הדרך הנכונה לכל מצב

זאת אהבה שאינה תלויה בדבר. מציאות שאינה משתנה ואינה מותנית בשום תנאי. מהנקודה הזאת אפשר לפעול הכל, וממנה לעלות על הדרך הנכונה שמתאימה לכל מצב.

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

זאת אהבה שאינה תלויה בדבר.
מציאות שאינה משתנה ואינה מותנית
בשום תנאי. מהנקודה הזאת אפשר
לפעול הכל, וממנה לעלות על הדרך
הנכונה שמתאימה לכל מצב.

כולנו יודעים שהתפילה היא עיקר המעמד של האדם בעולם הזה. כל זמן שאדם מתפלל להשם, אפילו אם יש לו צרה, הוא יכול לפעול כל ישועה ולבטל כל גזירה. אבל, רק כאשר האדם נמצא בהסתר פנים גדול, עד שאינו יכול לגשת להשם בתפילה והוא לא מצליח לפנות אליו ולבקש ממנו עזרה – זו צרה גדולה לנפש.

זה למעשה עיקר הגזירה של הגלות: הסתרת הפנים שיש על התפילה עד שאי אפשר להיכנס ולראות את פני המלך. וזה מה שכתוב בתורה (דברים ל"א): "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו’", שהיא הגזירה הקשה ביותר מכל צ"ח (98) הקללות שבתורה, ועל זה אמר ישעיה (פרק ח): "וְחִכִּיתִי לַה’ הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ", ודרשו חז"ל בירושלמי: "אין לך שעה קשה בעולם כשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: ואנוכי הסתר אסתיר…"

אחרי שהשם אמר את כל צ"ח הקללות הנוראות בחומש דברים, והוסיף גם קללה זו – שהוא עתיד להסתיר את פניו, זה היה קשה למשה יותר מכל הקללות והוא נבהל והזדעזע. כי עד לקללה זו, משה לא נבהל מכיוון שידע שאפשר לבטל כל קללה על ידי תשובה ותפילה. אולם, כאשר שמע את גזירת ההסתרה, אז נבהל באמת. משה רבינו ידע שעם ישראל יכולים לשאת כל מיני ייסורים קשים ומרים, אבל לשאת הסתר פנים? זה כבר קשה מאוד.

לכאורה, נראה שכאשר ישנה ח"ו גזירה של הסתר פנים אין כבר מה לעשות, חלילה? כותב הרבי מסלונים זיע"א, שלא כך הוא הדבר. אלא, על ידי ביטחון אפשר לפעול גם בזמן של הסתר פנים. אדם בעל ביטחון בשלמות יכול לבטל כל גזירה. מדוע? כי בגודל ביטחונו הוא יודע בוודאות שלא תיתכן בשום פנים ואופן שתהיה גזירה שאי אפשר לבטל אותה.

וביטחון, פירושו, שאדם יודע שהשם אוהב כל אחד מעם ישראל אהבה שאינה תלויה בדבר, כמו שנאמר: "בנים אתם לאלוקיכם". עם ישראל נמצאים תמיד במדרגת בנים. זאת מציאות שאינה משתנה בשום מצב ואינה מותנית בשום תנאי. זו הסיבה כיצד יכול כל יהודי, אפילו הפושע הכי גדול בעולם, להניח בבוקר תפילין ולומר: "אהבת עולם אהבתנו ה’"… ולא יהיה זה שקר מכיוון שבערב הוא יוסיף ויאמר: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת…" וגם בזה לא יהיה שום שקר.

אדם שבוטח בצורה כזו בהשם יודע שכל גזירה, ותהיה הגזירה שתהיה, אפילו אם היא כתובה וחתומה כבר בטבעת המלך, אפילו כשיש הסתר פנים – אפשר, ועוד איך שאפשר, לבטל אותה! והיא תהפוך לישועה עצומה! על זה נאמר: "ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע". לא רק שהצרה תתבטל אלא גם תצמח ממנה ישועה נפלאה.

בכל מצב השם נמצא עם ישראל, שכן עם ישראל הוא העם הנבחר, ובחירת העם הנבחר נעשה מצד הנשמות הקדושות של עם ישראל, ולא מצד הגוף. קדושה זו, של מעלת נשמות ישראל, אינה תלויה בשום דבר! לכן גם כאשר חטאי הדור גוברים ח"ו – השם תמיד איתם, מצד בחירתו בנשמות ישראל. דבר זה מצאנו בזמן שבני ישראל היו במצרים בתכלית השפלות, שקועים במ"ט שערי טומאה, וגם אז קרא להם הקב"ה: "בני בכורי ישראל"!

על זה היה אומר רבי מרדכי מלאכוביץ’, שאסור לדאוג שום דאגה מלבד אחת שהיא מותרת: לדאוג מדוע אנחנו דואגים… כי הדאגה היא היפך האמונה. וכאשר אדם דואג סרה ממנו ההשגחה הפרטית, השם עוזב אותו מכיוון שהוא לא מאמין בו.

אתה מאמין בהשם? אז למה אתה דואג? אתה הרי יודע שאתה נמצא בידיים טובות. ואתה גם יודע שהשם משגיח על כל נשימה ונשימה, על כל תנועה ותנועה. אתה מאמין, נכון? אז אין שום סיבה לדאגה. יש מנהיג לבירה. לכן זו הדאגה היחידה שצריכה להדאיג כל אחד: למה אני דואג? למה אין לי אמונה שאני בידיים הכי טובות שיש? השם משגיח עלי במאת האחוזים! אז למה לדאוג?

והוסיף הרב מלאכוביץ’ זצ"ל, שכאשר יהודי מברך: "שהכל נהיה בדברו" ומאמין בזה בכל ליבו – זו סגולה בדוקה להמתקת הדינים. הסיבה לכל הדינים היא העבודה שיש בלב האדם חולשה באמונה, כאשר נראה לו שאולי לא הכל נברא בדברו ח"ו. לכן כשמברך באמונה שלמה ומאמין שהכל נהיה בדברו – זה ממתיק את כל הדינים.

המסקנה היא, שכאשר אדם רואה שיש לו דאגות מכל מיני דברים או סיבות, עליו להזדרז לקנות את מידת הביטחון שעל ידה יינצל מהכל. אולם, הביטחון בהשם צריך להיות עם דעת – להבין שיש להשם כוונה בכל מה שהוא מעביר על האדם. והאדם, צריך באמת לזכור את השם בכל מה שעובר עליו. כלומר, לנסות ולהבין מה השם רוצה ממנו. רק זו אמונה שלמה ומדויקת שמביאה לביטחון אמיתי. בלי החיפוש אחר רצון השם אדם שקוע בשינה והביטחון שלו נקרא ‘מבטח בוגד’.

דבר זה רואים ממש בחוש. כאשר אדם עושה דברים רבים, שהם לכאורה מעידים על אמונה, למשל כאשר הוא מתפלל והולך לצדיקים שיברכו אותו, אך עדיין, הוא בשינה ובשכחה מוחלטת של השם. כי כאמור, לזכור את השם זה אומר שצריך לזכור שיש להשם רצון בכל מה שקורה איתו. לכן גם אדם שמתחזק בביטחון, חשוב מאוד שלא יטעה את עצמו שהוא מבין מה טוב, שבודאי יהיה כך כפי שהוא מבין שזה טוב. כי אולי השם רוצה אחרת ורק אז זה באמת מה שטוב?

לכן ההגדרה הנכונה לביטחון היא: לא שהשם יעשה את כל מה שאני רוצה. אלא, שהשם יעשה את הטוב ביותר בשבילי. ואם כך, בדברים שאיני מבין מדוע הם לטובתי מוטל עלי לנסות להבין מה השם רומז לי, וזו בעצם הטובה הגדולה בכל מה שעובר עלי.

ועם כל ההתחזקות בביטחון, חשוב מאוד מאוד לא להתרשל בתפילה. כאשר ישנה גזירה ח"ו, צריך מצד אחד לחזק מאוד את מידת הביטחון, אבל מצד שני, מוכרחים לצעוק בכל הכוחות אל השם. דבר זה מצאנו בזמן הגזירה של המן הרשע. אמנם מרדכי הצדיק התחזק בביטחון גדול אבל הוא לא השלה את עצמו שבלי הצעקה הוא ייוושע. לכן הוא צעק להשם ועורר את כל העם לצעוק אליו.

את דרך הביטחון האמיתית אנו לומדים מחזקיהו המלך. מצד אחד, התחזק בביטחון גדול ועצום מאוד כאשר בא אליו ישעיה הנביא ואמר לו שהוא עומד למות. אמר לו חזקיהו: ‘בן אמוץ! כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל יתייאש מן הרחמים’! כלומר, הוא התחזק בביטחון שרצונו של השם יתברך לבל ידח ממנו נידח, ותמיד, בכל המצבים, יהודי יכול לחזור אל השם יתברך. ומיד אחר כך הסב פניו אל הקיר והתפלל. כלומר, התפלל מקירות ליבו אל השם!

זהו מסר חזק מאוד לכל אחד מאיתנו: אפילו אם יבוא נביא אמת ויאמר לאדם נבואה, שכבר נגזרה הגזירה, וכל שכן אם אלו רק מחשבות של היצר הרע שמשדר לו שהכל אבוד, וגם אם הוא בעצמו יודע שעל פי כל החשבונות התוצאה שתהיה היא המתבקשת – עליו להתחזק בביטחון ולצעוק אל השם. זאת, משום שיש על כלל ישראל השגחה עליונה, לעילא מכל החשבונות, ויהודי צריך לדעת שאחרי כל החשבונות – אם הוא רק מאמין בזה שיש על ישראל השגחה כזו ומרגיש זאת – אז אין כוח בעולם שיכול לנתקו מהשם יתברך ואין דבר שאינו יכול לבטל ואין דבר שאינו יכול לפעול!

על זה נאמר: "כי לא יטוש ה’ עמו ונחלתו לא יעזוב’. הקב"ה – הוא אבינו אב הרחמן, וכל יהודי, כפי שהוא ובאיזה מצב שנמצא, אם הוא פושט את ידו לבורא יתברך ואומר: ‘ריבונו של עולם, אני מאמין שאתה קרוב אלי תמיד’, וצועק להשם ומתפלל לשוב אליו יתברך ולתקן הכל, בודאי הכל מתכפר לו והשם מושיע אותו.

זאת הדרך הנכונה בכל מצב – להתחזק מצד אחד בביטחון גדול, ומצד שני לא לישון, אלא רק לצעוק להשם מקירות הלב שיושיע את עמו.

יהי רצון שבזכות האמונה, הביטחון, הצעקה והשוועה להשם, ובזכות ההתעוררות והתשובה האמיתית של כל אחד ואחת, יבוא משיח צדקנו ברחמים גדולים ויגאל אותנו גאולת עולמים, אמן כן יהי רצון.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה