקים כאשר הם רוצים להשתחרר ולצאת מתוך אנוכיות הרווקות, מכיוון שתיקון מידות הנפש אינו דבר קל. הרב שלום ארוש מדגיש, שבלעדי הניסיונות, הסבל והבעיות המתעוררות בחיי הנישואין, אף אחד מבני הזוג לא יצליח להשתחרר מהמידות הטבועות בו כאדם – כגון, אגואיזם וגאווה, וההופכות את עבודת השם לבלתי אפשרית.

רבי נחמן מברסלב מציין, שחיי הנישואין הם אחדות בין שני הפכים, אנו עושים שלום כאשר מחברים שני הפכים אלה אחד לרעהו.

ניסיונות, סבל ואתגרים, מסייעים בבניית קשר חזק. הקשיים הראשונים בחיי הנישואין הם שלב נורמאלי עמו מתמודד כל זוג. התגברות על הקשיים ולימוד מתוך טעויות הם אלה ההופכים את חיי הנישואין לחזקים ויציבים.

לא פעם, אני נתקל במצבים בהם הורים, בעלי כוונות טובות כמובן, המנסים להגן על ילדיהם מפני הקשיים המתגלים בתחילת דרכם כזוג נשוי, דבר ששובר את ליבם. ההורים המגוננים לא יכולים לעמוד מן הצד ולראות את ילדיהם סובלים, לכן הם מתערבים ומנסים לעזור להם 'לצאת מן הגולם' – לעבור את השלב הכה נחוץ והמסייע לכל אחד מבני הזוג להסתגל אחד לשני. אולם במקום לבנות, הם הורסים. כאשר הורים מתערבים, בעיות בגודל של זבוב נעשות פיל. למרות שאי אפשר להעריך את העובדה הזאת במדויק, אך מניסיוני כיועץ בתחום הזה, ברוב המקרים בהם בני הזוג נפרדו, העקבות הובילו להורים המתערבים.

על בני הזוג להבין ולהפנים שלא רצים לאבא ואמא ומתלוננים על בן/בת הזוג. לעולם לא!. ברוב המקרים התלונות והתיאורים יהיו מוגזמים ויצאו מכל שליטה, דבר שגורר לא פעם לריבים בין המחותנים עצמם. איחוי הקרעים בין בני הזוג הוא דבר קל, יחסית, וניתן להשגה. לעומת זאת, כאשר שני ה'שבטים' נלחמים זה בזה, האיחוי כמעט בלתי אפשרי. לכן, אם בני זוג מרגישים שהם צריכים 'להוציא החוצה' את מה שקורה ביניהם, עליהם לפנות למדריך רוחני או יועץ לענייני זוגיות בלבד!

הפרפר נעשה חזק ויפה כאשר הוא נאבק בתוך הגולם. זוג נשוי, כמו הפרפר, מפתח חוסן ואיתנות ממושכים. הם הופכים ליחידה אחת יפה כשהם מתמודדים עם האתגרים הניצבים בפניהם בראשית דרכם כזוג, ואף בהמשך.

אנא מכם, כל ההורים עם הכוונות הטובות – אל תפריעו! גם אם ה'גולם' נראה בעיניכם מכוער ומלא סבל, המתינו מעט, כי בקרוב מאוד, הוא יהפוך לפרפר יפה וחזק.