דיני תפילה מקום התפילה אכילה ושתיה קודם תפילה וכו’

סימן פט ס"ג – להתעסק בצרכיו קודם התפילה (המשך)

 

א. מותר לאדם לסדר את מטתו קודם תפילת שחרית, שאין זה בכלל שאלת צרכיו, כי זה שייך לענייני דרך ארץ, ואינה מלאכה. ובפרט אם יהיה ביטול תורה אם יצטרך לחזור ולסדר את מטתו אחר התפילה. וכן במוסדות חינוך יש להתיר דבר זה משום חינוך הילדים. והמחמיר לסדר את מטתו אחר התפילה, תבוא עליו הברכה.

ב. אף על פי שאסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה, מכל מקום טיפול בילדים וכיבוד אב ואם, וחינוך הילדים, נחשבים כצורך מצווה. ולעסוק בצרכי מצווה מותר קודם התפילה.

ג. מי שממהר בבוקר לעבודתו, ואינו יכול להמתין להתפלל במנין, כי במנין מתפללים מאוחר יותר, ורוצה ללכת בבוקר למקום עבודתו, ואחר כך יקח הפסקה ויתפלל במנין שיעבור זמן תפילה, לכתחילה אין ראוי לעשות כן, מאחר ואלמלא שאותו מקום הוא מקום עבודתו, לא היה נוסע לאותו מקום, ניכר הדבר שנוסע לצורך עבודתו, קודם התפילה, והוי בכלל להתעסק בצרכיו שאסור קודם התפילה. ולכן עדיף שיתפלל ביחידות קודם העבודה.

 

 

ד. אסור לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית, אבל מים מותר לשתות קודם התפילה. וכן מותר לשתות קפה או תה גם עם סוכר קודם התפילה. ואפילו בשבת הדין כן.

ה. מאכלים ומשקים לרפואה, מותר לאוכלם ולשתותן קודם התפילה, שהרי אינו עושה משום גאווה אלא לרפואה, אף על פי שאינו חולה גמור שרי. והצמא והרעב הרבה הרי הם בכלל החולים, אם יש בהם יכולת לכוין דעתם יתפלל, ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה. אולם חולה שקשה לו ללכת להתפלל בבית הכנסת בלא שיטעם משהו קודם שיצא, עדיף שישאר בביתו ויתפלל ביחידות, מאשר יאכל קודם התפילה. וחולה שיכול להתפלל גם בלי לאכול, אבל אינו יכול לכוין בתפילתו אלא אם כן יאכל לפני התפילה, יש מי שאומר שעדיף שיתפלל בלי כוונה, ובלבד שלא יצטרך לאכול קודם התפילה, מאחר שיש אומרים שאיסור אכילה קודם התפילה הוא מן התורה. ויש חולקים ואומרים שמאחר ותפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה, לפיכך מותר לו לאכול כדי שיוכל לכוין.

ו. אפשר להקל לאדם חלש למזוג את הקפה במעט חלב ולשתותו קודם התפילה. אך ראוי שקודם לכן יברך ברכות השחר וברכות התורה, ופרשת העקידה, וקצת מסדר הקורבנות, ואז ישתה קפה במזיגת חלב.

ז. מותר לשליח ציבור לגמוע ביצה חיה קודם שחרית, כדי לצחצח את קולו. וטוב שקודם לכן יברך ברכות השחר וברכות התורה ופרשת העקדה וקצת מסדר הקורבנות.

ח. מותר לתת לקטן שלא הגיע לי"ג שנה עוגה וחלב קודם תפילת שחרית, בין בחול בין בשבת.

ט. מי שהיה אונן בשעת שחרית, ומתו נקבר אחר חצות היום, שאז כבר אינו יכול להתפלל שחרית, מותר לו לסעוד סעודת הבראה קודם מנחה.

י. לא אסרו חכמים לאכול קודם תפילה אלא כשהגיע זמן תפילה. אבל קודם עמוד השחר, אפילו לאחר שישן שינת קבע על מטתו, מותר לאכול. ואמנם כל זה לפי הפשט, אך בזוהר הקדוש החמיר מאד בדבר, ולכן לכתחילה אין להקל בזה זולת בערב תענית ציבור, באופן שקשה לו להתענות מבלי שיאכל קודם עמוד השחר, שאז אפשר להקל לאכול קודם עמוד השחר אפילו לאחר שישן שינת קבע. ומכל מקום הנוהגים לקום בלילי שבת לומר בקשות ופזמונים ושירות ותשבחות עד אור הבוקר, ומחלקים להם עוגות ומיני מתיקה, בטרם יעלה עמוד השחר, יש להם על מה שיסמוכו, והנח להם לישראל. והצנועים מושכים את ידיהם ומונעים עצמם מלטעום עוגות או מיני מתיקה, כדי לחוש לדברי הזוהר. ורק לגבי תה או קפה אפילו עם סוכר נוהגים להקל, שאף הזוהר לא החמיר בשתיה.

  

יא. לא יעמוד להתפלל שמונה עשרה על גבי כסא, ולא על גבי ספסל, ולא על גבי מקום גבוה, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר: ממעמקים קראתיך ה’. אולם מקום גבוה עשרה טפחים, ורחב ד’ אמות על ד’ אמות, מותר להתפלל על גביו.

יב. חולה או זקן בא בימים מותר להם להתפלל על גבי כסא או מטה. ובריא שעבר והתפלל כשהוא עומד על גבי כסא וכו’. אין צריך לחזור ולהתפלל.

יג. וכן אם היה בכוונתו להשמיע לציבור, מותר לו להתפלל על גבי מקום גבוה.

יד. אם היה המקום הגבוה מוקף במחיצות מד’ רוחותיו, שפיר דמי להתפלל שם לכל אדם. וכל זה דוקא כשיש צורת הפתח ברוח רביעית, ושלא כמי שאומר שדי במחיצה בג’ רוחות.

טו. אף על פי שאין להתפלל במקום גבוה, מכל מקום בונים בית כנסת בגובהה של עיר, שהרי כל הציבור עומדים גבוה. ואין בזה כל חשש.

טז. צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן. ודין זה הוא בין כשמתפלל בבית, ובין כשהוא מתפלל בבית הכנסת. וטוב שיהיו בבית הכנסת י"ב חלונות.

יז. גם סומא ראוי לו שיתפלל בבית שיש בו חלונות.

יח. לכתחילה טוב לעשות חלונות בצד מזרח, בצד שהציבור מתפלל כנגדו, אך אין לגרום למחלוקת בשביל זה.

יט. המנהג הפשוט שאין מקפידים להתפלל דוקא כנגד החלונות, ודי במה שיש בבית זה, או בבית כנסת זו, חלונות.

כ. יש לקבוע זכוכיות בחלונות, כדי שלא יהיו החלונות פרוצים.