הבלוף הנוצץ

אחרי שעשיתם את חישובי הזמן
שאתם מעניקים למסכים, למגזינים
ולידיעות 'החמות' מעולם הנוצצים,
חשבתם מה יוצא לכם מזה?
רחלי רקלס על הבלוף הנוצץ.
 
 
הם אורבים בכל פינה, מחכים להתנפל על הקורבנות התמימים שלהם. בכל שעות היום, כולל הלילה, מצפים לרגע שהקורבנות יהיו בטווח עדשה. ואז, הם קופצים החוצה מפינות ומקומות שאף אחד לא מעלה בדעתו ועטים על הקורבן, מבצעים את זממם עם הבזקי פלאש וקליקים של מצלמה, והופ, נעלמים שוב באפילה.
 
מי הם? צלמי הפפראצי.
 
נראה לי שעולם הכוכבים הנוצצים למיניהם פשוט לא היה יכול להתקיים בלעדיהם. כשאני חושבת על זה, אני מגיעה למסקנה שאם אדם רוצה לחיות בבית סוהר הוא פשוט צריך לעשות הסבה לסלב. וזהו, כאן נגמר לו החופש. ברגע שאדם הגיע לדרגת פרסום מסוימת הפרטיות שלו היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה. כל צעד קטן שהוא יעשה יתועד בעזרתם האדיבה של צלמי הפפראצי. וכשיש פרס כספי על כל תמונה, המוטיבציה הרבה יותר גבוהה…
 
אם הכוכבת, למשל, נתפסה בלי איפור, או בסיבוב העשירי של הניתוחים הקוסמטיים שלה ולא נראית מי יודע מה, ציידי הכוכבים מוכנים עם המצלמה לתעד את 'הזוועה'. אם הכוכב השיל מעל גופו כמה קילוגרמים מיותרים או הוסיף, המצלמות כבר שם עם היד על הקליק, יתעדו כל קילוגרם, לכאן או לכאן, כל צלוליט, כשרעש מכונת המזומנים מצלצל להם באוזניים עם כל הבזק של פלאש.
 
מאמרים נוספים בנושא:
הוליווד  היקרה
אחי, אתה בסרט
זוהר? לא מהוליווד
 
לא יודעת מה עושה את זה לאנשים האלה, שהעיסוק שלהם הוא לחטט בחיים של אחרים, לנבור בפחי אשפה כדי לדעת מה אוכלים הכוכבים ובאילו שקיות אשפה הם מעדיפים להשתמש…
 
אבל ממש לא מזמן גם צחקתי מכל העניין. זה קרה מעבר לאוקיינוס, בטקס גלובוס הזהב, כשצינור ביוב התפוצץ על השטיח האדום וזיכה את הכוכבים בקבלת פנים "ריחנית"… ללא ספק, מבוכה לא קטנה וגם מסריחה בהוליווד… ומה שהתפרץ החוצה מהצינור עף ישר לכיוון של צלמי הפפראצי…
 
זה יכול להיות מקרה מצער אך גם מאוד אקראי בעיניי האדם שרואה את התרחשותם של אירועי החיים בצורה כזו, ובהמשך לפטור את העניין בהינף יד. ויש גם את מי שיתבונן על המקרה הזה עם ראייה קצת יותר עמוקה, יפעיל את המוח וינסה להבין את המסר שמאחורי הבלגאן.
 
לאלה שמכורים לנוצץ הנוצץ הזה, ולכל ההשפעה שיש לו עלינו, ננסה לראות מה קרה כאן עם קצת יותר מודעות רוחנית. ראשית, אנחנו צריכים לשאול כמה זמן מהחיים שלנו אנחנו משקיעים במה שנקרא – זמן מסך? כמה זמן אנחנו נותנים מהחיים שלנו בישיבה מול המסך וצפייה בכל תוכניות הריאליטי, הענקת פרסים, רכילות עסיסית ישר מהשטח דרך המצלמה אל המסך שלנו בסלון – איזה כוכב התגרש, מי התחתן ולמי התפלק משולש פיצה למרות שהוא בדיאטה? חישוב מהיר יוביל אתכם למסקנה שמדובר בהרבה זמן. הרבה חיים אנחנו משקיעים ברביצה מול המסכים הקטנים.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
לומדים  לאהוב
אהבה סטייל הוליווד
 
וזה עוד בלי להזכיר את כל המגזינים שאנחנו עטים עליהם, אוספים כל פיסת מידע על הדברים האחרונים שקרו עם הכוכבים, 'חם מהתנור' כותבים לנו שחור על גבי דפי כרום. אין מה לומר, לשון הרע של ממש, התעסקות בתפל, בחיצוניות ובשקר.
 
והכי חשוב, אחרי שעשיתם את כל חישובי הזמן שאתם מעניקים למסכים, מגזינים וידיעות 'חמות' על עולם הזוהר והנוצצים, מה אתם מקבלים מזה? מה לכם יוצא מזה?
 
ובכן… אחוז הסובלים מבולימיה או אנורקסיה רק עולה בקרב הבנות הצעירות שמייחלות להיראות כמו הכוכבות הדקיקות. נושא כואב שעולה בעקבות הסגידה הזו הוא חוסר הצניעות, ההתחקות אחרי הלבוש שכוכבים מכתיבים בדרך זו או אחרת, או יותר נכון מעצבי הבגדים שלהם. ובכלל, הדרך בה אנשים מסתכלים על הכוכבים, הזילות המזעזעת של איך שנשים מוצגות וכן הלאה.
 
וזה עוד בלי להזכיר את האלימות, הסמים והאלכוהול, שהוא לא פעם חלק בלתי נפרד מחייהם של הזוהרים. אז מה אנחנו מראים לילדים שלנו? איזו דוגמה הם מקבלים וממי?
 
פעם קראתי מאמר על אמא שניסתה לחזק את הקשר שלה עם בת-העשרה שלה. איך היא עשתה את זה? היא ישבה איתה ביחד לצפות באחד מערוצי המוסיקה הפופולאריים בטלוויזיה. היא לא תיארה עד מה היא עומדת להזדעזע בגלל מה שתראה על המסך: בחורות צעירות רוקדות בלבוש מינימאלי (והיא בקושי יכלה לבטא את עצמה על אופי הריקוד) וכל זה לשם הפרסום, או מה שזה לא יהיה. ההורים של אחת הנערות שהייתה הכוכב של הערב אפילו היו בקהל ועודדו אותה. מה אכפת להם, הקופה הגדולה שהבת שלהם תקבל בסוף ערב כזה היא מה שנחשבת…
 
פיצוץ הצינור, לעניות דעתי, הוא מסר ברור: העולם הנוצץ הוא שקר אחד גדול, נמוך מאוד, ואפילו מריח לא טוב, ולא משנה איזה שטיח תפרשו שם ומה יהיה צבעו או יוקרתו, אין שום קשר בין מה שקורה שם ובין המציאות. החיצוניות והשקר שולטים, לא הפנימיות והאמת. ההבדל בין שני העולמות האלה הולך ומתבהר מיום ליום, השאלה היא – באיזה עולם אנחנו בוחרים?
 
והנוצץ הנוצץ הזה? אם אתם שואלים אותי, זה הבלוף הכי גדול שיש.