האם יש מקום לספקות?
אם תחפש את השם, תמצא אותו ואת מסלול האמת. השם יתברך מחכה להאיר את נשמתך, רק תן לו פתח. התבונן בכל זה, ריצ'י, כי עברתי באותם השבילים...
אם תחפש את השם, תמצא אותו ואת
מסלול האמת. השם יתברך מחכה להאיר
את נשמתך, רק תן לו פתח. התבונן בכל
זה, ריצ'י, כי עברתי באותם השבילים.
לרב לייזר היקר, שלום!
ראשית כל, צרור תודות לאתר ברסלב ישראל באנגלית. הוא הפך להיות החמצן היומי שלי.
אם יש משהו שתמיד אהבתי מהמורשת היהודית שלי, הוא המקום לספקות. זה גורם לי להרגיש בנוח. בכל אופן, כך נראה לי. אך כשאני קורא את הכתבות שלך, נראה לי כאילו לפי דעתך ודעת רבותיך אין מקום לספקות. אני מניח שזאת טעות מצידי.
אינני רוצה להעליב או לפגוע, אבל הסידור, התהלים, והתפילין פשוט לא מדברים אלי. סלח לי, אבל אני חושב שתורת ישראל עברה סינון רציני בידי בשר ודם. בעוד חלק מן המצוות הגיוניות, חלקן נראות לי ריקות מכל תוכן. אולי זה נורמאלי לחשוב כך כשנמצאים במדרגה הנוכחית שלי ברוחניות. אני מאוד אוהב את השבת, ואני נזהר מאוד לא לדבר לשון הרע, אבל בית הכנסת מעצבן אותי והרבה מצוות נראות לי או זרות או לא שייכות לדור הזה.
בעצם, אני לא יודע מה אני רוצה לשאול אותך. לאחרונה, הבלבול והמשיכה לכיוונים סותרים מפריעים מאוד למנוחת הנפש שלי. האם השם מחייב אותי להאמין בו? האם אני זקוק לאמונה? במה עלי להאמין? אם אני משכנע את עצמי שיש אלוקים, האם זה לא דבר מלאכותי? הבלבול חוגג, כי עצם שאילת השאלות האלה גם עוזר לי וגם דוחה אותי.
בדבר אחד אין לי ספק – שברוך השם ישנם רבנים כמוך שאוהבים כל יהודי באמת. זה בהחלט מקרב אותי.
שלך, ריצ'י מקליפורניה.
* * *
לריצ'י היקר, שלום רב!
התרגשתי מאוד ממכתבך בכלל, ומשאיפתך להגיע אל האמת בפרט. כשאדם רוצה באמת, אזי במרוצת הזמן יגיע אל האמת. נהניתי ממידת הכנות שלך ומרצונך לפתור את החידות שבחייך. אינך צריך להתנצל על שפגעת במישהו, כי ניכר שרצונך לקבל תשובות אמיתיות. אם מישהו נפגע משאלותיך, סימן שאיננו בטוח בצדקת דרכו.
נגעת בשש נקודות חשובות, אותן אנסה לתמצת כלהלן:
1. היחס בין אמונה לתפילה – האם יש מקום לספקות?
2. הסידור והתהלים לא מדברים אליך.
3. התורה נראית לך מסוננת בידי ידיים אנושיות.
4. יש לך הרגשות שליליות בבית הכנסת (שעמום, חוסר עניין וחוסר סיפוק).
5. חלק מן המצוות נראות לך ריקות, מיושנות וזרות.
6. האם השם יתברך מחייב אותנו להאמין בו? האם אנו זקוקים לאמונה? האם אין זה דבר מלאכותי שאנו משכנעים את עצמנו?
נקודה 1: תפילה באמת נראית ריקה מכל תוכן ובזבוז זמן בלי אמונה. יש מקום לספקות באופן שאבדוק את עצמי בכל יום תדיר – אם אני באמת בדרך צרופה אל האמת. הרי חז"ל אמרו (אבות ב, ד), "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". הדבר הגרוע בעולם הוא לחיות שמונים שנה מחייך, ורק אז לגלות שכל חייך עד כה היו שקר אחד גדול. זה מה שמונע זקנים רבים מתשובה, התבודדות וחשבון נפש, למרות שיש להם זמן בשפע. הם מפחדים מהאמת ואינם יכולים להשלים עם העובדה המרה שהשקיעו את כל חייהם בהבלים שאין בהם כל ממש. לכן, עליך לברר את כל הספקות של כאן ועכשיו, בעודך צעיר לימים. הספר בגן האמונה של מורי ורבי האהוב רבי שלום ארוש שליט"א, יקצר לך את הדרך במאוד מאוד.
אם תחפש את השם יתברך, תמצא אותו. אינני סבור שאתה אטום, כאילו אתה חושב שחברת החשמל של קליפורניה היא זאת שמפעילה את הלב ואת הריאות שלך. אישית, אני מרגיש שיד הבורא מפעימה את ליבי שבעים פעם בדקה. היות וכל פעימת לב היא ברכה אדירה שצריך להודות עליה, זה מחייב אותי להודות 100,000 פעם ביום, וזה רק על פעימות הלב. ומה עם המוח? העיניים? חושי הטעם והריח? אם אודה כצו שצריך למלא וכפי שראוי, אזי עלי להודות לקדוש-ברוך-הוא כל היום כולו ללא הפסקה. בדרך זו אני כל הזמן חש הכרת הטוב. זה מביא אותי להודות להשם יתברך ולדבר אליו כל הזמן.
