בהצלחה בעסקים!

עסק או מוסד צדקה?

אוהבים סיפורים? שִמְעוּ סיפור מפי בעל המעשה:

הקמתי עסק לא גדול אבל גם לא כל כך קטן בתחום של מכירות. נכנסתי לעסק בכל הכוחות גם בגוף גם בנפש וגם בממון. הטיפול בעסק דרש ממני משאבים כבירים. רק ההוצאות החודשיות על השכירות והעובדים אלצו אותי להוציא סכום עצום בכל חודש, כך שהייתי חייב להכניס סכום של קרוב למאה אלף שקל בחודש רק כדי להתחיל להרוויח.

וחוץ מהצד הכלכלי העסק הזה שאב את כולי, עבדתי כמו חמור יותר משתים עשרה שעות ביממה, וגם בזמן שלא עבדתי לא הייתה לי טיפת שקט ושלווה, הייתי לחוץ ועצבני וכססתי ציפורניים בדאגות.

חודש או חודשיים קצת חלשים במכירות גרמו לי לחלישות הדעת גדולה מאוד וערערו לי את כל הביטחון העצמי כל תקוותי להצלחת העסק עמדו להתנפץ. העסק היה בסכנה של ממש.

אבל היה דבר נוסף שמאוד תסכל אותי. פתאום קלטתי שאני קורע את עצמי ובסוף נשאר בלי כלום. עבדתי קשה, ולאן כל הכסף ש"הרווחתי" הלך? פרנסתי כמה משפחות של עובדים, פרנסתי כהוגן את המשכיר של הנכס שבו הפעלתי את העסק, פרנסתי את הספקים, את הייצרנים, ואת המובילים, פרנסתי את הערייה ואת המדינה. פרנסתי את כולם חוץ מאת עצמי. אז אם עד אותו היום הייתי לחוץ ועצבני – המחשבה הזאת שאני עובד ויגע לריק פשוט גמרה אותי. כמעט יצאתי מדעתי.

המחשבות שהתחילו להתרוצץ במוחי כל היום היו איך אני מצמצם הוצאות, איך אני מדבר עם בעל הבית, עם העובדים, עם הספקים, עם מי לא, העיקר לקצץ בהוצאות החונקות כדי שאוכל להתחיל להרוויח משהו בכל העסק ביש הזה.

אִי פרטי קטן

אחד הנִסִים הגדולים שלי בחיים ולא רק בהקשר של הבעיה הזאת הוא שאני תלמיד של הרב שלום ארוש וברוך ה' אני זוכה לעשות שעה התבודדות בכל יום. ככה יש לי בכל יום אִי קטן של שפיות שאני יכול לברוח אליו ולהתחדש.

בהתבודדות שלי אני כמובן מתפלל תמיד גם על העסק ומבקש עצה וסייעתא דשמיא, אבל אני לא ממש מתמקד בנושא הזה בתפילות שלי. יום אחד כשהייתי בשיא הלחץ החלטתי שהיום אני מתבודד רק על זה. הרי זה הנושא שמטריד אותי יותר מכל, אני נקרע בין מחשבות ורצונות, אין לי שקט נפשי – מה יכול לעזור יותר מאשר לספר לה' את הכול כולל כל ההתלבטויות שלי וכל המחשבות שלי וכל מה שעובר עלי ולהתייעץ עם ה' בפרוטרוט?

ממחשבה למעשה, באותו יום ברחתי מכל העיסוקים, כיביתי את הטלפונים, הלכתי למקום מבודד שאני אוהב, והתחלתי לספר לה' הכול מהתחלה. הוצאתי מתוכי גם את כל המחשבות שלי. וגולת הכותרת של ההתבודדות הייתה להודות לה' על הבעיה כמו שהרב מלמד אותנו בחוק התודה.

ולאחר שעשיתי את החוק ואמרתי רבע שעה תודה על הקשים הכלכליים ושמונה פעמים מזמור לתודה – התחננתי לה' שיאיר את עיני וייתן לי את העצות הנכונות לדעת מה עלי לעשות.

מה אוֹמַר לכם? בפעם הראשונה זה זמן רב שהרגשתי רוגע אמתי. פרקתי מטענים כבדים, וכמו שאומרים, ירדו לי אבנים מהלב.

נס גדול

אבל הנס הגדול הוא שהמחשבה שלי התבהרה. סוף סוף יכולתי לחשוב בצלילות על כל המצב ולא להיטלטל בסערת רגשות. על ידי זה הגעתי להבנות פשוטות וישרות. התחלתי לשמוע את הקול של האמונה שבתוכי, את הקול של השכל הישר שמאיר ומכוון את האדם בכל דרכיו כמו שאומר רבי נחמן.

ברגעים האלה האירה לי ההבנה הפשוטה שאין לי עסק עם אף אחד בעולם. כל עוד אני מתעסק בפלוני ואלמוני אני שקוע בטעות גדולה מאוד. יש לי רק שתי כתובות. הכתובת האמתית שהיא כמובן בורא עולם שרק הוא זה שבידו מפתח הפרנסה, ואני מרוויח בדיוק מה שהוא רוצה שאני ארוויח.

והכתובת השנייה זה אני בעצמי. אני חייב להתעסק עם עצמי. כלומר לתקן את עצמי, לעבוד על עצמי, לבנות את האמונה שלי, את הבטחון שלי בה'. לכן קודם כול אני חייב להפסיק להתעסק עם אחרים, כי אף אחד לא קיים בעולם הזה. וגם בענייני העסק אסור לי לעשות חשבונות של אחרים. אני צריך להתמקד במה אני עושה למען העסק שלי בסייעתא דשמיא ואיך אני משפר את מה שאני עושה, ולא להתעסק בכמה אחרים מרוויחים. שירוויחו מצדי כפל כפליים. לבריאות. זה לא העניין שלי.

באותו רגע חזרתי בתשובה על כל המחשבות המתסכלות שהבנתי שכולן היו עצת היצר הרע ומחשבות של כפירה, והחלטתי להפסיק לאכול את עצמי במחשבות על אחרים ולהתמקד בעצמי בעבודת האמונה שלי ולתלות את עיני אך ורק בבורא עולם.

לאחר מכן עשיתי את חוק התודה גם על כך שעדיין אין לי אמונה. והחלטתי שאני מפסיק עם כל הבלבולים. לא חושב יותר על כלום. יש ה' בעולם, הוא עושה הכול לטובה, והתפקיד שיחיד שלי הוא להגיד תודה וזהו.

כל אותו החודש עשיתי את חוק התודה, ואכן באותו חודש מכרתי פי ארבעה מהחודש הטוב ביותר שעבר עלי בשנה הקודמת. מבחינה סטטיסטית לאור התקופה ומצב השוק – זה נתון לא הגיוני בשום קנה מידה. ה' רצה להוכיח לי שכאשר הוא מחליט לפרנס אין לו גבול ומידה. וכמובן, אם עד אז הודתי לה', התחלתי להרבות באמירת תודה על כל השפע הנפלא ועל הישועה המיידית הן בעצה הטובה, הן ביישוב הדעת, הן בגאולה מהמחשבות הטורדניות ומהלחץ הפנימי, והן בשפע הפרנסה שנפתח לי.

מה היה לנו כאן?

עד כאן הסיפור הנפלא של היהודי שאנחנו מכירים אותו מקרוב.

בסיפור הזה ישנן כמה וכמה תובנות חשובות ומסרים מרכזיים ויסודיים מאוד לחיים שלנו.

דבר ראשון שרואים מכאן מה גדול הכוח של ההתבודדות הקבועה. ההתבודדות נותנת לאדם יציבות בחיים. גם אם הוא נסחף ויוצא מדעתו – יש לו תמיד נקודה של שפיות לחזור אליה, ולא רק שהוא זוכה להירגע ממירוץ החיים אלא הוא חוזר אל עצמו ואל הטוב שבו ומוצא בעצמו כוחות ותובנות ויישוב הדעת ולומד כיצד לפעול נכון בעולם הזה על פי תורה ועל פי האמונה ובסופו של דבר רואה גם ברכה וישועות.

כמו כן רואים כאן יסודות נפלאים באמונה ובביטחון בה' בעניין הפרנסה – שזה המבחן האמתי של האדם באמונה ובביטחון. כל אחד צריך להתחזק בנושא הזה בכל כוחו.

והדבר העיקרי הוא שאנו לומדים מכאן את הכוח של חוק התודה. אתה מודה לה' על כל צרה ועל כל בעיה, כי כל צרה וכל בעיה מובילה ומכוונת אותך לתובנות חדשות, לתשובה עמוקה, למסרים נפלאים מהבורא, וגם לאושר ועושר ולשפע גדול, כי התודה מכניסה אותך לעולם האמונה, ועל ידי התודה, האמונה שבה ומאירה לך את הדרך.

הסיפור הזה מחזק בתפילה בתודה ובאמונה. להתחזק בתודה זה טוב תמיד ובפרט בימי בין המצרים שבהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש כי כפי שהבהרנו רבות, השורש של כל החורבנות היה החטא של כפיות הטובה והבכיינות ועל ידי התחזקות באמירת התודה על כל הצרות והבעיות נזכה לקרב את גאולתנו ובניין בית מקדשנו ברחמים גדולים.