דם יהודי שנשפך ברחובות!

דם יהודי שנשפך ברחובות!

“אתם יודעים מה זה להיות בשואה?!” הוא צרח עליהם בצרחות אימה, ועוד הוסיף ואמר בתוקף, “אתם יודעים מה זה שדם יהודי נשפך ברחובות??!! לא! אתם לא יודעים וגם לא תדעו, כי לא הייתם בשואה”.

ערב אחד התכנסו מספר צדיקים נסתרים בביתו של ראשם, רבי יהודה זאב לייבוביץ אוד מוצל מאש, בנו של קדושי עליון, רבי יחיאל צבי  הי”ד.

בכינוס רצו הצדיקים לפנות לרבם, מי שהיה ראש הל”ו צדיקים לפני עשר וחצי שנים, ולבקש ממנו שיאות להתפלל להביא את המשיח. כאשר שמע זאת רבי יהודה זאב לייבוביץ נחרד כולו, שתק ואחר כך דפק על השולחן וצעק בצעקות איומות : “אני הייתי בשואה! אני יודע מה זה דם יהודי שנשפך ברחובות! אני לא אביא את המשיח שיישפך פה דם יהודי!”

כל הצדיקים שהתכנסו למעמד התחלחלו ונבהלו, פחד ואימה אחזה אותם, הם ברחו מהחדר כל עוד נפשם בם ומאז לא העזו עוד לבקש מהצדיק בקשה שכזו.

“אבא, מתי נפגש?”

רבי יהודה זאב לייבוביץ נולד באחת מארצות מזרח אירופה, עוד בהיותו ילד קטן ורך בשנים בלט בצדקתו האדירה, בענוותנו ובראייתו למרחקים, איש אלוקים ועבד טהור ונאמן לבוראו.

אחד מהסיפורים המרגשים שסיפר; לכשהיה קטן לפני פרוץ המלחמה, אביו, רבי יחיאל צבי הי”ד לקח אותו לטיול ביום השבת ואמר לו “בני היקר, אתה רואה את הרחובות השקטים הללו, יום יבוא, והוא לא רחוק, שהם יהיו מגאולים בדם כי תפרוץ מלחמה”. שתק ולא הסביר.

חלפו מספר חודשים ואת אשר צפה ברוח קודשו ארע. הגרמנים יימח שמם באו לקחתם למחנות ההשמדה, ורגע לפני שיצא הביט על יהודה בנו הקטן, שהיה אז בגיל 11 ואמר לו : “יהודל’ה זוכר את הטיול שאמרתי לך שיבוא יום ותפרוץ מלחמה, ובכן היום הזה כבר הגיע.. תזכור להיות תמיד יהודי”.

יהודה הקטן בכה בכי תמרורים, על מי ועם מי יישאר.

“אבא!!” צעק בקול קורע לב, “מתי אנחנו נפגש שוב? מתי אוכל לראות אותך?” שאל ובכה.

רבי יחיאל הקדוש השפיל מבט ואמר “בני אהובי, אנחנו נפגש כבר רק בעולם הבא..” שם ידו ארוכות על המזוזה נישק אותה, ובני המשפחה יצאו אל מותם.

וכך נשאר יהודה זאב הקטן בודד גלמוד ועררי, ובכל זאת תמיד החזיק באמונה. גם את ארוסתו הגרמנים רצחו בשואה, והוא נשאר רווק משך כל ימי חייו.

אחד מהסיפורים הקשים שבו רבי יהודה מתאר את הגרמנים מתעללים בהם בזוועות שלא יתוארו ולא יאומן כי יסופר מעשי עוולה שכאלה.

ריצה בכפכפי עץ

בקור של מינוס 40 מעלות עם כפכפי עץ הריצו אותם, מי שנפל דינו אחת למות. רבי יהודה זאב נפל, אך ניצל בנס, ובמקום להורגו הם פשוט חבטו בו והיכו אותו עד לזוב דם, כתוצאה מכך נשבר לו עמוד השדרה ורבי יהודה היה נכה וגם עקר.

קפה ולחם יבש? תודה לך השם יתברך!

רבי יהודה זאב שעבר את השואה האיומה ואת כל הנוראות הפך להיות עבד השם מושלם, שזכה לרוח הקודש ולהיות ראש הל”ו צדיקים נסתרים.

באחד מהפעמים סיפר למשפחת שטרן היקרה, שנשאר לבדו בבית בחג הסוכות, וכך בגפו ללא שום מצרכים וקניות בבית לכבוד החג, יצא אל החלון והרים ידיו כלפי שמיים ואמר “ריבונו של עולם, אני יהודה בן יחאיל צבי אומר לך תודה על שאני לבד, שותה כוס קפה שחור לחג ואוכל לחם יבש..”

וכך היה בגפו, לבדו הצדיק חגג – ומעולם לא בא בטענות כלפי איש על שום דחק, מחסור, קושי, בעיה, הוא האמין בבורא יתברך בכל כולו חרף השואה שעבר.

המאמר מוקדש לעילוי נשמת רבי יהודה זאב לייבוביץ, רבי יחיאל צבי ומרת לייבוביץ ובני משפחותם, וכן לכל היהודים הקדושים שנרצחו , נטבחו ונהרגו בשואה האיומה. ולכל יהודי שלא אמרו עליו קדיש, לחיילי וחללי צהל והרוגי נפגעות האימה. תצבה ומנוחתם עדן.