ברווז או נשר?

סיפור מקסים ששמעתי.

יום אחד, כשהמתנתי בתור להסעה, עצרה בקרבתי מונית. שמתי לב שהמונית הייתה מצוחצחת ובוהקת.

לבוש בהידור עם חולצה לבנה, עניבה שחורה ומכנסיים שחורים ומגוהצים, יצא הנהג מהמונית והקיף אותה כדי לפתוח את הדלת למעני. הוא הגיש לי כרטיס ואמר לי, "שלום, אני יוסי, הנהג שלך. בזמן שאעמיס את תיקיך לתא המטען, הייתי רוצה שתקרא את הצהרת המשימה שלי".

לקחתי את הכרטיס וקראתי, "הצהרת המשימה שלי – להסיע את לקוחותיי ליעדם בדרך המהירה, הבטוחה והזולה ביותר באווירה ידידותית".

הייתי המום. במיוחד כשראיתי שמצב המונית מבפנים זהה בדיוק לחיצוניות שלה – נקייה, בוהקת ומרשימה.

כשיוסי התיישב מאחורי ההגה הוא פנה אלי ואמר, "תרצה קפה? יש לי תרמוס אחד עם קפה רגיל ואחד נטול קפאין?"

"לא" אמרתי בצחוק, "אני מעדיף משקה קל".

"אין בעיה" יוסי אמר עם חיוך מקסים על פניו, "יש לי קולר מקדימה עם קולה, ספרייט, מים ומיץ תפוזים, מה תרצה?" שאל.

עכשיו כבר גמגמתי, לא ידעתי מה לענות. "אהה… מים" עניתי המום עוד יותר.

"אם תרצה לקרוא משהו יש גם כמה עיתונים" אמר לי יוסי כשהגיש לי את המים.

בשעה שהתרחקנו, יוסי הגיש לי עוד כרטיס, "אלה התחנות שיש לי וזאת המוסיקה שהן משמיעות, אם תרצה להאזין לרדיו" אמר.

וכאילו שזה לא מספיק, יוסי אמר שהמיזוג פועל ושאל אם הטמפרטורה מתאימה לי. ואם אני מעדיף, אז הוא פשוט ישאיר אותי עם מחשבותיי.

"אמור לי יוסי" שאלתי כשאני עדיין המום ממה שאני חווה, "תמיד היית כזה נחמד ואדיב עם הלקוחות שלך?"

יוסי חייך. "לא, לא תמיד. למעשה, זה משהו שאני עושה רק בשנתיים האחרונות".

"למה?" שאלתי.

"בחמש השנים הראשונות בעבודתי כנהג" החל יוסי לספר, "העברתי את זמני בתלונות כמו שעושים שאר הנהגים. ואז יום אחד שמעתי על כוח הבחירה. כוח הבחירה אומר שאתה יכול להיות או ברווז או נשר. אם אתה קם בבוקר בציפייה ליום רע, לעיתים נדירות תאכזב את עצמך. לכן חדל להתלונן! אל תהיה ברווז. היה נשר! ברווזים מגעגעים ומתלוננים. נשרים מעופפים מעל כולם. וזה ממש הלם בי. ממש חזק" אמר יוסי ושתק לכמה רגעים.

"מדובר בי" יוסי המשיך אחרי שתיקה של כמה שניות, "תמיד הייתי מקרקר ומתלונן. אז החלטתי לשנות את הגישה שלי ולהיות נשר" אמר בסיפוק.

מאמרים נוספים בנושא:

אז יש או אין?

מי אמר שפע ולא קיבל?

אנחנו דור "המגיע לי"

אנשים שמחים זורחים

אבק זוהר

הסגוארו החמדן

מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?

וחיו בעושר, בלי אושר

עבדים בסטייל

לא קונה לך אהבה

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

מי הכי מסכן?

הדשא של השכן טעים יותר

בצעדים קטנים אל האושר

אחרי כמה שניות של שקט וכמו שביקשתי שימשיך, יוסי אמר "הסתכלתי על המוניות האחרות ועל הנהגים. המוניות היו מלוכלכות, הנהגים לא ידידותיים והלקוחות לא שמחים. אז החלטתי לעשות כמה שינויים. לאט. וכשהלקוחות הגיבו היטב, המשכתי בשינויים".

"אני מתאר לעצמי שהשתלם לך" אמרתי.

"ועוד איך" ענה יוסי. "בשנה הראשונה, כנשר, הכפלתי את הכנסתי מהשנה שעברה. השנה הזאת בטח ארוויח פי ארבע. הלקוחות שלי מתקשרים לסלולרי שלי או משאירים הודעה".

חשבתי על מה שיוסי אמר. הוא עשה בחירה שונה, החליט להפסיק לגעגע כמו ברווז והתחיל לעופף כמו נשר.

"ואתה" חתך יוסי את המחשבות שלי, "התחל היום להיות נשר. צעד קטן בכל שבוע… ובשבוע הבא… והבא… ועוד…"

אותו בוקר עם יוסי השאיר חותם עצום בנפש שלי.

כשאנו הולכים בשבילים של תלונות, האשמות וקיטורים, כל הדרך תהיה מאכזבת.

כשאנו הולכים בשבילים של פחד, כל הדרך תהיה מפחידה.

כשאנו הולכים בשביל של יצירה, כל הדרך תהיה יצירתית, מלאת התחדשות ולימוד מעצים.

כשאנו הולכים בשביל של אהבה וחברות, כל הדרך תהיה מלאת אנשים וחברים מקסימים.

הבחירה באיזו דרך לצעוד – היא שלנו!

אם בחרתם להיות על רכבת הרים – מה הפלא שאתם מפחדים. הרי אי אפשר להיות על רכבת כזו ולרצות לראות ברבורים באגם…

חופש הבחירה הוא מתנה נפלאה שקיבלנו – "ובחרת בחיים".

זה לא שהשביל צריך להשתנות, זה אנחנו שנבחר לצעוד על השביל המוביל לאן שאנו רוצים להגיע ומה שאנו רוצים להיות.

אבל מה הבעיה עם חופש הבחירה? הרי, אם זה כל כך טוב למה אנחנו לא יודעים לבחור את השביל הנכון?

ובכן, חופש הבחירה תלוי בשיקול הדעת.

למשל, יש לנו אירוע ואנו רוצים לקנות בגד חדש ויפה. מצאנו שתי אופציות ואנו מתלבטים מה לבחור – לאופציה אחת יש אקססוריז מתאימים, ולשנייה – הצבע השחור, נניח, כבר משעמעם. במה נבחר?

כאן נוגעים כבר בפואנטה – תלוי במה אנו מתמקדים! בנקודה זו עלינו להפעיל שיקול דעת, כלומר להסתכל על ה"יש". הדילמה מובילה אותנו להסתכל על החסר – מה חסר בבגד הזה? אבל כשיש שיקול הדעת אנו מתמקדים ושמים את כל הפוקוס על מה שיש. וכשרואים את היש, ההתלבטות נגמרת וכוח הבחירה חוזר אלינו כי עכשיו תשומת הלב שלנו היא על הרצון. אם הרצון לקנות בגד מסוים, או לעשות דבר מסוים וכן הלאה – יהיה לנו קל לבחור את הדבר הנכון.

והפעלת שיקול הדעת וראיית ה"יש" זה דבר שנכון בכל תחום בחיים – בזוגיות, חינוך הילדים, בחירת מקצוע, קריירה, בריאות, קשרים חברתיים ועוד.

כשמסתכלים על ה"יש" התלונות נעלמות, הקיטורים מתפוגגים ואנו הופכים להיות נשרים.

תנסו, זה עובד.

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com