בחירות? התעייפנו!

אין שום ייאוש בעולם כלל – צעק רבי נחמן מברסלב בקול גדול, אבל אני מוצאת שיש מקרים קיצוניים שבהם קשה מאוד לקיים את הכלל הזה.

הרגשה כזו תפסה אותי עם ההודעה על הבחירות המחודשות. אפילו לכתוב על זה מביא לי דיכאון, וברור לי שרובנו מרגישים תחושות דומות. התעייפנו מפוליטיקה, מריבים, מלשון הרע, ממניפולציות ומפרסום כוזב. התעייפנו מתחרות, קנאה, שקרים ותככנות.

זה מרגיז, במיוחד כשכל המידות המקולקלות הללו מגיעות דווקא מהמנהיגים ומנבחרי הציבור שלנו, אלא שאנחנו מצפים מהם להוות דוגמה ומופת.

אולי תגידו שאני נאיבית, אבל אם חוזרים אחורה – לשורש ולבסיס, אז אני לא מפסיקה לשאוף למציאות של גאולה, כי רבי נחמן מברסלב צדק ואסור לנו לאבד תקווה. אסור לנו להתפשר (אפילו במחשבה ובכוונה) ולהסתפק במנהיגות כושלת שאינה מסוגלת להסתדר בינה ושאר שותפותיה. אפילו בתוך הגושים יש אינסוף ריבים (ודווקא האופוזיציה מתוקף תפקידה יחסית מגובשת). אני מרגישה שהם מתנהגים כמו הילדים שלי ממש. רבים ורבים ומצפים ממני לבוא לסדר להם את העניינים, "אמא הוא בעט בי, תענישי אותו.."

כך גם חברי הממשלה, מבקשים מאיתנו הציבור לעשות להם את הסדר המחודש, לשפוט ביניהם מי צודק, ובכלל, מי מבטיח לנו שמערכת בחירות נוספת בכלל תעזור? אולי נגיע שוב לאותה נקודה ונתקע באיזה לופ מטורף של בחירות כל כמה חודשים?

תסריט הזוי, אני יודעת.

מאמרים נוספים בנושא:

בחירות 2019: לבחור כל יום מחדש

בחירות: זמן געגועים לאבא

הולכים לבחירות

אגדת העופות

חייבים לאהוב

דעות שונות

שונים ואוהבים

הגלגל מסתובב

תגובות

אבל נדמה שהקב"ה בחר במין מהלך שכזה שבו הוא רוצה "לפרק" לנו את כל מה שנדמה לנו כ"כוחי ועוצם ידי", למקום שבו נבין שאין על מי לסמוך אלא רק עליו בלבד. לא עוד מתווכים המצהירים על עצמם כעובדי העם או אפילו עובדי השם. זרם השמועות על הרבנים אינו פוסק, וככל שאני מנסה לסגור את אוזניי חזק, כך מתמוטט לו מגדל הקלפים אט אט ומחזיר אותי חזרה רק אליו יתברך.

האכזבה הגורפת מהמנהיגים שלנו מרוחה על ימין ועל שמאל בכל הרשתות החברתיות. אנשים מאיימים שהם יעזבו את הפלטפורמות הללו רק מ'אימת המלל', ומישהי אפילו כתבה שמבחינתה זה כמו שיגידו לה שהיא צריכה לעשות שוב את ניקיון פסח, רק לקראת ראש השנה (להבדיל)…

כבר התבטאתי חריפות על מערכת הבחירות הקודמת ועל השיטה ה"דמוקרטית" בכלל, ובכל זאת, לא הצלחתי לא ללכת להצביע. העובדה שבורא עולם מעמיד אותי שוב מול הדילמה הזו רק מחזקת אצלי את התחושה שהכל הבל הבלים, כמו משחק מונופול בו הקוביות מחזירות אותנו שוב ושוב לכלא ואין לנו אפשרות לשחק באמת במשחק ולצבור נכסים וכסף.

האמת? אין לי עצה.

גם במערכת הבחירות הקודמת אטמתי כמה שיכולתי את אוזניי ועיניי, ועדיין, נחשפה נפשי לרפש שהושלך מכאן ומשם.

בחירות? זה כמו ניקיון לפסח – מתיש ומעייף, רק שהפעם זה כבר לפני ראש השנה…

לא מזמן ראיתי ידיעה במגזין של הילדים שלי, שבאוקראינה נבחר ברוב קולות נשיא (יהודי) שהיה בעברו שחקן. הוא נבחר אחרי ששיחק את תפקיד נשיא המדינה בסדרת טלוויזיה. נשמע מגוחך? לא בטוחה שיותר מהמציאות שלנו.

ואם אצלנו לא נמצא מנהיג ראוי שיהווה דוגמא ומופת במידותיו ורעיונותיו, אולי אנו צריכים לשקול מחדש את כל המהלך הזה? אולי בישראל של 2019 צריך לעשות שינוי מהותי ובמקום להשתמש שוב ושוב במודל שבוודאי לא עובד ולשנות לגמרי את הגישה? ואולי הגיע בכלל זמנן של נשים צדקניות להקצין את הפעולות שלהן, כל אותן לוחמות הגרילה שעובדות מתחת לפני השטח ומקרבות את הגאולה?

אני יכולה לחשוב על כמה נשים שהייתי שמחה שינהיגו אותי – יש מצב להרים טלפון לרבנית ימימה? יש מצב שקשה להשיג אותה כמו את נתניהו…

מה שבטוח, זה שכרגע היא הרבה יותר פופולרית ממנו ושנשים חכמות כמותה לא יעזו להתלכלך בענייני פוליטיקה… אבל כאשר אבדנו אבדנו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות???

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com