הדרך אל האושר

'האושר הוא הדרך' יענו מביני עניין על אותה שאלה מפורסמת – 'מהי הדרך אל האושר?' ובכן, זאת לא קלישאה, יש דרך כזו. ואם תלכו בה, תהיו האנשים הכי מאושרים בעולם.

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 17.03.21

'האושר הוא הדרך' יענו מביני עניין
על אותה שאלה מפורסמת – 'מהי הדרך
אל האושר?' ובכן, זאת לא קלישאה,
יש דרך כזו. ואם תלכו בה, תהיו האנשים
הכי מאושרים בעולם.
 
 
אתם יודעים שאני מאוד אוהב לדבר על תודה, נכון? לא מזמן כתבתי מאמר שצריך אפילו לעשות מסיבה מהתודה, זוכרים? אה, וגם על חינוך ילדים אני מאוד אוהב לדבר, זה נושא מרתק בפני עצמו. ואיך אפשר לשכוח, הרי אי אפשר בלי לשמוח, נכון? כן, גם על השמחה אני מרבה לדבר. בקיצור, אם תיקחו את כל המרכיבים המעניינים האלה ותחברו אותם, תקבלו נוסחה מדהימה להצלחה בחיים, ולענייננו – נוסחת הקסם שעושה נפלאות בחינוך הילדים, וגם לכם, ההורים, כמי שרוצים להיות דוגמא אישית.
 
לא מזמן הגיעו אלי זוג שביקשו עצה בנוגע לחינוך ילדיהם, ואני אמרתי להם שהם צריכים להיות תמיד בשמחה. בני הזוג החליפו מבטים ביניהם ואז הסתכלו עלי. ראיתי את סימני השאלה שהקיפו אותם, את המבט על הפנים שלהם, את הרצון לנסות ולפצח את חידת 'מה הקשר?' לכן המשכתי: "תראו, אם תהיו תמיד בשמחה, אם תתפללו בשמחה, אם תקיימו את התורה והמצוות בשמחה, אם תעשו כל דבר בחיים – ברוחניות ובגשמיות – בשמחה, זה ישפיע על הילדים שלכם לטובה. אי אפשר לגדל ילדים בלי תבלין השמחה בחיים. קל וחומר, כשאתה מחנך את ילדיך על ברכי היהדות – איזו יהדות אתה מלמד אותם בלי שמחה? איך נראית היהדות מתוך עיניהם של ילדים כשאין בה שמחה, כשההורים לא שמחים, חשבתם על זה?"
 
שמחה, התבלין של החיים
 
בלעדיה, אי אפשר. ולא סתם רבי נחמן מברסלב אמר והדגיש שוב ושוב ש"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!" – כל תחום בחיים צריך לתבל עם השמחה, ובעיקר כשזה מגיע לחינוך הילדים. כי ההורים, הם הדוגמא האישית של הילדים שלהם, הדוגמא הכי קרובה אותה הם מאמצים, לכן על ההורים ללמד את ילדיהם, ואת עצמם, להיות בשמחה ולהודות על הכל. כי אם אין לכם, הורים יקרים, שמחה בחיים, אם אתם לא מודים על כל דבר – וחשוב מאוד שהילדים ידעו ויראו את הפעולות הללו – העיקר חסר מן הספר, מחינוך הילדים.
 
ושמחה, כמו שכולנו יודעים, זה לא משהו שלוחצים על כפתור ומיד היא מגיעה. זאת מידת נפש שצריך לפתח, לעבוד ולהשקיע מאמצים. אף אחד לא יכול לצפות להיות שמח ומאושר לנצח בלי להתאמץ, בלי להתפלל על מידה יקרה זו – התבלין של החיים.
 
לא פעם אנשים מבלבלים בין שמחה להצלחה. כן, יש אנשים שחושבים שההצלחה היא השמחה, אולם זה לא נכון, זו לא שמחה אמיתית. אדם חווה שמחה אמיתית כשהוא שמח בחלקו! וזה אומר שגם אם בחלקו יש קשיים וניסיונות שמציבים אותו על פרשות דרכים והוא צריך לקבל החלטות לא קלות, ולא רק כשהשמש זורחת והציפורים מצייצות, לא רק כשהדברים מסתדרים לך כמו שאתה רוצה. כשאדם שמח בחלקו זו ההזדמנות הטובה ביותר עבורו לצעוד בדרך אל האושר והשמחה האמיתית. ואם תרצו להרחיב עוד בנושא זה, אתם מוזמנים לקרוא את הספר בגן החכמה.
 
