הביטוח המושלם: מידת הביטחון!
אם חיפשתם את פוליסת הביטוח הטובה ביותר, אמצו את מידת הביטחון ותזכו בכל מה שאדם מבקש: פרנסה טובה, בריאות, החצי השני, ובעצם בהכל!
בשביל מי? האם אני נהנית? עושה דברים מתוך בחירה? רצון? או בגלל שמישהו הכריח אותי?
אם התשובה היא כן, האם זה אומר שההכרח הזה הוא הרגל שטבעו בי ההורים שלי או החברה, בלי שממש הייתה לי יכולת בחירה?
פשוט, כי ככה עושים כולם אז גם אי עושה. כי חייבים?
אחד הדברים הכי נפלאים שהבנתי הוא – עד כמה הנושא של לקום בבוקר לעבודה היה טבוע בי.
קמים בבוקר כי ככה כולם עושים, חייבים, אחרת מאיפה תבוא הפרנסה?
מי שלא עובד אין לו פרנסה. נקודה.
לאט לאט, עם החזרה בתשובה, הבנתי שזה לא כך.
יש את הקב"ה, הוא זן ומפרנס לכל, מקרני ראמים עד ביצי כינים.
את כולם.
גם אותך.
אז מה, לא לעשות כלום?
יש לעשות השתדלות. ובטח שאם אישה מחליטה לעבוד זה רק מרצונה, מאחר ועל הבעל מוטלת האחריות בראש ובראשונה לפרנס ולא על האישה.
אז קודם כל, לבדוק האם אני לוקחת על עצמי יותר מדי מול בעלי?
אם אני מסכימה ורוצה לצאת לעבוד.
ועוד שאלה: האם ההשתדלות שאני עושה היא יותר מדי? האם הגזמתי?
אומרים שצריך לעשות השתדלות אבל קצת פחות ממה שאני יכולה, כדי לא להגיע לעומס גדול מדי.
מאמרים נוספים בנושא:
למה אנחנו עייפים?
סוד ההתחדשות
בדרך לפסגה
ומה אומר רבי נחמן מברסלב על זה?
"וזהו בחינת מעלת הביטחון. כי הביטחון הוא בחינת הסתכלות, שמסתכל וצופה בעיניו להשם יתברך לבד ובוטח בו, בבחינת (תהלים קמ"ה): "עיני כל אליך ישברו". כי על ידי ההסתכלות בביטחון גם כן עושה כלי, דהיינו גבול וזמן" (ליקוטי מוהר"ן, תורה ע"ו).
אז מעלת הביטחון היא לפנות לבורא עולם, לא למנהל הבנק לא לבוס ולא לאנשים. רק לבורא, לבד, ולבטוח בו. כי ההסתכלות בבורא היא זו שעשה כלי, וכדי לקבל שפע צריך כלים.
"…כי ההשפעה יורדת מ למעלה תמיד, אך שהיא בלא זמן".
השפע של הבורא יורד תמיד. הוא רוצה שנקבל הכל – פרנסה, בריאות, ילדים, שמחה.. הכל! אבל השפע יורד בלי כלים. כלומר, מי שאין לו כלי מוכן לא יוכל לקבל את השפע. כמו מים שזורמים, אם נביא כוס יהיה אפשר למלא אותה אבל בלי כוס אם ננסה לתפוס את המים לא נצליח.
"כי לפעמים דבר שצריך לו עכשיו, יבוא בשתיים או שלוש שנים. אך על ידי הסתכלות בביטחון, עושה להשפעה גבול וזמן, שתבוא השפע בעת וזמן שהוא צריך".
כשרוצים פרנסה, למשל, כאן ועכשיו ואין כלים, אז היא תגיע אבל בעוד תקופה, אולי שנתיים או שלוש.
אבל אם מסתכלים בביטחון בבורא עולם, שבוודאי הקב"ה רוצה להביא לי ובוודאי הוא ישפיע עלי שפע של פרנסה, אעשה את ההשתדלות הקטנה שלי והשם את השאר. וודאי ובוודאי השם מפרנס את כולם. ראו את החתולים, האם הם דואגים לאוכל? הציפורים דואגות לאוכל? הן חלילה מתות ברעב? לא, הקב"ה נותן להן, גם לך הוא ייתן בקלות ובשפע. זה נקרא לעשות להשפעה גבול וזמן. שההשפעה תבוא במהרה, בכלים. וככל שארחיב את הביטחון, כך ארחיב את הכלים וירד אלי עוד ועוד שפע.
"וזה פירוש הפסוק: "עיני כל אליך ישברו", על ידי זה "נותן להם את אכלם בעתו". פירוש: בהסתכלותו בעיניו להשם יתברך, דהיינו בחינות ביטחון, בחינת: "עיני כל אליך ישברו", על ידי זה: "אתה נותן להם את אכלם בעתו". 'בעתו' דייקא, דהיינו בעת וזמן שהוא צריך. כי הביטחון שהוא בחינת הסתכלות עושה כלי וגבול וזמן כנ"ל".
כלומר, על ידי "עיני כל אליך ישברו" – העיניים שצופות אליך בביטחון, תיתן להם את "אכלם בעיתו" – בעת ובזמן שהוא צריך, בלי להידחות חלילה לזמן מאוחר יותר כי עשיתי גבול וזמן, בניתי כלים לשפע ובטחתי בבורא עולם.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור