בחירה

שיחה - כשהבחין בזה רבי לייב הזמינו לאכול עימו מצלחתו, וכשאכל רבי יודיל עמו הרגיש בה טעם נפלא, ושוב כשאכל לעצמו אותו מאכל בצלחתו שלו לא יכול היה לאכול...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

עצה
 
עיקר הבחירה שיש לאדם הוא מחמת שיש טוב ורע, אבל שורש הטוב והרע מהיכן נמשך – זה אי אפשר לדעת בשכל אנושי בשום אופן, רק אנו מאמינים שהשם יתברך שהוא כולו טוב, צמצם את עצמו כביכול בחוכמה נפלאה, בצמצומים נפלאים ושונים, עד שנתהווה שורש הדין, שהוא שורש הרע, כדי שיהיה בחירה לאדם, כי אי אפשר להכיר ולדעת ממנו יתברך, כי אם על ידי הבחירה דווקא כידוע, אבל להבין בשכל איך נמשך זאת אי אפשר להבין בשום אופן.
 
ומי שנכנס בזה להבין זאת בשכל דווקא הוא בחינת פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע, שגרם מיתה לדורות. ועיקר התיקון לזה הוא על ידי עץ החיים, שהוא בחינת הרוח-חיים שבקדושה הנמשך בשורשו מבחינת התפילה, שהוא בחינת "עדן עין לא ראתה", שהוא שורש המעיין היוצא מבית ה’, והוא בחינת "נתיב לא ידעו עיט", שאי אפשר להשיגו בשום שכל, ואי אפשר לקבל משם כי אם על ידי התפילה ותחנונים שהוא בחינת אמונה, ואז זוכים להמשיך את מעיין החוכמה משם אל התורה הקדושה ולברר על ידי זה פסק ההלכה, שעל ידי זה דייקא מתבררים עץ הדעת טוב ורע, כלומר שמבררים הטוב מהרע, ההתר מאיסור וכו’, כי עיקר הבירור הוא על ידי אמונה דווקא שהוא התפילה.
 
 
מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה.
 
 
שיחה
 
הדלקת נר תמיד
 
הדלקת נר תמיד על ציונו של רבנו התחילה בערב ראש חודש שבט, כמובא בספר ימי מוהרנ"ת, שיש בזה מעשיה שלמה, ומספרים שזה השתלשל על ידי שילדה אחת יצאה לתרבות רעה עד שהשתמדה ר"ל, ובא אביה בבכיה לרבי נתן וביקש ממנו עצה, ויאמר לו מה עליו לעשות.
 
השיב לו רבי נתן: "קבל על עצמך לספק את שמן הזית לנר תמיד שידלק על ציונו של רבנו, וכדברי רבנו בספר המידות: על ידי נר תמיד ניצולים מגזרת שמד".
 
קיבל האיש על עצמו להתמיד בזה, ואכן חזרה בתו למוטב.
 
תלוי מי הוא האוכל…
 
סיפר פעם רבי יודיל שאחר חתונתו כשהיה חי אצל חותנו לא הרגיש טעם באכילתו במשך זמן, כי לפני חתונתו היה רגיל לאכול בכבוד והדר כי היה ממשפחה מכובדת, אולם לאחר חתונתו עם בת הצדיק רבי לייב מסטרעסטינעץ זצ"ל היה אוכל על שולחנו.
 
ורבי לייב מחמת עניותו היה משתמש בצלחות עץ הנודפות ריח משיירי האוכל, עד שלא היה יכול רבי יודיל לאכול בהן. כשהבחין בזה רבי לייב הזמינו לאכול עימו מצלחתו, וכשאכל רבי יודיל עמו הרגיש בה טעם נפלא, ושוב כשאכל לעצמו אותו מאכל בצלחתו שלו לא יכול היה לאכול, וחזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שאמר לו רבי לייב: "לא חשוב מה שאוכלים ובמה שאוכלים, הכל תלוי מי הוא האוכל…"
 
 
ושיחותיו הן אפילו לא טיפה מן הים הגדול,
רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה. 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה