בראש מעינינו – פרשת השבוע נצבים וילך

הרגשות בגיל הרך הרבה יותר נקיים
ועמוקים, כי בגיל זה אין עדיין את מבול
האינפורמציה שנחשף לו האדם בגיל
מאוחר יותר, וממילא הרשמים נחרתים
עמוק ובצורה מאוד ברורה.

פרשת נצבים וילך

"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזּאת".

נושא החינוך עמד תמיד בראש מעינינו מאז ומעולם. לפני כאלפיים ומאה שנה הוחל "חוק חינוך חובה" בישראל, ואכן התוצאות לאורך הדורות מדברות בעד עצמן.

בפרשתנו מצאנו מצוה מיוחדת המלמדת על היבט חשוב בתחום החינוך: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה… הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו'". ב"מעמד הקהל" מצווה המלך לקרוא בפני כל העם את כל ספר דברים.

נתאר לעצמנו את המעמד המיוחד והאדיר הזה. כל העם העולה לירושלים בחג הסוכות מתכנס בבית המקדש, ושם מופיע המלך בכבודו ובעצמו, וקורא בפני כולם את ספר דברים.

מבאר המלבי"ם, ממפרשי התורה: גם אם אין הטף מבין ומסוגל להפנים את קריאת ספר התורה, עצם המעמד נורא הוד זה ישאיר עליו את רשמו לכל חייו. כידוע, הרגשות בגיל הרך הרבה יותר נקיים ועמוקים, כי בגיל זה אין עדיין את מבול האינפורמציה שנחשף לו האדם בגיל מאוחר יותר, וממילא הרשמים נחרתים עמוק ובצורה מאוד ברורה. ועל כן, למרות הטרחה והמאמץ הכרוכים בהבאת הטף לירושלים, מצווה התורה להביאם להשתתף כי תהא להם בכך תועלת רוחנית לכל החיים.

ומכאן החשיבות בסביבה חיובית גם בגיל הרך אשר רישומה יניב פירות בעתיד.