גופנפש – המושג שמחבר את הגוף והנפש
בעולם המערבי המושג "גופנפש" כבר חלחל עמוק אל התודעה הציבורית והפך חלק בלתי נפרד ממנו. אולם מה חושבת היהדות על החיבור בין הגוף והנפש? שרון רוטר בדקה.
בעולם המערבי העכשווי המושג "גופנפש" כבר חלחל עמוק אל התודעה הציבורית והפך שגור ומקובל.
בעולם היהודי, עוד משכבר הימים, התייחסו אל הגוף כאל משהו מעבר לכלי קיבול שנועד לשרת את הנשמה בעולם הזה. אנחנו יודעים בוודאות שהאחד משפיע על השני, אומנם המושג "נפש בריאה בגוף בריא" הוא ציטוט דווקא של משורר רומאי (ותודה לגוגל שבלעדיו היינו ממשיכים לנחש), אבל היא מעידה על ההכרה שבחיבור עוד מימים ימימה.
במחקר בו השתתפו 1500 חולי סרטן בשלב קטלני (4 ומעלה) והצליחו להחלים מהמחלה, נרשמו יותר משבעים וחמישה משתנים שהשתמשו בהם הנחקרים כדי להחלים, אולם רק שבעה מהם הופיעו בכל נחקר. העובדה המדהימה ביותר היא, שרק שניים מהמשתנים הם פיזיים וכוללים שינוי תזונה קיצוני ונטילת עשבי מרפא ותוספי תזונה, כל השאר הם תודעתיים:
1. לקחת שליטה על הבריאות שלך
2. להקשיב ללב ולאינטואיציה האישית
3. לשחרר רגשות מודחקים
4. להגביר את הרגשות החיוביים
5. להסכים לקבל עזרה מהסביבה
6. להעמיק את החיבור הרוחני בחייך
7. למצוא סיבה מוצקה לחיות
ניתן ללמוד מדברים אלה את ההשפעה העצומה שיש למחשבות ולרגשות על הגוף שלנו, כשבשנים האחרונות המדע מתחיל למצוא הוכחות מוצקות לכך. כאשר בודקים תרופה ניסיונית חדשה בקבוצות מחקר של חולים, נותנים לחצי מהקבוצה את התרופה האמיתית ולחצי השני תרופת דמה (פלסיבו). במקרים רבים, נמצא שהאחוזים שהרגישו שיפור במצבם עקב נטילת התרופה היו דומים בשתי הקבוצות. מכאן לומדים החוקרים על השפעת האמונה והיכולת שלנו לרפא את עצמנו בעמצאותה.
נדמה שאת מה שכתבתי כאן כולנו כבר יודעים במסגרת האמונה בתורת משה וישראל ובקב"ה. ראינו ושמענו על ניסים בהם צדיקים העמידו נכים גמורים על הרגליים והקימו מתים לתחייה (גם בדורנו), אבל האם אנחנו באמת מאמינים שהגוף שלנו יודע לרפא את עצמו? וכמו שהמדענים (סופסוף) מגיעים למסקנה בלתי נמנעת – שלדי.אן.איי של התא שלנו יש את הידע והיכולת לרפא את עצמו?
מאמרים נוספים בנושא:
מומחים לרפואה אלטרנטיבית טוענים שאת כל המחלות הכרוניות ניתן לרפא (כולל סרטן, ניוון שרירים, דלקות כרוניות, אסטמה של העור וכהנא) על ידי אמצעים שונים, וביניהם כיוונון התודעה ואף דמיון מודרך.
אחת הדוגמאות החיות היא, אדם ששבר את החוליות בגבו התחתון בתאונה וסירב לניתוח שבו מחברים אותן עם ברגים. הוא הצליח לרפא את עצמו על ידי מדיטציה אינטנסיבית בה דמיין את כל החוליות שלו לפרטי פרטים מתחברות.
נשמע דמיוני?
בעולם היהודי התייחסו אל הגוף כאל משהו מעבר לכלי קיבול שנועד לשרת את הנשמה בעולם הזה…
בכל יום הוא ישב שעות על גבי שעות ובמשך שלושה שבועות הוא חיבר כל חוליה אל עצמה ואת כולן ביחד. הוא מעיד שבכל פעם שהריכוז שלו הופר הוא התחיל מהתחלה, עד שהצליח לדמיין מהתחלה עד הסוף את כולן מתחברות. באותו רגע הוא הרגיש ושמע 'קליק' חזק ולמחרת הוא הצליח לקום מהמיטה. הרופאים ניבאו לו נכות תמידית, אך תוך עשרה שבועות הוא כבר הלך ללא עזרים.
"תחשוב טוב יהיה טוב" – נהייתה סיסמה מוכרת, אבל האם אנחנו מאמינים באמת בכוחן של המחשבות? כי אם מחשבות טובות מתקנות, אזי מחשבות רעות עלולות לקלקל. כמה אנחנו נלחמים באמת על המחשבות שלנו? אם היינו יודעים ומרגישים בוודאות את הקלקול של כל הלחץ, העומס, המתח, הפחד, הקנאה, חוסר הסיפוק, הקורבנות וכו' – האם לא היינו עושים ככל שביכולתנו כדי להימנע מהן?
כמה בעצם אנחנו מתאמצים ביומיום לא לסבול? ולא רק בהקשר החיובי של איכות חיים טובה יותר, אלא כדי באמת להישאר בריאים בגופנפש.
בעידן החדש בו יש תחושה שאי אפשר לסמוך יותר על מוסדות, מנהיגים, רשויות ואוטוריטות, בעולם כה מתקדם שמשאיר שוב ושוב את מוסד הרפואה המערבית מדדה מאחור, נדמה לי שבורא עולם מבקש מאיתנו "שובו אל האוצרות שלכם" (כפי שאומר רבי נחמן מברסלב) – תאמינו בעצמכם, בעוצמה של האמונה וביכולת שלכם ושלנו יחד לתקן את הכל.
* * *
שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור