דיני שבוע שחל בו תשעה באב

 

 

א. אבי הבן וסנדק ומוהל שאירע להם ברית מילה בימי בין המצרים, מותר להם להסתפר ולהתגלח לכבוד המילה אפילו לאחר שנכנס חודש אב, ואפילו אם נהגו להחמיר בזה בשאר שנים. (ילקוט יוסף חלק ה’ עמוד תקסב)

ב. אבל אם חלה המילה בשבוע שחל בו תשעה באב, אין להתיר להם להסתפר ולהתגלח. ואם חל תשעה באב ביום שבת ונדחה לאחר השבת, או שחל ביום ראשון בשבת, מותר לבעלי ברית להסתפר ולהתגלח לכבוד המילה, בין בשבוע שלפני תשעה באב ובין בשבוע שלאחריו, ולכן גם במקום שנהגו להחמיר, לבעלי ברית יש להקל בפשיטות. (יחו"ד ו/לו)

ג. חתן בתוך שבעת ימי המשתה, יש מקילים לו להסתפר ולגלח זקנו בשבוע שחל בו. והמיקל יש לו על מי לסמוך. והוא הדין בבעלי ברית, שאף על פי שהבא לשאול מורים לו שלא להסתפר ולהתגלח בשבוע שחל בו תשעה באב, מכל מקום המיקל בזה יש לו על מה לסמוך. (שו"ת יביע אומר חלק א’ סימן לד אות ה’, וחלק ה’ חיו"ד סימן לא אות ג’)

ד. מותר להסתרק במסרק שערות ראשו וזקנו, בשבוע שחל בו תשעה באב, בין איש בין אשה. (שו"ת יחוה דעת חלק ד’ סימן לה)

ה. יש אוסרים לגזוז ציפורנים בשבוע שחל בו תשעה באב. ויש מתירים, ועל כל פנים כשצפורניו גדולות יש להקל, ובמקום מצוה כגון אשה שאירע לה טבילת מצוה בשבוע שחל בו תשעה באב, בודאי שיש להקל, ובערב שבת חזון פשוט שמותר. (ילקו"י ה/תקסג)

ו. אסור לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב, ואפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב. ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור. וכן אסור ללבוש בגדים המכובסים מקודם, ואף הכתונת שעליו דהיינו הגופיה, אסור להחליפה במכובסת, בשבוע שחל בו תשעה באב. ובמקומותינו ששורר חום בתקופה זו, ויש הכרח להחליף הכתונת והגרביים מפני הזיעה, יש לנהוג כך: שכל אחד ילבש הבגד המכובס למשך חצי שעה, לפני שיכנס שבוע שחל בו ט’ באב, ואחר כך יפשטנו מעליו וילבש בגד אחר גם כן לחצי שעה, וכן הלאה, עד שיהיו לו מספר חולצות או גרביים שכבר לבשם זמן מה לפני שבוע שחל בו תשעה באב, ואין עליהם יותר תורת בגדים מכובסים, ויוכל להחליף ולהשתמש בהם בשבוע שחל בו תשעה באב, כפי הצורך, ויוכל לעשות כן גם בשבת, שילבש בגדים מכובסים בערב שבת, לכבוד שבת קודש, ובבוקר יום השבת לא יחזור ללובשם, אלא ילבוש בגדים אחרים, מכובסים ומגוהצים, והבגדים שלבש בליל שבת יניחם למשמרת לימות החול. וכן יעשה לגבי הלבנים והגרביים. ואם יש צורך יפשוט הבגדים שלבש בבוקר, וילך לישון שינת צהרים, וכשיקום שוב ילבש בגדים אחרים, ואין בזה משום מכין משבת לחול. (יבי"א ג/לא סק"ה. יחו"ד א/לט)

ז. אסור להציע המיטה בסדינים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואפילו מטפחות הידים ומטפחות אף ומפות השולחן אסור לכבסן. (ילקו"י ה/תקסד)

ח. אסור לגדולים לכבס כסות הקטנים בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל בגדים שמלפפים הקטנים לגמרי (חיתולים), בודאי שמותרים בכביסה. ואפילו בגדי שאר קטנים, עד גיל שלש שנים, נוהגים להקל. (שם)

