בדרך לפסגה

יש סיכויים טובים לכם וגם לי לישון
פחות, אם רק נפרוש מהקרב המטופש
הזה. כי בדרך לפסגה אין חוקים רוחניים
לביצועים שלך. כל מה שנדרש ממך
זה פשוט להיות אתה.
 
 
לאחרונה אני מרגיש יותר מדי מתוכנת, כמו אדם-מחשב כזה שצריך להספיק את כל המשימות שתכנתו לו בזיכרון. משום מה, בלו"ז נראה שיש יותר משימות מכמות השעות שיש ביום, אז איך בכלל אפשר לעשות אותן?!…
 
המוח 'ההגיוני' שלי אומר לי שאני מדשדש מאחור כי משהו לא בסדר איתי, או בגלל שעומס העבודה שיש לי יותר מדי גדול.
 
מכיוון שכילד לא גדלתי על הספר בגן האמונה של הרב שלום ארוש, לכן היצר הטבעי שלי, בזמנים של לחץ, הוא להשוות את עצמי לאנשים אחרים.
 
למי, למשל?
 
בדרך כלל אני 'אוהב' להשוות את עצמי לדמות סופרמנית כזו, למשל לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב. איך יכול להיות, אני שואל את עצמי, שרבי נתן היה מסוגל לקחת בחשבון כל רגע מהיום ולהשיג כל כך הרבה בחייו? איך הוא הצליח לקום בחצות, ללמוד את כל התורה לעומק כל כך הרבה פעמים? איך הוא כתב כרכים רבים ומלאים ברעיונות מקוריים על דבריו של רבי נחמן? איך כתב המון מכתבים לבנו יצחק? איך ייעץ לרבים? איך זכה לכל הפגישות הממושכות עם רבי נחמן? התפלל כל כך הרבה זמן? שעדיין היה לו זמן וסבלנות להיות נוכח בחיי ילדיו, לקבל אותם כשחזרו מבית הספר, לשבת איתם, לדבר איתם, לאכול איתם, להתפלל איתם ולהשכיב אותם לישון?
 
היצר הרע חוגג כשאני משווה את עצמי לרבי נתן. אם אפול למלכודת שלו, זה בהחלט ישפיע על השמחה שלי וישאיר אותי עם הרגשה של כעס וחוסר. כשאני מנסה להתחזק ולהתגבר על הרפיון ולא ליפול בגלל הלו"ז, אני הופך ליותר ויותר מנוכר ומרוחק מהמשפחה, מעצמי, ואפילו מבורא עולם.
 
לא טוב.
 
חונכתי לחשוב שיום עמוס במטלות הוא הדרך היחידה לצעוד בה. אוי, כמה שטעיתי. אפילו מחשב לא עומד בעומס כזה. רק השם יכול לעשות הכל בלי לגלות שום סימפטומים של לחץ ודומיו. אני מודה ומתוודה בפניכם שהחיים לא 'הלכו לי כמו שצריך' כשניסיתי להיות אלוקים.
 
בורא עולם נותן לנו עולם של 'חופש' ובחירות רבות כדי להכריח אותנו להבין ולהכיר במגבלות שלנו, ולקבל בענווה את רצונו לעשות כל משימה בעיתה ובזמנה. רק תנסו, למשל, לשמור על קשר עם כל החברים, קרובי משפחה, מורים וכדומה – כל מי שמוגדרים כ"חברים" בפייסבוק… תראו כמה זמן זה לוקח. תהיו ברי מזל אם יישארו לכם כמה דקות לנשום וביניהן כמה שניות לילדים ולבית, בזמן שהחברים מכיתה א' קוראים לכם ממסך המחשב בחדר השני…
 
זה מטורף!
 
לא. כשאני בלחץ זה סימן ברור לכך שאני עסוק יותר מדי בעצמי. הלחץ יכול לבוא מלחשוב על כך שאין לי כסף, כבוד, תענוגות בחיי, ואם לא יהיה לי אפילו קצת ממה שהזכרתי לא אשרוד. הלחץ שלי יכול לבוא גם מהמשחק היותר מגוחך – לבקש אישורים והסכמות מהיצר הרע שלי שמזכיר לי כל הזמן, בהתמדה וללא שום סימן של ייאוש מצידו – שאני לוזר, שאני חסר ופגום, ואני, בגלל הטענות, האלה מוכן בכל כוחי להראות לו שאני לא והוא זה שטועה.
 
זה כל כך מתיש. זה גורם לך לרצות לישון.
 
כן, אבל רבי נתן בקושי ישן, נכון?
 
טוב, יש סיכויים טובים לכם וגם לי לישון פחות אם רק נפרוש מהקרב המטופש הזה עם היצר הרע שלנו. רבי נתן תכנן את העבודה שלו והוציא את תוכנית העבודה שלו על הצד הטוב ביותר מבחינתו, ואת השאר השאיר לבורא עולם. הוא עשה את עצמו כחירש לכל הלחישות והספקות שהיצר הרע ניסה לספר לו עליהם במהלך היום. אם ננהג כך, נגיע לאותן תוצאות שרבי נתן הגיע. זאת הבטחה מרבי נחמן בעצמו!
 
רבי נתן גם ויתר על "התענוג" המפוקפק של להשוות את עצמו לאנשים אחרים. כי איזה קשר יכול להיות בין מטרת חיי לבין מטרת חייו של אדם אחר? אני עושה את הטוב ביותר כשאני מקבל את הטוב ביותר. וככל שאני מחפש ומבקש יותר את הטוב, אני מוצא ממנו עוד ועוד. ככל שאני מאמין שאני מסוגל לעשות את השם 'שמח', השם מראה לי שאני כן יכול. ועוד איך שאני יכול.
 
לצדיקים יש כיוון ומהירות שמופנים למקום אחד – קדימה. הם לא מסתכלים לאחור. הצדיק מתעורר בבוקר ולא מוטרד משום דבר ששייך לאתמול. על הכתפיים שלו לא תמצאו את המטען של היום הקודם. לכן גם אין לו דאגות לגבי מחר. הוא מתפלל בפשיטות לפני כל פעולה שהוא עושה ומודה לבורא עולם על כל מה שהוא עושה, כמו שבורא עולם רוצה. הוא אדם מתוקן עם שתי רגליים על הקרקע, מכיוון שבורא עולם שחרר אותו מהנטל של 'עצמי' ו'אני'.
 
השם נותן הגנה, כוח ועשייה לאלה שעובדים אותו ולא את עצמם.
 
אין שום 'חוקים' לביצועים (לאיך שעושים את זה) בדרך לפסגה הרוחנית. הצדיק הוא אדם שהשליך את השכל וההיגיון ונמנע מלעשות התאמות, מדדים והשוואות. הוא משוחרר מדאגות וחרדות מכיוון שהוא מאוד שמח ומסופק במה שהשיג. הוא גם לא דואג אם יסיים את הדברים בזמן או שמישהו יבקר אותו, כי הוא בוטח בשלמות בבורא עולם שהוא ורק הוא יעזור לו לעשות את הטוב ביותר.
 
באופן מעשי, האם יש לפחות עצה אחת שאני יכול להשתמש בה כדי להגיע 'לביצועים' טובים יותר כשאני מרגיש אובר-מתוכנת? לאחרונה, שאלתי את עצמי את השאלה הזו ונזכרתי במה שחבר טוב אמר לי פעם, וזה משהו שפועל קסמים ונפלאות. ניסיתי את זה על עצמי והקסם אכן פעל.
 
פשוט חשבתי על הרב שלי – הרב שלום ארוש – וציירתי את פניו בראשי.
 
לאחרונה אני מוצא את עצמי משתמש בעצה זו בכל מיני אתגרים שצצים בחיי וזה הציל אותי. עד כמה שאני יודע, לאף אחד אין על עצה זו זכויות יוצרים, אז למה לא לנסות?
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום במשך 32 שנים. ד"ר בלן הוא חסיד ברסלב שאת רוב שעות יומו מעביר בבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א. אתם מוזמנים לבקר בבלוג החדש של ד"ר בלן.