‘בלוף’ ושמו: ‘בררן’

'מפנקסו של יועץ זוגי' – מאת רפי ב"ש כהן.

'רווקות מאוחרת'- חלק ב'

בפעם הקודמת כתבתי [במאמרי: 'הסתכלות אחרת על רווקות מאוחרת'.] על שינוי ההסתכלות על רווקות מאוחרת ושאם חפצי קידומם אנחנו, עלינו להעצימם תחת לבקרם.

היום ברצוני לעסוק בסיבה הנראית כאחת המרכזיות בעיכובו של הרווק מתבגר הלא היא ה'בררנות', מה עומד מאחורי סיבה זו, וכיצד עלינו לפתרה.

ידוע ומפורסם הסיפור על ה'שפיץ' הישיבתי.. לא. לא נעלי 'פקו-מישל'. נו, הבחור- ה'שפיץ' בישיבה, הלא הוא הבחור החשוב דב הוכברגר, דובי, ידוע היה כ'דרשן' גדול- הוא דרש ודרש ודרש- מה הוא לא דרש? כסף, כבוד, חכמה, עבודה מסודרת, יופי. ואם אפשר 'על הדרך', אז גם [קצת דברים אמיתיים כ-] צניעות ומידות טובות. אומרים, שבתחילת תקופת שידוכיו החלו לרוץ אחריו טובי השדכנים. מי לא רצה כזה 'תכשיט'? משרגא השדכן מ'שידוכי קריעת ים סוף'. ועד משרד השידוכים היוקרתי של 'שמחם בבנין שלם'- הידוע בסידורו המלא לכל שפיץ ושפיץ- כיאה לדובי שלנו. אך לכולם נתן בתחילה דובי פתק דרישות- בו היו כתובות דרישותיו הגבוהות והמדויקות: א. 1,000,000 ב. 172. ג. 54. ד. 120. ה. 1. ו. 1. כששאלוהו לפשר המספרים, הוא הסביר: 1,000,000 זה כמובן ₪, 172 זהו הגובה הדרוש, 54 הלא הוא המשקל המירבי, 120 אייקיו כמובן, וב-1 הכוונה שאני מסתפק ברכב אחד. 'רגע' שאלוהו ומזה ה-1 בסוף? 'אהה' הוא ענה 'בזאת כוונתי שכל זה, אני מעוניין שיתקיים כבר בבחורה הראשונה'..

כמובן שדובי שלנו התעכב והתעכב וכבר נהיה 'אלתר בוחר' [-בחור 'זקן'.] עד שהתלחששו השדכנים על אוזנו 'תעבוד מתוק' קצת על מידת הענווה'. ואכן הוא עבד ועבד וחזר אליהם לאחר תקופה. 'נו'.. שאלוהו 'אתה דורש קצת פחות'? 'מה פתאום' ענה, 'עכשיו בין יתר מעלותיי מתנוססת גם מעלת הענווה. תגידו מה שתגידו, בענווה אין עליי'..

ובכן רבים סבורים שהרווק המתגבר לוקה ב'מחלת הבררנות'. אך כאנשי מקצוע, אנו יודעים שאין באמת 'חיה' כזו של מחלת בררן, אלא מאחורי ההתנהגות הבררנית עומדות שתי אפשרויות- לסיבה אחרת לגמרי, שבגינה הרווק מסרב להצעות שוב ושוב.

אך ראשית כל, נאמר שאם נתבונן, נמצא שמציאות הרצון, בבן זוג- בעל יותר מעלות מהמדובר עצמו, הינה הנטייה הטבעית אצל כל אדם- קודם שהוא עושה חושבין. הגמ' אומרת במסכת יבמות [סג'.] 'נחית דרגא ונסיב איתתא'- הורד דרגה ותישא אישה. ורש"י מפרש שם 'לא תקח אשה חשובה ממך, שמא לא תתקבל עליה'. כלומר יש כאן הוראה כללית- לכל אדם, שלמרות הנטייה הטבעית, שאדם חפץ בבן זוג חשוב- אפילו יותר ממנו, מכל מקום, להצלחת הנישואין, אינו כדאי אלא לקחת משהי בדרגתו, היות ואם אכן ישא בת [או בן-] זוג חשוב ממנו, יש סיכוי סביר שהיא תתנשא עליו. נמצאנו למדים שני דברים: א. שלהיות 'בררן' ולרצות שידוך מובחר, זו נטייה טבעית. ב. להיות כזה, זו לא עבירה אלא עונש, היות וכאמור היא או הוא, עלולים להתנשאות על בן הזוג. אלא על האדם לדעת לא לייצר 'רשימת מכולת' בדבר דרישותיו ל-זהות בן הזוג, אלא מומלץ לקיים שלשה עד ארבעה פרטים חשובים, שיהיו בבן הזוג. [אפשר לבד או להיעזר בחבר או איש מקצוע לחיבור הרשימה.]   

אלא שכאמור אנו עוסקים במקרים החורגים מן הגמרא הנ"ל, ואינם מצליחים, משום- מה [לקמן נמנה את הסיבות האמיתיות לכך] לקיים את הגמ' הנ"ל- ולהוריד דרגה מזהות בן הזוג אותה הם מבקשים, ושבכל זאת הם מסרבים פעם אחר פעם להצעות שידוך המוצעות להם, ואז אנו שמים עליהם 'תווית' של 'בררן', וכאמור לעיל, כשאנו 'נקלף' את מסכת הבררן, אנו נגלה מציאות שונה לגמרי- המהווה סיבה אחרת העומדת מאחורי סירוביו החוזרים והנשנים. ובכן כפי שכתבתי, יש לכך שני הסברים:

הסיבה הראשונה לבררנותו של הרווק המבוגר, היא פשטנית מדיי. נקדים בענין אחר לגמרי: אומרים המסיתים: 'החרדים סחטנים'! אתם יודעים מה? אני מסכים איתם. בוא נאמר שהתקציב הכללי משול לתפוז, באים כל המפלגות ושותים לרוויה מ-קשית גדולה. נשארים לחרדים בתפוז, שאריות של בקבוקונים אחרונים, הם נאלצים לסחוט ולסחוט ולסחוט..

בדומה לכך ממש, מציאות הרווק/ה המבוגר/ת. פעמים שהמציאות היא, שפשוט בגילו כבר אין כמות סבירה של הצעות על רצף- הנורמליות, שפשוט לא נותרת ברירה לרווק כי אם לסרב שוב ושוב, וכן- לברור! אם נתבונן נמצא שפעמים הסובבים מצפים מהרווק להתחתן עם מיני- עב"ם כזה, העיקר שיתחתן. אז במקום לקרוא בקול ניחר [בלב]: 'בררן, בררן', פשוט תציעו הצעות.

ועתה לסיבה השנייה לבררנותו של הרווק המבוגר:        

בכוח סיבה זו שנביא, גם אם לא בכל הפעמים- לסרב להצעה, לפחות ליצור נסיגה רגשית, ודווקא בפגישות מתקדמות.

ובכן הסיבה האמיתית ל'בררנות' היא: רתיעה ופחד מגודל מעמד הנישואין: הפחד יכול 'לשבת' על שלל אפשרויות: 1. זו החלטה של רגע שמחייבת לכל החיים וכמעט 'אל חזור'. 2. פחד לאבד את חופש הרווקות. 3. פחד מנישואין כושלים- ששמע או ראה אצל חברים או משפחה קרובה. 4. קושי כללית להחליט החלטות, כל שכן כאלה- הרות גורל. 5. האם המידע ששמעתי מספק?. 6. אולי אמצא יותר טוב. 7. פחד משינויים.

כותרת אחת לכולם: פחד. אך כשהאדם מפחד ופועל, [או לא פועל] ע"פ הפחד, רבות הפעמים שהוא לא מודע כ"כ לפחד, היות  ומייד בונה לעצמו 'רציונל' [-הגיון]- מפני שטבע האדם- כפי שהיה אומר המשגיח הנודע מישיבת מיר רבי ירוחם זצ"ל- הוא לבדוק תדיר, את הלך חשיבתו- אם היא הגיונית [ומודד זאת ע"פ השאלה: מה יאמרו החברים לשמע כך וכך?] ובהיות והתנהגות פחדנית, אינה הגיונית, על כן כשהוא מזהה בתת מודע התנהגות פחדנית, נפשו מדחיקה אותה, ומיד הוא בונה רציונל והגיון- מדוע הוא מסרב להצעה, ומכאן בררנותו. אגב, רבות הפעמים שהרציונל יהא בדמות סיבה חיצונית, היות ועל חיצוניות אין מה להתווכח איתו היות ואכן ענין החיצוניות, הינו טעם אישי.

הפתרון לפחד בעיקרו הוא: להבין שהגיון זה הוא רק 'מסווה' לפחד, ולהסיר בחזרה את אותו מסווה 'הגיוני', וע"י כך לחשוף למודעות את הפחדנות- הלא הגיונית. בצעד זה, שוב תחזור 'ההצקה' המציקה- שהגדיר רבי ירוחם לעיל, בה אין האדם סובל להתנהל- לא הגיוני, ובכך הוא יובל להגיון אמיתי- בו הוא סוגר השידוך- אם באמת הכל טוב.

כלומר אם מנגנון הבעיה התנהל כך: פחדנות –> 'הצקה' [אני לא הגיוני?!] –> 'מסווה' הגיוני.

הרי שמגנון הפתרון יתנהל כך: הבנה וזיהוי שזהו רק 'מסווה' הגיוני והסרתה –> חשיפת ומודעות הפחדנות –> 'הצקה' [וכי אני לא הגיוני?!] –> לפעול בהגיון אמיתי- כשהכל טוב, סוגרים.  

אך לסיום נציין, שהחלק הראשוני בפתרון- ההבנה והזיהוי שזהו רק 'מסווה' הגיוני לפחד, הינו חלק מאתגר, היות וכאמור אינו חלק מודע. ההיגיון נראה תמים והגיוני. על כן כדי לזהותו כמסווה בלבד, על הרווק לשאול את עצמו שתי שאלות: א. האם היגיון זה המונע [אותי מלפעול] ולא מניע, חוזר ונשנה פעם אחר פעם? ב. האם ההיגיון הינו דו כיווני- כלומר בצד ההיגיון מדוע להימנע, עולה במקביל גם היגיון מדוע כן לנוע, או שההיגיון חד כיווני- מדוע לא, בלבד. אם התשובות חיוביות, כלומר הגיון מונע זה, חוזר על עצמו, וגם חד כיווני, אות היא שמדובר בהגיון 'מצדיק'- המסווה על פחדנות. [כללית, המלצת אנשי המקצוע לבחור השוהה בתהליך שידוכים 5,6 שנים, לבדוק ענין זה, של פחד- הנישואין.]

תהליך זה יכול להיעשות ע"י הרווק עצמו, כמו גם ע"י איש מקצוע. מניסיון אישי אני יכול להמליץ, על טיפול בפחד הנישואין עם יועץ מקצועי, למשך תקופה, המניב תוצאות משובחות מאוד. לסיכום: יש ברירה. מפסיקים לברור!

רפי ב"ש כהן- יועץ זוגי מוסמך. לתגובות והתייעצות [-במייל ללא עלות.], פגישות והרצאות: REFAELC37@GMAIL.COM