ככל שאני מדבר איתו, אני שמח יותר. זאת אומרת, כדי להרגיש טעם בתפילות צריך להתבונן על מה שאתה חייב לו בהכרת הטוב, להודות, ולדבר איתו. ככל שתרגיש את השם בחיים שלך, כך תגדל האמונה. לכן, אם התפילה מהווה מעמסה עליך, אזי חסרה לך הכרת האמת הטוב, כאילו כל השפע בחייך הוא מובן מאליו. לכן, אם יש לך ספקות עדיין, סימן שעוד לא התחלת להתבונן. כל הארץ מלאה כבוד השם. מי שרק מוכן לפתוח את העיניים – ולו במקצת – יוכל בקלות להגיע אל האמת ולמחוק את הספקות.
נקודה 2: הסידור והתהלים לא מדברים אליך כי לא ניסית ללמוד אותם. בתחילת דרכי כבעל תשובה הייתי בדיוק כמוך. אבל במהרה, שקדתי על הסידור ועל פירוש המילים. כיום, אינני מסוגל לומר את הפסוק "גם כי אלך בגיא צלמוות" (תהלים כג, ד) עם עיניים יבשות. אני חש בכל פעם מחדש איך השם יתברך הגן עלי בהר החרמון ב-1973 ובביירות ב-1982, "כי אתה עמדי". אני לא יכול לספור את המצבים בהם השם הציל אותי, עוד בתקופה בה לא עשיתי את רצונו, בלשון המעטה. איפה בעולם יש אבא אוהב, סבלן וסלחן כזה?
ריצ'י, האם הברכה "פוקח עיוורים" לא מדברת אליך? חשבת מה יהיה ללא מאור העיניים? הברכות אחת לאחת צריכות לעורר אותנו לשמחה תמידית וריקודים כל היום. אישית, אני צריך להתאפק לא לצעוק ולקפוץ כל בוקר בבית הכנסת. עליך להכניס חיות לכל ברכה ותפילה, להתבונן איך חז"ל, אנשי כנסת הגדולה, הטמינו את כל מה שריצ'י מקליפורניה צריך בתוך התפילות בעת שחיברו אותן ברוח קודשם. רק אל תדכא את הנשמה שלך, תן לה להתפלל. בנוסף, אל תסתפק רק בתפילות החובה, אלא הרבה לשוחח עם השם במילים שלך.
נקודה 3: היה אמיתי. אתה זורק לי סיסמאות. אם היית תלמיד רציני והיית זוכה לטעום מחכמת הגמרא, הקבלה או הפוסקים, לא היית אומר "ידיים אנושיות". אם תגיע לכנס של מהנדסי תעופה ותחווה דעה על מטוס מסוים, מבלי שלמדת דבר או חצי דבר על מטוסים ותעופה, סביר להניח שתעשה מעצמך צחוק. אותו הדבר כאן. התחל ללמוד, טעם את אור התורה וחזור אלי עם השאלה הזאת בעוד חצי שנה.
נקודה 4: אינך נהנה בבית הכנסת בגלל אחת משתי סיבות: או שאתה לא יודע מי נגד מי שם, או שהמתפללים מזלזלים בתפילה. דת שהיא מצוות אנשים מלומדה שווה כקליפת השום. אני מציע שתחפש שטיבל של חבר'ה שאוהבים ורוצים להתפלל. שם, תקבל את טעם התפילה. אני אף מציע לך להגיע לאומן בראש השנה כדי לראות באמת מהי תפילה.
נקודה 5: 613 המצוות הן כנגד 613 חלקי הגוף. פעם, הרופאים חשבו שהשקדים בגרון מיותרים. אולם כעבור זמן, התגלה שאנשים רבים שעברו ניתוח להוצאת השקדים לקו במחלות נוראות. התברר שלשקדים תפקיד חשוב במערכת החיסון. לכן, אם חלק מהרופאים אינו מבין את תפקיד השקדים, זה לא אומר שהשקדים מיותרים. בקו מחשבה דומה, כל מצוה מחיה חלק מהגוף וחלק מקביל של הנפש. זה שמישהו אינו מבין את תכלית המצוה וטעמה זה לא הופך אותה למיותרת. מהנדס מכונות יודע להעריך את התפקיד של כל בורג במכונה. עלינו להשקיע את כל חיינו בלימוד התורה כדי להבין – ולו בטיפה – את טעמן של מצוותיה.
נקודה 6: השם יתברך לא זקוק לאמונה שלנו. אנחנו זקוקים לאמונה! כי בלא אמונה אין אושר ושלווה, אין רגיעת הנפש ואין תכלית. אדרבה, ללא אמונה החיים אינם אלא מסכת מתמשכת של סבל, עינויים וחלישות הדעת. לכן, כשאנחנו משקיעים מאמץ להשיג אמונה, אנו עושים חסד עצום עם נשמותינו. אם אתה חש שאמונה היא דבר מלאכותי ומעושה, אז עיניך עדיין סגורות לנוכח נפלאות הבורא ולרוב חסדיו העוטפים אותך באהבה מוחלטת. התבונן בכל זה, ריצ'י, כי עברתי באותם השבילים.
שוב, אם תחפש את השם, תמצא אותו ואת מסלול האמת. השם יתברך מחכה להאיר את נשמתך, רק תן לו פתח.
שלך בברכה, לייזר.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור