דיני הוצאה בשבת ועוד

סימן שא - דיני הוצאה בשבת (המשך)- א. אסור להניח בשבת כביסה רטובה סמוך לתנור או ההסקה מרכזית. ומי שנתרטבו בגדיו ואין לו בגד אחר, יש להקל להניחן על יד התנור ע"י גוי בצינעא

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שא – דיני הוצאה בשבת (המשך)
     
א. אסור להניח בשבת כביסה רטובה סמוך לתנור או ההסקה מרכזית. ומי שנתרטבו בגדיו ואין לו בגד אחר, יש להקל להניחן על יד התנור ע"י גוי בצינעא, כל שיש לחוש שיבוא לידי חולי.
ב. אין לתלות כביסה בשבת גם בצינעא, כגון באמבטיה, אף שאין רואים אותו כשהוא תולה את הכביסה, שכל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין, אסרו גם בחדרי חדרים.
ג. גם בגד יבש לגמרי אסור לשוטחו בשבת על חבל כביסה, או על גבי כמה כסאות, כדרך ששוטחין בגדים המכובסים, שהרי אין הרואה יודע שהם יבשים, ויחשדוהו שכיבס בשבת. ואפילו אם הבגד נראה מרחוק שהוא יבש בעת ששוטחו, עם כל זה יחשדוהו שנתלכלך קצת וכבס את הלכלוך. אבל לתלותו בלי שטיחה, מותר, אף אם תופס הכביסה במקל המיועד לכך.
ד. גם חיתולים של תינוק שכיבסו אותם מערב שבת, בזמן הזה אסור לשוטחם בשבת כדרך ששוטחים כביסה, שהרי כיום אין דרך לתלות חיתולים אלה כשהם מלוכלכים, ויבואו לחושדו שכיבסם בשבת. ומכל מקום אם אין לו חיתולים אחרים, מותר לתלותם על ידי גוי כנגד הסקה מרכזית או תנור חם, ובלבד שיעשה כן בצינעא ולא בפני רבים. (ילקו"י ד/ב סו)
ה. גם אם נשפך מים על מקצת מהבגד, אסור לתלות את הבגד לייבוש בשבת, או להניחו סמוך לתנור חם או הסקה מרכזית. וכן בגד שנרטב מחמת הזיעה, אסור לתלותו כנ"ל.
ו. בגד שנשפך עליו מים או משקה בשבת, וכן בגד שנספג בזיעה, מותר להניחו על גב הכסא, כדי שיתייבש. ובלבד שלא יהיה סמוך לתנור דלוק או הסקה מרכזית. אבל לא יניח כמה כסאות בסמוך זה ליד זה, כדי לתת בשבת בגד שנרטב על גב הכסאות, שהרי ניכר שמתכוין לייבשה. (ילקו"י ד/ב סז)
ז. מעיל חורפי שאין דרך אותו המקום לכבסו כי אם בניקוי יבש, אם נשפך עליו מים בשבת, המיקל לתלותו דרך שטיחה על החבל כדי לייבשו, יש לו על מה שיסמוך, שמאחר שאין דרך לכבסם אלא בניקוי יבש, לא חיישינן בזה למראית העין שיאמרו שכיבסם בשבת. ובלבד שלא יהיה סמוך לתנור או הסקה מרכזית. (ילקו"י ד/ב סל)
ח. אף בימי הגשמים אין לתלות בגדים שנרטבו בגשם בשבת כדי לייבשם, שגם בזה יש לחוש שיחשדוהו שכיבס בשבת. אך יכול להניחם במקום שרגיל להניחו שם. ובלבד שלא יניחו סמוך לתנור או הסקה. ובמעיל גשם שהדבר ניכר יותר שנתרטב מהגשם, וגם אין דרך אותו המקום לכבסו כלל, אלא בניקוי יבש, אפשר להקל לתלותו לייבוש, אף על חבל כביסה.
ט. בגדים שכיבסו אותם מערב שבת, מותר להורידם מחבל הכביסה בשבת לצורך לבישתם בשבת, ואף אם בשעת בין השמשות הבגדים היו רטובים קצת, אע"פ כן מותר להורידם מהחבל בשבת, כרי ללובשם בו ביום, ולא אמרינן מגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא. ואין הבדל בזה בין ימות החורף לקיץ, כל שיש לתלות שהבגדים יתייבשו במהלך השבת.
י. כביסה הנמצאת על החבל וחושש שירדו גשמים בשבת, מותר להורידה בשבת, ואין לחוש בזה לאיסור מכין משבת לחול. (ילקו"י ד/ב סט)
יא. וכל שכן אם שטחו על החבל חיתולים ושאר בגדי קטנים שנתכבסו בערב שבת, אפילו היו רטובים קצת בבין השמשות באופן שיש בהם טופח על מנת להטפיח, מותר להוציאם מעל החבל בשבת לאחר שנתייבשו, על מנת להשתמש בהם בשבת.
יב. מגבות שנתלחלחו הרבה מרוב הניגוב בהם, מותר לתלותם בשבת על חבל כביסה, גם דרך שטיחה, אם ניכר בהם קצת זוהמא. וכן מטפחות שמקנחין בהם את האף, אם ניכר בהן קצת לכלוך של צואת החוטם מותר לשוטחן בשבת על חבל כביסה, וכל שכן שמותר להניחם על גבי גב הכסא, כדי לייבשם. (ילקו"י ד/ב ע)
יג. מי שעבר ותלה כביסה רטובה בשבת על חבל כביסה, אף על פי שעבר על איסור, אין צריך להסיר את הכביסה מעל החבל בשבת. ומכל מקום טוב להסירן [באופן שאינו בא לידי סחיטה, כגון שתופס ממקום שהבגד נתייבש, או על ידי שני בני אדם].
יד. מותר לרחוץ ידיו בשבת בנהר הנמצא בכרמלית, ובלבד שלא יוציאם עם המים שעליהם חוץ לנהר ד’ אמות.
    
סימן שב – ניקוי וקיפול הבגדים בשבת
   
טו. המכבס בגדים בשבת, הרי הוא תולדת מלבן, ואסור מן התורה. ולכן בגד שיש עליו כתם, אסור לנקותו במים, אף שאינו מכבס את כל הבגד. ואסור לנקות בגד בשבת הן ע"י מים, והן על ידי שפשוף או נתינת אבקת טלאק, וכדומה. וכן אין הבדל בזה בין בגד שחור לבגד הצבוע בשאר צבעים, ובין בגד חדש לבגד ישן. וגם אם אינו מקפיד על ניקיון הבגד, אסור לנקותו בשבת. אלא יעביר עליו את ידו, או יקנחו בסמרטוט יבש, אבל לא ישפשף.
טז. כבר ביארנו שאסור לסחוט בגד ממימיו, שהסחיטה היא מצרכי הכיבוס, כמו שההגסה היא מצרכי הבישול. (ילקו"י ד/ב עג)
יז. אסור לאדם אחד לטלטל בגד שנשרה במים, אלא ע"י שני בני אדם, וכמבואר לעיל. ואם נפלו על הבגד מים מועטים, מותר לטלטלם. (ילקו"י ד/ב עג)
יח. בגד שנרטב משאר משקים, אפילו נרטב הרבה, מותר לטלטלו בשבת, שהרי אין דרך לסחוט בגד משאר משקים שבו. (ילקו"י ד/ב עד)
יט. פעמים שניעור בגד בשבת מן הטל שעליו, חשיב כמו כיבוס, ואסור לעשות כן בשבת. וחייבים עליו משום מלבן. וכל זה דוקא בבגד חדש, שחור, וכאשר מקפיד עליו שלא ללובשו בלי הניעור. אבל בגד ישן, או בגד הצבוע בשאר צבעים, או בגד שאינו מקפיד עליו שלא ללובשו בלי הניעור מהטל, מותר לנערו בשבת כרי להסיר את הטל מעל הבגד. ובגד חדש הצבוע בשאר צבעים כהים [לא שחור], המיקל לנערו מן הטל שעליו, יש לו על מה לסמוך, אף שמקפיד עליו שלא ללובשו בלי הניעור. ומכל מקום ראוי להחמיר בזה כדין בגד שחור.
כ. שלג שירד על הבגד, מותר לנערו בשבת מעל הבגד, [דהוי כעין נוצות], אך יזהר לנער בנחת. ואם השלג נמס בתוך הבגד, והבגד הוא שחור וחדש, אין  לנערו.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה