ברית

 

על ידי זיווג בקדושה מקיים כל העולם. וכן להפך, חס ושלום, אזי נולדים בנים שאינם הגונים, ואין כבודו יתברך נתגדל על ידם, ועל כן זה שלא קידש עצמו אז וגרם כל זה, הרי הוא כאילו מחריב העולם כולו, כי עיקר קיום העולם הוא על ידי הכבוד הנ"ל, ועיקר הכבוד תלוי דייקא בהולדה כנ"ל.

 

כשאחד נוגע בממון חברו שלא כדין, שזה בחינת פגם המשפט, בחינת (ירמיה יז): "עושה עושר ולא במשפט", על ידי זה בא לפגם הברית.

 

 

 

ובאמת אמונה הוא עניין חזק מאוד וחייו חזקים מאוד על ידי אמונה, כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום, אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו והיסורים הם לו לטובה ולכפרה ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא. אבל מחקר שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו. והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר כי אי אפשר לבאר הכל בכתב. והכלל שעיקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימוט, אשרי לו.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.