דינים הנהוגים אחר הבדיקה ועוד

 

 

א. ביטול החמץ ביום הוא בנוסח זה: "כל חמירא דאיכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", והביטול יהיה אחר הביעור, כדי לקיים ביעור חמץ ושריפתו בחמץ שלו. (חזו"ע ב/לז)

ב. אף הנשים מצוות על מצות תשביתו, ולכן אם אין האיש בביתו, תותר האשה לבער החמץ לפני זמן איסורו, והבעל יבטל ביום י"ד בניסן במקום שהוא נמצא, ואם אין הבעל עושה כן תבטל האשה את החמץ ביום י"ד. (חזו"ע ב/לו)

ג. כשבעל הבית מצווה לשליח לבדוק חמצו ולבטלו, לכתחילה צריך שבעל הבית יאמר את הביטול. ובדיעבד אם ביטלו השליח שאמר "כל חמירא דאיכא ברשות פלוני ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא" (והזכיר שמו של בעל הבית) ביטולו ביטול. (שו"ת יביע אומר ב’ חו"מ סי’ ה’)

ד. אם אין האיש בביתו, יכול לבטל בכל מקום שהוא נמצא, ואם אין ידוע שעושה כן, מוטב שתבטל אשתו את החמץ, ואפילו לא ציוה אותה על כך בפירוש. ותאמר בביטולה: "כל חמירא דאיכא ברשות בעלי ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", ואם אינה מבינה תרגום, תאמר הביטול בשפה המובנת לה (חזון עובדיה חלק ב’ עמוד לה)

ה. יש אומרים שאם יש לו בביתו חמץ שאינו ידוע, אינו עובר בבל יראה ובל ימצא, ויש חולקים.

 

 

 

 

ו. אם בדק ביום י"ג ניסן, יחזור ויבדוק בליל י"ד, וכן אם בדק בליל י"ג, חוזר לבדוק בליל י"ד. (שו"ת יחוה דעת חלק א’ סימן ה)

ז. לא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד, באיזו שעה שיזכור. לא בדק באותו יום, בודק והולך אף בתוך חול המועד. ואם לא ביטל יבדוק אפילו ביום טוב, ואם ימצא חמץ יכפה עליו כלי למוצאי יום טוב. לא בדק בתוך הפסח, בודק לאחר הפסח, כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח, ועל הבדיקה שאחר הפסח אין מברכים. (שלחן ערוך)

 

 

 

ח. היוצא לחוץ לארץ, אם דעתו לחזור לקראת פסח, יש לחוש שיחזור בערב פסח ולא יספיק לבדוק החמץ, ולכן צריך לבדוק החמץ קודם יציאתו מהבית. אבל אם אין דעתו לחזור לפסח, אם יוצא תוך ל’ יום מפסח אף על פי כן חייב לבדוק. אבל אם יוצא קודם ל’ יום מפסח, אין צריך לבדוק. ואם מסופק אם יחזור לקראת פסח, י"א שצריך לבדוק מספק, ויש חולקים. (ילקוט יוסף חלק ו’ – כת"י)

ט. היוצא לחוג את חג הפסח מחוץ לביתו, ואינו מניח בביתו מי שיבדוק את החמץ בערב פסח, ואינו חוזר עד אחר הפסח, אף על פי כן צריך לבדוק את החמץ, אם יוצא מביתו תוך שלושים יום קודם חג הפסח. אך לא יברך על בדיקה זו. (הרמ"א, ומשנה ברורה סק"ד). ואם יוצא מביתו קודם ל’ יום מהפסח, אם דעתו לחזור קודם הפסח צריך לבדוק היכא שהולך למקום רחוק, ואם לאו אין צריך לבדוק. (שלחל ערוך סימן תלו סעיף א’)

י. הנוסע מביתו בערב פסח לכל ימות הפסח, וכותב בשטר ההרשאה של מכירת החמץ, כי הוא מוכר את כל ביתו עם החמץ שבתוכו, יש אומרים שאף על פי כן חייב לבדוק את החמץ בליל י"ד, שהרי אין המכירה חלה אלא למחרת ביום י"ד בניסן, וממילא בליל י"ד החמץ עדיין שלו ומחוייב לבדוק. ויש חולקים ואומרים שאינו בכלל התקנה לבדוק את החמץ, שהרי מיום י"ד בניסן כבר לא תהיה הדירה בכלל רשותו. ויש אומרים שנכון להחמיר שלא למכור את כל החדרים, וישאיר חדר אחד, ויבדוק חדר זה בברכה, ומיד אחר הבדיקה יבדוק את שאר החדרים על סמך ברכתו. ולדינא, אף שאין למחות ביד המקילין, [כסברא שניה], מכל מקום המוכר ביום י"ג עדיף טפי. (ילקוט יוסף חלק ו’ – בכת"י)

יא. הבודק קודם ליל י"ד, אינו צריך להניח עשרה פתיתים כפי שנוהגים כן בבדיקת החמץ בליל י"ד. (ילקוט יוסף חלק ו’ – בכת"י)

יב. מי ששכר חדר במלון עבור ליל י"ד בניסן, ויום י"ד בניסן, וסמוך לכניסת החג עוזב את המלון ולא ישהה בו בימי החג, יש להקל שלא להצריכו בדיקה בליל י"ד. (שם)

 

 

 

 

יג. המשכיר בית לחבירו לצורך י"ד בניסן והלאה, וקנהו באחד הדרכים ששכירות קרקע נקנית בו, אם עד שלא מסר המפתחות חל י"ד, על המשכיר לבדוק את החמץ בליל י"ד. ואם משמסר לו המפתח חל י"ד על השוכר לבדוק. (שלחל ערוך)

יד. השוכר בית מחבירו בי"ד ואינו יודע אם הוא בדוק, אם הוא בעיר שואלו אם בדקו, ואם אינו בעיר חזקתו בדוק ומבטלו בלבו ודיו. (שם)

 

 

 

 

טו. אף על פי שמהדין מותר להזמין פועל גוי לתקן איזה דבר בביתו [מלאכת דבר האבד] בימי הפסח, הגם שהוא מביא עמו פרוסות חמץ, מכל מקום ראוי להמנע מזה כדי שלא יתפזרו פירורים במאכלו. ועל כל פנים אסור לאכול בשולחן אחד עם עכו"ם האוכל חמץ, מכיון שהחמץ היתר בכל השנה, יש לחוש שיאכל מהחמץ. (ש"ך יורה דעה סימן פח סק"ב. ילקו"י ח"ו)

 

 

 

 

טז. מי שנתן שאור בעיסה בפסח, והעיסה החמיצה, נחשב כעבר על לאו שיש בו מעשה, ולוקה. (שו"ת יביע אומר חלק ד’ חלק אורח חיים סימן לה סק"ה)

יז. חמץ שנתעפש או נסרח קודם זמן איסורו, ונפסל מאכילת הכלב, או שחרכו ושרפו עד שנפסל מאכילת הכלב, מותר לקיימו וליהנות ממנו בפסח. לפיכך מותר לכתוב בחול המועד פסח בדיו שנתבשל עם שכר שעורים, וכן מותר להשתמש בספירט מפוגל להסקת מכונת בישול (פרימוס), ובלבד שיקנה אותו קודם פסח. (חזו"ע ב/סז)

יח. וכן מותר לצחצח נעליו בחול המועד פסח במשחת נעלים שיש בה תערובת חמץ, ויקנה אותה קודם פסח. וכן מותר ללבוש כובעים שמדביקים אותם בבצק מבפנים, הואיל ונפסל החמץ מאכילת הכלב קודם זמן איסור החמץ.

יט. כורכי ספרים מותר להם להדביק הניירות בבצק או בעמילן חמץ אפילו בערב פסח, קודם זמן איסור החמץ, ומותר לקרוא בספרים הללו בפסח.

כ. סיגריות שיש לחשוש שמדביקים אותם בחומר שיש בו חשש חמץ, הואיל ונפסל מאכילת הכלב, וגם אינו ניכר כלל, יש להתיר לעשן אותם. (יחו"ד ב/סא)