דרך צלחה!

יצאת לדרך? בהצלחה! אבל אל
תשכח, לא תמיד הכל הולך חלק.
לפעמים יהיו עיכובים, תקלות
ומחסומים שהופכים את הדרך ללא
קלה. אל תתרגש, זה חלק מהדרך
שעוצבה במיוחד בשבילך!

בגן החכמה – פרק 84

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

לכל אדם, בכל יום, יש בחינות שהוא יורד מהפסים שלו בכל מיני דרכים. כי אדם, עובר במשך היום ניסיונות רבים ונחשף להרבה השפעות. וכאן, הוא נכשל ומאשים את עצמו, לא מאמין שכל מה שקורה לו זה הטוב ביותר בשבילו. כלומר, הוא מסתכל אחורה במקום קדימה. ואז, הוא מסתכל על הסובבים אותו בקנאה, או שנחלש בדעתו ומזלזל באדם אחר, כלומר מסתכל לצדדים במקום להתרכז בפסים שלו. ואז, הוא נופל לעצבות וייאוש ויושב בחוסר מעש, כלומר עומד בצד. וכן על זו הדרך, כל אדם נכשל בבחינות רבות של כפירה בהן הוא שוכח ללכת על הפסים שלו.

התרופה היחידה לכל ה"ירידות מהפסים" היא: שעת התבודדות! בשעה זו אדם חוזר לפסים שלו בכל הבחינות שהזכרנו:

הסתכלות אחורה – בשעת ההתבודדות אדם זוכר שאין עוד מלבדו ומיד יוצא מהמצב של רדיפה עצמית. במקום להסתכל על כל הדברים שעברו עליו ולייסר את עצמו, הוא עושה עליהם תשובה. במקום לרדוף את עצמו על כישלונותיו, הוא מתבונן ומחפש מה המסר של הבורא אליו בכישלון ומחפש דרכים בהן ישפר את עצמו להבא, וכמובן, מתפלל על המשך הדרך. כך הוא עולה בחזרה על הפסים.

הסתכלות לצדדים – בשעת ההתבודדות אדם זוכר שהבורא משגיח עליו ושאין שני בני אדם שווים, לכן הוא מתפלל ומבקש מהבורא שיעזור לו לזכור נקודה חשובה זו, שמסייעת לו מאוד בהתמקדות בפסים שלו, דבר שמוביל אותו לחיות באמונה שהשם יתברך משגיח עליו ונותן לו את התנאים המדויקים שמתאימים לו ובעזרתם להגיע לשליחות שלו. הוא גם מבקש מהשם שיראה לו מה הוא רומז לו ולאן הוא מכוון אותו וכן הלאה. כך הוא עולה חזרה על הפסים.

עצבות – בשעת ההתבודדות אדם חוזר לאמונה, ובודאי שכל העצבות יוצאת ממנו, שהרי העצבות היא הכפירה שהשתלטה עליו, שכביכול אין פסים שעליהם הוא צריך להיות ולצעוד בדרכו וכאילו אין השגחה ח"ו. אולם, בזמן שהוא מדבר עם השם ומבקש ממנו שייתן לו אמונה, שיעזור לו להאמין ולהפנים היטב שיש עליו השגחה פרטית והכל לטובה – מיד הוא עולה בחזרה על הפסים.

כך, האדם חוזר בכל יום למסילה ולמסלול שלו. הוא מרבה בתפילות ומבקש מבורא עולם שיעזור לו להיות מרוכז במעשה שלו – בתכלית שלו, ולא להסתכל לצדדים כלל. לא לראות שום מציאות מלבד מציאות השם. לא להסתכל לאחור, כדי שלא ירדוף את עצמו, אלא – רק לעשות תשובה ולהמשיך הלאה. וכך, הוא מגיע לשלב בו הוא מתוודה – וידוי דברים, שבעזרת הצדיק מראה לו את הדרך האישית שלו, עד שברבות הימים האדם זוכה להיות חזק והולך על הפסים שלו מבלי לנטות מהם כחוט השערה לשום צד. כך הוא חי בדבקות בהשם.

דרך צלחה!

לאחר שהבנו נקודה חשובה זו, קיבלנו אותה והחלטנו ללכת רק על הספים שלנו – כל אחד על הפסים שלו – צריך ללמוד איך ממשיכים קדימה, על הפסים. שהרי, ההשגחה הפרטית אין פירושה שהכל הולך חלק. ממש לא. אדרבה, זוהי בדיוק המשמעות של הפסים – ישנו מסלול שרק הבורא יודע אותו ועל ידו מביא את האדם ליעד שלו. במסלול זה ישנן עליות וירידות, תקלות ומחסומים. ולפעמים, צריך לתקן את הפסים. כמו כן, תמצאו עליהם המון עיכובים, קוצים וברקנים, פחתים ובורות, חיות רעות, ליסטים וכדומה. בקיצור, יש לאדם הרבה מאוד חסרונות וניסיונות בדרך, וכולם – רק לטובתו! לקרב אותו אל השם.

אדם שנבהל מרשימת התקלות, העיכובים והמניעות (שהוצגה בפסקה לעיל) צריך לדעת שמדובר על מכשולים יומיומיים שכל אדם נתקל בהם.

העליות והמורדות – אין צורך לבאר, זה דבר שכל אדם יודע. יש זמנים של עליה אך גם זמנים של ירידה, שאותם צריך לקבל באמונה – כי הכל בהשגחה.

מחסומים – הם המניעות שיש לאדם, וגם הם, חשוב מאוד לדעת, בהשגחתו של השם והם נועדו כדי לחזק לאדם את כוח הרצון שלו.

לתקן את הפסים – זהו בירור האמונה שצריך לעשות בכל פעם מחדש, ולראות שאתה אכן נמצא על הפסים שלך.

עיכובים – זו ההשגחה של הבורא, משום שלכל דבר יש את הזמן שלו, ויש דברים שצריך לבנות עבורם כלים כדי לקבלם.

קוצים וברקנים – על פי מה שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן ד), אלו הן התאוות הנמשכות מיסוד הצומח, שאף הן נכללות במסלול של האדם ומתגברות עליו בהשגחה.

פחתים ובורות – הם העצבות הנמשכת מיסוד הדומם כנ"ל.

חיות רעות – אלה הדברים הבטלים הנמשכים מיסוד החי.

ליסטים – זו הגאווה הנמשכת מיסוד המדבר.

כל הרשימה הנ"ל היא בכלל המסלול וה"פסים" שהבורא מכין לאדם. אלו התנאים שהבורא רואה לנכון שרק איתם האדם יכול להגיע לשליחותו. וכאשר יתמודד עימם, ויעבוד על עצמו ויתקן את המידות המסוימות שטעונות תיקון ויתגבר על התאוות שחזקות אצלו – הוא יגיע ליעוד ולתכלית שלו בשלמות.

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)