תפילה, אי אפשר בלעדיה
 
תפילה, אי אפשר בלעדיה. היא אחד התבלינים והמרכיבים החשובים ביותר בחיים. בעצם, החשובה בהא הידיעה. כי אם רוצים שמחה, אם רוצים חינוך ילדים, אם רוצים כל דבר בחיים – קודם כל, צריך להקדים את התפילה. והיא, לכשעצמה, מכילה בתוכה שמחה עצומה ובתוכה טמונים העקרונות החשובים שאנו למדים בדרכנו להיות שמחים ומאושרים.
 
הורים עצובים הם השראה איומה לילדיהם. הם יפנו את האצבע המאשימה על כל מה שיעלה בדעתם כסיבה לכך שהוריהם עצובים ומדוכאים. כן, גם היהדות. כי בעיניים של ילד, היא יכולה להיות סיבה לעצבות. למה? מכיוון שההורים לא שמחים בחלקם, לא מקיימים את המצוות בשמחה. ואם אבא ואמא לא שמחים, אז איך אני, הילד שלהם, אשמח בחיי היהודיים?!… אתם לא יכולים לתאר עד כמה מצבי הרוח של ההורים משפיעים על נפש הילדים ולאילו מחוזות איומים העצבות הזו לוקחת אותם.
 
אולם, כשהורים רוצים להיות אנשים שמחים, כשהם הופכים את המידה הנפלאה הזו למרכיב של כל תחומי חייהם – כשהם שרים, מאירי פנים, עושים חסדים בשמחה – הילדים ילכו אף הם בדרך זו. זמירות שבת בשמחה סביב שולחן השבת זה אור עצום בנשמתו של הילד. וזו רק דוגמא אחת. מה קורה לילד כשהוא רואה הורים שעושים חסדים עם הזולת בשמחה? כשהם נותנים צדקה בשמחה? הוא רוצים להיות כמו ההורים. 'להיות גדול ושמח כמו אבא ואמא', הייתה התשובה לשאלה ששאלתי לא מעט ילדים שגדלים בבית שבו ההורים שמחים.
 
תלונות לא משכנעות אף אחד
 
הורים מתלוננים לא משכנעים אף אחד, כל שכן את הילדים. אם ההורה כל היום מתלונן ומתרעם, ולא פעם יוצאות מפיו מילים כמו 'אוף', 'אין לי כוח' או כל דבר שנשמע כמו תלונות ובכיינות עם טון שצורם באוזן, הוא רחוק מאוד מלהיות דוגמא אישית לילדיו, וכמובן לא למידת השמחה. זאת לא הדרך לחיים של שמחה ותודה, אלא בדיוק ההיפך. ואם מבוגרים לא משתכנעים ומסוגלים לשמוע או להיות בקרבת אדם מתלונן, קל וחומר כשזה מגיע לילדים. זאת, משום שההורים מהווים להם חומת מגן, ואם החומה הזו סדוקה, מלאה בטענות ותלונות, זה מקשה עליהם לבנות את עצמם, את הביטחון העצמי ואת התדמית שלהם. לרוב, התוצאות המרות של גישה כזו מורגשות בגיל ההתבגרות והלאה.
 
כשאתה שמח, אתה מקרין את השמחה הזו על כל הסובבים אותך. אתה יודע איזה מעלה עצומה זו? איזה קידוש השם יש בזה? לכן יש לחשוב פעמיים, ואם צריך אז גם יותר, רגע לפני שאנחנו נותנים לעצבות או לתלונות להשתלט עלינו.
 
המוח האנושי לא מסוגל להבין ולהכיל את המשמעות והערך של כל מצווה, בעיקר את מצוות האמונה. זו הסיבה שאנחנו צריכים לשמוח מכל דבר, אפילו הכי קטן שאנחנו עושים, מכל מאמץ וניסיון לרצות להיות אנשים טובים ושמחים. כן, בדיוק כמו אדם שזכה בלוטו, כי זה הרבה יותר מלוטו, גם אם אין לנו את העיניים הרוחניות להבין כמה זה הרבה יותר עצום וחשוב מכל זכייה שהיא.
 
אף אדם לא יכול לשכנע אפילו את עצמו, כל שכן את ילדיו, שהוא צועד בדרך הנכונה, שהוא עושה את הדבר הנכון והטוב אם הוא לא שמח. שמחה ודוגמא אישית הן מפתחות הקסם לחיים מאושרים.
 
להיות אנשים שמחים שאומרים תודה על הכל, שמתפללים ולא מתלוננים, שחיים את חייהם עם אמונה – זאת הדרך אל האושר.
 
אל תחפשו דרך אחרת, כי אין.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. איתי

ב' אדר התשע"ג

2/12/2013

תודה לרב מאמר מחזק ומעורר, טוב לקרוא שוב ושוב ושוב.

2. איתי

ב' אדר התשע"ג

2/12/2013

מאמר מחזק ומעורר, טוב לקרוא שוב ושוב ושוב.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה