גרים בבית מזכוכית? אל תזרקו אבנים!

אדם שומר על ביתו, משפחתו, החנייה שלו, הספרים שלו, על מקום העבודה שלו, על החברים וכל מה שנמצא במעגל החיים שלו והסובב אותו. כן, גם על עצמו הוא שומר במידה מסוימת.

ולפעמים, הוא נרדם בשמירה ובמקום לשמור ולטפח הוא מבקר ושופט.

ביקורת ושיפוט מייצרים מחשבות ואמירות כגון, מה הוא עושה? למה הוא עושה? מה נסגר איתו? או – עצות איך, מתי ומה היה צריך לעשות.

אנו מדברים בדרך ביקורתית ושופטת, מנתחת וסוקרת כי לימדו אותנו יש דבר כזה שנקרא "ביקורת בונה".

אנו מקדישים חלק גדול מזמן הדיבורים שלנו בביקורת על האחר וגם על עצמנו, קוראים ומצדיקים את זה בשם אותה 'ביקורת בונה' או 'תוכחה מוצדקת'.

אבל מה היא בונה?

חומות, מרחיקה ומנתקת.

קוברת את הכוחות, היכולת והרצון.

זה כמו במשחק כדורגל או כדורסל, יש שני סוגים אנשים: אלה שמשחקים ואלה שצופים בהם.

יש את מי שמשחק במגרש, רץ ומזיע, ויש את אלה שיושבים באולם או ביציע – ומעביר ביקורת, שופט, מקלל ומגדף, ומאוד מייעץ. לו רק היה משחק שם במגרש היה חושב ומדבר אחרת.

אולי הלימוד מזה הוא שאם ביקורת קוברת יחסים, הורסת מוטיבציה ומקטינה את הזולת אז נראה שכדאי לנו לבחור להיות במגרש, להיות במשחק החיים ולא הצופים מהיציע.

כך גם כלפי עצמנו, במקום להלקות את עצמנו בביקורת, עדי לעשות משהו טוב. אפשר להתחיל באמירות חיוביות ומעודדות במקום הביקורת הנוקבת והקוטלת:

במקום אני לא שומר/ת על כושר והבריאות – לצאת ולצעוד, להתחיל תוכנית שמירה על הבריאות עם תזונה מועילה ונכונה.

מאמרים נוספים בנושא:

לא משחקים באש

רצח לא פוטוגני

בלי להעליב!

לאהוב את עצמכם בחמש דקות

אפצ'י חברתי

השבט האבוד

תגרמו למישהו לחייך

לראות את מה שיש

אנשים שמחים זורחים

אבק זוהר

הסגוארו החמדן

בצעדים קטנים אל האושר

מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?

במקום אני לא יוצלח/ת – לחשוב כמה אנחנו כן ולהתחיל לחשוב על דברים שנעשה ונצליח בהם.

במקום לומר לא אתקדם בעבודה, אני לא מספיק טוב/ה – לחשוב טוב. להיות מצטיינים ולא מתבכיינים.

אנו שופטים אדם לפי לבושו או ספר לפי מראה הכריכה. וכך הוא הדבר בכל תחום. החיצוניות מקבלת משקל עצום, לעומת הדבר האמיתי – הפנימיות.

צעדים לחשיבה ועשייה נכונה:

היו פעילים והשתדלו, שמחו בתוצאות – זה בהחלט מספיק טוב.

סלקו ביקורת ושיפוט שמקטינים ומשפילים. גרשו אותם, הם גורמים לאיבוד האמון העצמי.

החיים היום נראים כעומס גדול, חיים מלאים אינטנסיביות וקצב של רכב הרים או רכבת שדים. לכל זה יש השפעה על מצב הרוח והתדר האנרגטי ממנו אנו פועלים. המצב הזה לא מאפשר לנו לראות את הטוב הקיים. גם לא ליהנות ממנו. המצב הזה יוצר אצלנו ביקורת כללית ואישית. אפשר לומר שזה מצב של בלבול.

אבל למה שלא נהפוך את הבלבול ללבלוב?

השינוי בידיים שלנו, כמו גם הבחירה.

איך?

במקום לדבר ב'בשפת הביקורת והשיפוטיות' – נדבר בשפת הפרגון, ההערכה והחזיקו הטוב באחרים ובנו.

כל מה שנרצה לומר ולהביע – נעשה זאת בשפה מחברת ומעצימה. ועל ידי זה שמחת החיים תחזור והבלבול יפנה את מקומו ללבלוב.

זה מה שנעשה כלפי חוץ ועם עצמנו.

כי אם אתם גרים בבית של זכוכית, אל תזרקו אבנים!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com