האמת והשלום אהבו

גלגל ההצלה

בימים אלה, שבהם שומעים אנו, בעוונות הרבים, שמועות לא טובות על גל שני היל"ת, וכל הסימנים לחבלי משיח כבר מתקיימים בנו בהידור רב, רבים שואלים: מה אפשר לעשות? כיצד נינצל מחבלי משיח וממצולות ים השוטפים בחוצות? מה הדבר שהכי יכול לעזור לעם ישראל בעת ובעונה הזאת? ובמה רוצה בורא עולם שנתחזק?

והתשובה מהדהדת וזועקת מתוך דברי רש"י המפורסמים על הפרשה: "בוא וראה, כמה קשה המחלוקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין, אלא עד שיביא שתי שערות, ובית דין של מעלה עד כ' שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדיים!" בוא וראה, עד כמה צריכים אנו להתחזק באהבת ישראל. עד כמה צריכים אנו להחזיק בכל כוחנו במידת השלום. עד כמה צריכים אנו להתרחק בתכלית הריחוק מכל מחלוקת ואפילו מריח של מחלוקת. עד כמה צריכים להיזהר בכבודו של כל יהודי וכל שכן של כל קבוצה מעם ישראל. כמה חז"ל הזהירו אותנו להתרחק ממחלוקת, כמה מדרשים וכמה מעשים נוראים, שאפשר למלא עליהם ספרים שלמים. וכמה לימדו אותנו חז"ל על גודל מעלת השלום ועד כמה השלום הוא הכלי המחזיק את כל הברכות ואת כל ההשפעות.

נזכיר לעצמנו את דבריהם המפורסמים של רבותינו הקדושים: "רבי אומר: גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם, אמר המקום, כביכול איני יכול לשלוט בהם, כיון ששלום ביניהם, שנאמר: 'חבור עצבים אפרים הנח לו', אבל משנחלקו מה הוא אומר: 'חלק לבם עתה יאשמו'. הא למדת: גדול השלום ושנואה המחלוקת. אמר רבי אלעזר הקפר: גדול השלום, שאפילו ישראל עצמן עושין עבודה זרה ועושין חבורה אחת, אין מידת הדין נוגעת בהן, שנאמר: 'חבור עצבים אפרים הנח לו'."

וכי בגלל שחברך או אבותיו נולדו בארץ מסוימת, זו סיבה לשנוא אותו? היש לך שנאת חינם גדולה מזו? וכי הוא קבע בעצמו היכן ייוולד? וכי בגלל שאדם משתייך לחוג מסוים או לרב מסוים זו סיבה לשנוא ולהוקיע אותו? עד מתי נתפלג ונחלוק איש על רעהו? האם זהו רצון ה' מאתנו? האם כך נוכל לזרז את גאולתנו, או שחלילה, בדרך זו אנו רק מרחיקים את הגואל?

הניסיון הגדול

כל אחד צריך להתבונן ולבדוק את עצמו, עד כמה הוא אוחז במידת השלום, ולפשפש במעשיו היטב ולנקותם מכל נגיעה במחלוקת ושנאת חינם. דע לך, שהמדרגה האמתית שלך נקבעת רק לפי מידת השלום שלך. ככל שאדם מחובר יותר לנקודת האמת שלו, כך הוא יכול להחזיק בשלום עם כולם, כמו שכתוב: "האמת והשלום אהבו", כי מידת האמת ומדת השלום קשורות זו בזו. זה שאדם מלא מחלוקות, זה רק מראה שהוא רחוק מהאמת בתכלית הריחוק ועוד לא התחיל לטעום טעם של עבודת ה' אמתית. וכי מי שיש לו עבודה אישית, יש לו זמן לחלוק על מישהו?!

אלא שלצערנו תאוות המחלוקת היא תאווה גדולה מאוד, ולא קל ולא פשוט לעמוד בניסיון זה בפרט, שלא ברור לאדם שמחלוקת זו תאווה גמורה, כי היצר הרע מתלבש במידת "רדיפת האמת" כדי להביא את האדם למחלוקת ולכל העוולות שבעולם – וכיצד אם כן יעמוד אדם בפיתוי גדול זה?

הגמרא הקדושה מספרת לנו, על אשתו החכמה של און בן פלת שהצילה אותו מעצת קורח ומעונשו. כך היא אמרה לו: תגיד לי, בעלי היקר, מה אכפת לך מי יהיה הראש, משה או קורח? אתה בכל מקרה תהיה רק תלמיד, מה אכפת לך מי יהיה כהן גדול, אהרן או קורח? זה בכל מקרה לא יהיה אתה, אם כן למה לך לדחוף את הראש שלך בין החולקים? וכל אחד צריך לשאול את עצמו את אותה שאלה: מפני מה אתה נכנס למחלוקת? מה אתה מרוויח מזה?

ה"אמת" הבוערת

אלא מה תגיד, מידת האמת בוערת בך ולא מניחה לך, ואתה חייב לקום ולגלות את האמת ולבער את השקר מן העולם? דע לך, שמימות עולם לא התגלתה שום אמת דרך מחלוקת. ודע לך, שכל המחלוקת כולה תאווה גמורה, כמו שאומר רבנו (תורה עה): "דהנה, יש מידת ניצחון ומחלוקת ומלחמה. ומהיכן בא מידה זו, מדמים שעדיין לא עבד בהם ה' יתברך".

וכשהניצחון שולט אין סיכוי להגיע לשום אמת. האמת בורחת. כמו שאומר רבנו הקדוש (תורה קכב): "כי זה ידוע, שמידת הניצחון אינה סובלת האמת, כי אף אם יראה לעיניים דבר אמת, ידחה אותו מחמת הניצחון, וזה מבורר מאד". עדיין לא הייתה ולא תהיה שום גאולה ושום ישועה לעם ישראל דרך מחלוקת.

אדרבא הגאולה והישועה יבואו רק על ידי שלום שכל בני העולם יישבו וידברו זה עם זה בלי שום מידת הניצחון, כמו שאומר רבנו הקדוש (תורה כז): "כי למשוך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד, וכולם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל ה' יתברך לבד – זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור. כי על ידי השלום שיש בין בני האדם, והם חוקרים ומסבירים זה לזה האמת, על ידי זה משליך כל איש את שקר אלילי כספו, ומקרב את עצמו להאמת".

נמצא, שהמחלוקת עצמה מרחיקה אותך מהאמת, וגם לו יצויר שאתה באמת אוחז בנקודת האמת, הרי שהדרך של המחלוקת היא כולה דרך של שקר, ואינה הדרך הנכונה שדרכה האמת יכולה לצאת לאור.

רק הפסדים

ובנוגע לשאלה מה אתה מרוויח מהמחלוקת, חייבים לדעת שמי שלוקח צד במחלוקת תמיד יפסיד וייפגע קשות יהיה מי שיהיה – כי זה חוק שטבע ה' בבריאה: 'חלק ליבם – עתה יאשמו', שכשיש פירוד ומחלוקת ה' מסתלק משם, וזה נהיה חלק מת (מחלקת אותיות חלק מת), שאין בו שום חיים, וכל מיני גיהינום ומרעין בישין יכולים לשלוט ולהזיק בבעלי המחלוקת. לכן תגיד לעצמך יום יום את דברי אשת און בן פלת: מה אתה מרוויח? אתה לא רואה שרק מפסידים ממחלוקת? אתה חייב להחליט שלא מעניין אותך כלום. אתה לא לוקח שום צד וחלק במחלוקת ובמריבה.

אל תחשוב בלבך שאם אתה הולך עם הרב שלך, ובגלל זה אתה חולק על רב אחר או קבוצה אחרת, אתה תינקה מדינה של גיהינום. תקבל תורה מרבך. תלמד מידות טובות. תעבוד על עצמך. תתקן את עצמך. אבל אל תיקח חלק בשום מחלוקת! כל מי שלוקח חלק נפגע גם אם האמת אתו. כמו שכאשר אבא ואימא רבים בבית, הילדים לא יכולים, ואסור להם, לקחת חלק במחלוקת, וכי אתה בכלל יכול לדעת ולהבין את עומק כוונת הצדדים, וכי יש בידך הכלים להכריע בין ההרים-ההורים? אתה חייב לקחת צעד אחורה ולהבין את מקומך ואת תפקידך בעולם הזה, אחרת התוצאות תהיינה מרות מאוד, ה' ירחם.

תציל את עצמך

לכן כל מי שרוצה לחס על חייו כפשוטו ועל חיי אנשי ביתו; כל מי שרוצה לעשות חסד אמתי עם אחינו בית ישראל; מי שרוצה שימתקו הדינים והגבורות הקשות ולא ישמע עוד שוד ושבר ומגפות ומחלות בגבולנו; וכל מי שבאמת אוהב את האמת וחשוב לו שהאמת הצרופה תצא לאור – שיחזיק בשלום ואהבה עם כל יהודי, יהיה מי שיהיה; שירחיק מעל גבולו כל נגיעה במחלוקת; שיברח ממחלוקת כבורח מן האש; תלמד ספרים בגודל מעלת השלום וגנות המחלוקת; תתחזק בשמירת הלשון ובלדון לכף זכות; תרחם על כולם, גם על הטועים והמוטעים, ותתפלל עליהם שה' יאיר את עיניהם; תתפלל לה', שיציל את עם ישראל מכל המחלוקת ושנאת החנם ושיהיו רק שלום ואהבה בין כל עם ישראל.

ויהי רצון, שנזכה במהרה ש"אמת מארץ תצמח", וה' יקרב ביאת משיחנו הנקרא 'שר שלום' ברחמים גדולים.