דיני הגעלת כלים,הכשר תנור מיקרוגל

 

 

א. שפודים ואסכלאות שצולים בהם בשר על האש, ופעמים שמערבים בהם חמץ, הואיל ודרך תשמישם בלי אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש עד שיהיו ניצוצות של אש ניתזים מהם. אבל הגעלה אינה מועילה להם. ובדיעבד אם הכשירם בהגעלה ובישל או צלה בהם אפילו בתוך מעת לעת, יש להתיר המאכל, ומכל שכן אם היה לאחר מעת לעת. (חזו"ע ב/ע)

ב. תבניות שאופים בתוכן חלות, צריכים ליבון באש עד שיהיו ניצוצות אש ניתזים מהן, ולכן התבניות של תנורי אפייה חשמליים, יש ללבנם באש או להחליפם בתבניות חדשות. (חזו"ע ב/עא)

ג. ציפוי שעושים האומנים לקדירות ויורות ישנים, יש להחמיר שלא יועיל לזה הגעלה להכשירם לשימוש בפסח. וצריכים להגעיל הכלים אחר הציפוי. [אך אין צריך טבילה לכלים אלה אחר ציפוי אומן גוי].

ד. תנור חשמלי יש לנקותו היטב עד כמה שהיד מגעת, ולהמנע מלהשתמש בו עשרים וארבע שעות קודם ההכשר, ואחר כך ידליקו את התנור בחום הגבוה ביותר שאפשר, וישאירוהו דולק כשעה. ודי בזה. (חזו"ע ב/עג. יחו"ד ב/סג)

 

 

 

 

ה. בענין הכשר המיקרו גל, יש להבחין בין שני סוגי המיקרו-גל המצויים כיום. יש כאלה שיש בהם גם גופי חימום [השחמה], ודינם כדין הכשר תנור אפייה רגיל, שלאחר שימתינו עשרים וארבע שעות בלי לבשל ולחמם בו, וינקו היטב את המכשיר, ידליקו את גופי ההשחמה במשך כשעה, ובזה התנור כשר לפסח. ויש תנורי מיקרו גל שאין בהם גופי חימום, אלא פועלים רק באמצעות קרינה. ותנורים אלה אם הם משמשים לחימום המאכלים, ולא לבישול, יש אפשרות להכשירם לפסח על ידי שינקו אותם היטב, ויניחו כוס שיש בתוכה מעט מים ומעט חומר ניקוי, כמו אקנומיקה, וירתיחו את המים במשך כמה דקות, עד שדפנות התנור יספגו את האידים. ויש מצריכים להשתמש במיקרו-גל גם בפסח גם באמצעות קופסת קרטון או פלסטיק סגורה היטב. ויש המסתפקים בדרך הראשונה, או בחימום בתוך קופסא סגורה. ואם משתמשים בתנור המיקרו גל גם לבישול, וכן תנורי מיקרו גל שבחנויות שהשימוש בהם הוא תדיר יותר, ומסתבר שהחום בדפנות מגיע ליד סולדת בו, ראוי להחמיר שלא להשתמש בו כלל בפסח.

ו. מדיח כלים חשמלי הפועל ע"י שטיפה ברותחין עם חומרי ניקוי פגומים, מותר להשתמש בו בפסח ע"י שינקו היטב את המכונה מכל לכלוך. ונכון שגם יפעילו את המכונה [בלי כלים בתוכה] בשטיפה ברותחין עם חומרי ניקוי פגומים.

ז. תבנית של פשטידה, שנותנים בה מעט שמן, הכשרתה ע"י ליבון. (יחו"ד א/ז)

ח. סיר-עוגה שאופים בו חמץ, אין לו תקנה בהגעלה, ומכיון שאי אפשר ללבנו שמא יפקע באש, יש לקנות חדש לפסח. (חזו"ע ב/עג. יחו"ד א/ז)

ט. יש להחמיר בטסין של נחושת הנקראים "טאבסינים", להצריכם ליבון. (מרן אאמו"ר שליט"א בהערותיו לספר חידושי דינים עם הערות מהרי"פ פערלא)

י. כלי חרס שעברו עליהם י"ב חודש, במקום הפסד מותר להשתמש בהם ע"י הגעלה ג"פ.  סירים שמבשלים בהם על האש, צריכים הגעלה, וקודם צריך לרוחצם היטב מכל לכלוך וחלודה. (חזו"ע ב/עג)

יא. סיר לחץ צריך הגעלה, וגם הגומי שבכיסוי, ואין מועיל לו עירוי מכלי ראשון. (חזו"ע ב/עד)

יב. אזני הכלים שתקועים ע"י מסמרים, יש להסיר מהם כל לכלוך קודם ההגעלה, ולשוטפם בסבון. וכן בניצב של הסכין המחובר ע"י מסמרים. וטוב יותר לקנות סכין לפסח. (חזו"ע ב/עד)

יג. מכסאות הסירים והידיות צריכים הגעלה. (שם)

יד. כלי אלומיניום שמצוי בתחתיתם כעין גומות שחורות, צריך לנקותם עד כמה שיוכל לפני ההגעלה. (שם)

טו. מדוכה (מכתשת) בין של אבן בין של מתכת מותרת בהגעלה, לאחר ניקוי היטב בפרט מבפנים, ויש אומרים שאין להכשירה ע"י ליבון, שהרי חושש שהכלי יתקלקל. (חזו"ע ב/עד)

טז. סכיני מטבח מגעילם בכלי ראשון אפי’ לאחר שהעבירוהו מעל האש, ובלבד שהמים יהיו חמים שהיד סולדת בהם. (חזו"ע ב/עה)

יז. החצובה שהיא הברזל שאצל האש, שמניחים עליה הסיר, יש לנקותה ולהגעילה ברותחים, ואם עירה מכלי ראשון הוכשרה בכך, וכן הדין לכיריים של גאז, וכן למקום האש עצמו, שיגעילם אחר ניקוי היטב. (שם)

יח. פלאטה חשמלית די שישפוך עליה רותחים מכלי ראשון, לאחר שינקה אותה היטב. (שם)

יט. מחבת שמטגנים בה עם שמן, די בהגעלה, ואינה צריכה ליבון. ומחבת שמטגנים בה בלי שמן כלל, אין להכשירה בהגעלה. וכיון שא"א בליבון לא ישתמש בה בפסח. אבל מחבת שטיגנו בה איסור, צריכה ליבון באש. ובמקום צורך יש מקילין באופן שטיגן בה כבד, להגעילה אחר מעת לעת. (יחו"ד אז. חזו"ע ב/עה)

כ. אחר ההגעלה יש לשטוף את הכלים במים צוננים, ואם לא שטף בצונן מועילה ההגעלה. (שם)