דיני שבוע שחל בו תשעה באב,דין אכילת בשר מראש חודש

 

 

א. חלוק ואנפילאות חדשים אסור ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל קודם לכן מותר. ובגדים חשובים שטעונים ברכת שהחיינו, בלאו הכי אי אפשר ללובשן כבר מי"ז בתמוז. (ילקוט יוסף חלק ה’, עמוד תקסו)

ב. בעלי בית חרושת של נעליים או של תיקון בגדים חדשים שיש להם פועלים, ואי אפשר לבטלם בשבוע שחל בו תשעה באב, ויצטרכו לשלם מכיסם לפועלים משכורתם שלימה, יש להתיר שיעשו בצינעא ככל האפשר. (שם)

ג. בעלי מכבסה שאי אפשר להם לסגור המכבסה בשבוע שחל בו תשעה באב בגלל הסיבה הנ"ל, יעשו שאלת חכם מורה הוראה בכל מקרה לגופו. (ילקו"י ה/תקסז)

 

 

 

 

ד. המנהג בירושלים ת"ו, שאין אוכלים בשר מיום ראש חודש אב עד יום עשרה באב, ועד בכלל. ובראש חודש עצמו מותר לאכול בשר. ויש מחמירים גם בראש חודש. (יחו"ד א/מא)

ה. מותר לאכול בשר אחר ראש חודש אב בסעודת מצוה, כגון בסעודת ברית מילה. וכל הקרובים של בעל הברית ריעיו ואוהביו הקרואים לסעודה רשאים לאכול שם בשר, אבל סתם בני אדם שהולכים שם אך ורק למטרה זו של אכילת בשר למלאת תאוותם, הרי הם כעושים מצוה הבאה בעבירה. (שם)

ו. המוהל והסנדק ואבי הבן רשאים לאכול בשר בכל סעודותיהם שביום המילה, אפילו כשאוכלים לבדם בביתם. ובליל המילה אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה שיהיה מותר לאכול בה בשר. (שם)

ז. מילה שלא בזמנה שנעשית מיד כשהתינוק נתרפא ונתאפשר למולו, מותר לאכול בשר בסעודת המילה, אבל אם לאחר שנתרפא התינוק דחו את המילה בכוונה לאחר ראש חודש אב, כדי שיוכלו לאכול בסעודה בשר, הואיל ועבירה היא בידו של אבי הבן שהשהה את הברית, אין לאכול בשר באותה סעודה. (שם)

ח. תלמיד חכם שרגיל לעשות תמיד סעודה כשמסיים מסכת, מותר לו לאכול בשר בסעודת הסיום כשסיים המסכת בשבוע שחל בו תשעה באב. ורשאים כל הקרואים משום קירבה או ריעות לאכול שם בשר, מפני שהיא סעודת מצוה. ואפילו מי שלא למד עמו יכול להשתתף בסעודה. וכל שכן המחזיקים בידו בממונם והוצאות הסעודה. (יחו"ד א/מ)

ט. יש נוהגים שלא לאכול בשר בסעודת מצוה, אלא דגים וכיוצא. וכשאין מנהג ידוע יש להקל. (ילקו"י ה/תקסט)

י. תלמיד חכם שאינו רגיל לעשות סעודה כשמסיים מסכת, ורק בשביל אכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב עושה סעודה, אין להקל. וכן אם סיים המסכת ומשאיר בכוונה קטע לתוך שבוע שחל בו תשעה באב, אין להקל. (שם)

יא. המסיים מסכת משניות עם פירוש רבנו עובדיה, בהבנה ובעיון, יש להקל לאכול בשר בסעודת הסיום, רק למי שלמד בעצמו מסכת המשניות, בין יחיד בין ציבור שלמדו המסכת. אבל יחיד שלמד מסכת משניות, אין ראוי להזמין גם אחרים שיאכלו עמו בשר וישתו יין. (שו"ת יחוה דעת חלק א’ מ)

יב. המשתתפים בסעודת סיום או סעודת מצוה, אינם צריכים לעשות התרה על מנהגם הקודם, שהרי אין כוונתם לבטל מנהגם כליל, אלא רק במקום סעודת מצוה. (יבי"א ב/ל מק"י)

יג. בשר שנשאר מסעודות שבת חזון, או סעודות ראש חודש אב, יש אומרים שמותר לאוכלו לאחר מכן. ויש אוסרים. ואין למחות במקילים שיש להם על מה שיסמוכו, ובלבד שלא יערים לבשל יותר מדי לשבת בכוונה להותיר לצורך החול. ואפילו למי שמחמיר שלא לאכול בשר שנשתייר מסעודות שבת, מותר לו לאכול בשר זה במוצאי שבת, בסעודה רביעית, באופן שלא עשו זאת בהערמה. (יבי"א ג/ז חו"מ)

יד. בשר הנשאר ליום ראשון מותר ליתנו לקטנים שהגיעו לחינוך, אבל לבשל בשר בימות החול לצורך תינוקות שהגיעו לחינוך אין להתיר. וכל שיודעים ומבינים ענין חורבן בית המקדש וגלות השכינה נחשבים הגיעו לחינוך לענין זה, אבל קטנים שאינם יודעים להתאבל על ירושלים מותר להאכילם בשר בשבוע שחל בו תשעה באב. (ילקו"י ה/תקע)

טו. תינוק חלש קצת אפילו הגיע לחינוך מותר להאכילו בשר בשבוע שחל בו תשעה באב. (יביע אומר חלק ד’ חיו"ד סימן ד’. וחלק ג’, חיו"ד סימן ג’)

טז. בשר עוף הרי הוא כבשר בהמה, ואין לאכול ממנו מיום ראש חודש אב עד תשעה באב. ומי שאי אפשר לו בלי בשר מטעמי בריאות, על כל פנים יאכל בשר עוף, שלא היו מקריבים ממנו בבית המקדש, ועוד שאין שמחה אלא בבשר בהמה. (ילקו"י ה/תקעא)

יז. בשר שימורים שבקופסאות וכן בשר מלוח וקפוא דינם כבשר טרי לענין זה. אבל דגים מותרים. (ילקוט יוסף חלק ה’, מועדים, עמוד תקעא)

יח. תבשיל שנתבשל בו בשר שאין בו שומן, מעיקר ההלכה מותר, אבל נהגו להחמיר. אבל תבשיל שנתבשל בקדירה של בשר בת יומא ואין בשר בתבשיל עצמו, מותר. ואפילו לכתחילה מותר לבשל בקדירת בשר בת יומא ולאכול מהתבשיל. (שם)

יט. בערב שבת חזון מותר לטעום התבשיל אף על פי שיש בו בשר ושומן, הואיל ויש מצוה בטעימת התבשיל לכבוד שבת. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (שם)

כ. חולה אף על פי שאין בו סכנה מותר לו לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, שבמקום חולי לא גזרו חכמים. ויולדת תוך שלשים יום גם כן מותרת באכילת בשר. וכן מינקת שהתינוק שלה חלש ואם תימנע מאכילת בשר בימים אלה יוכל הדבר להשפיע על בריאות התינוק לרעה, יש להתיר לה לאכול בשר. ואפילו במקום קצת חולי אפשר להתיר אכילת בשר. (ילקוט יוסף חלק ה’ עמוד תקעב)

כא. חולה שכבר נתרפא, ועל פי עצת הרופאים יצא למקום הבראה, מותר לו לאכול בשר בימים אלה. ועל כל פנים אם אפשר לו להסתפק בדגים, שאינם בכלל האיסור, אין לו להקל באכילת בשר. (שו"ת יחוה דעת חלק ה’ סימן מא)