ט. כשחל תשעה באב בשבת ונדחה התענית ליום ראשון, מותר לכבס הבגדים בכל ימי השבוע שלפני תשעה באב, וכן ללבוש בגדים מכובסים. והאשכנזים נהגו להחמיר בלאו הכי שלא לכבס מראש חודש אב. ויש מעדות המזרח שנהגו גם כן להחמיר. (יחו"ד ג/לט)

י. כשחל תשעה באב בשבת, נכון גם לדידן, שלא להסתפר בערב שבת, כדי שיכנסו לתענית כשהם מנוולים. (שם)

יא. מותר לצחצח הנעלים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואין לדמותו לכיבוס האסור. והוא הדין בימי אבלות, בנעלי גומי שמותרים לאבל. ואף למחמירים בזה, יש להקל על כל פנים בתוך שלשים, וכן בערב שבת חזון. (יבי"א ג/לא)

יב. יש נוהגים שלא להתרחץ במים חמים מראש חודש אב, ויש שאינם נמנעים, אלא בשבוע שחל בו תשעה באב, וגדולי רבני ספרד כתבו כדעה שניה, ולכן יש להתיר לספרדים לרחוץ כל הגוף בחמין מיום ראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב. וכל שכן שמותר להם להתרחץ בערב שבת חזון כל גופם, ולחפוף הראש בסבון ללא כל הגבלה. וקל וחומר שמותר לטבול אפילו במים חמים לכבוד שבת. ובשבוע שחל בו תשעה באב המנהג להימנע מלהתרחץ בחמין, אבל בצונן מותר גם בשבוע שחל בו תשעה באב. והאשכנזים נהגו להחמיר כדעת הרמ"א, שלא להתרחץ בחמין החל מראש חודש אב עד לאחר התענית, ובמקום צורך מותר גם להם להתקלח בצונן. אבל אין להם לכוף דעתם על הנוהגים כדעת מרן. (יבי"א ה/מא. יחו"ד א/לח)

יג. מעיקר הדין מותר להתרחץ בים במקום שאין כל תערובת של נשים וגברים ח"ו. וכן המנהג אצל הספרדים. (שם)

יד. מותר לחסידים ואנשי מעשה הנוהגים בכל ימות השנה לטבול טבילת קרי, מותר להם לטבול גם בשבוע שחל בו תשעה באב, אך יטבלו במקוה צונן. וכשאי אפשר לטבול במקוה צונן, אפשר לסמוך על המתירים, ולטבול אפילו במקוה חם. (שם)

טו. מותר להתרחץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, כשעושה כן לצורך רפואה כגון אשה מעוברת בחודשה, וכדומה. (ילקו"י ה/תקסו)

טז. יש מקומות שנוהגים שלא לשטוף ולהדיח רצפת חדרי הבית מראש חודש אב והלאה. ורק בערב שבת חזון מתירים לכבוד שבת. ואנו נוהגים להקל גם באמצע שבוע שחל בו תשעה באב. ויש להקל בזה בכל חדרי הבית, בפרט אם יש תינוקות היושבים בבגדיהם על גבי הרצפה. (יבי"א ג/לא סק"ד)

יז. אסור לתפור ולגזור בגדים חדשים בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש להחמיר בזה מראש חודש אב. וכן אסור לסרוג סוודר וכדומה בימים אלו. אבל מותר לתפור בגד שהותרה תפירתו בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן מותר לתפור טלאי על הבגד. (ילקו"י ה/תקסו)

יח. אסור לסנדלר לעשות נעליים חדשות בשבוע שחל בו תשעה באב וגם בזה יש להחמיר מראש חודש, ומכל מקום מותר לתקן נעליים שנקרעו, או להתקין להם סוליא. (ילקו"י ה/תקסז)

יט. אסור לקנות בגדים חדשים ונעליים חדשות, אבל נעלי גומי לצורך תשעה באב, מותר לקנות ולנעול אותן בתשעה באב, וטוב שינעל נעליים אלה בערב תשעה באב זמן מועט. (שם)