הוא רוצה שתתענג

למה למנוע עונג מהילדים?

מה נקרא טוב? בפשטוּת, מבחינתך, דבר טוב הוא דבר שעושה לך טוב, שגורם לך לעונג. דבר רע הוא דבר שעושה לך רע, שמצער אותך. כל אדם במהותו הוא טוב והוא מחפש את הטוב, ובגלל שההגדרה של טוב מבחינתו היא דבר שגורם לעונג, לכן כל בני העולם מחפשים להתענג.

אבל ההגדרה הזאת היא עדיין לא ההגדרה השלימה. ומה ההוכחה לכך? ההוכחה היא שאתם בוודאי רוצים שלילדים שלכם יהיה הטוב ביותר. ואם ההגדרה של טוב היא להרגיש עונג, אז למה אתם מגבילים להם את התענוגות? למה אתם לא נותנים להם לאכול רק ממתקים וגלידות וכל מה שהם אוהבים כל היום? למה אתם לא נותנים להם ליהנות מהחיים? למה אתם מעירים אותם בבוקר לבית הספר ולא נותנים להם להתענג מהמיטה החמה?

אלא שאתם חייבים להודות שלא כל תענוג הוא טוב. אם כן מהו טוב? היינו רוצים בשביל הילדים את הטוב ביותר. מהו הטוב ביותר? שיהיה להם תענוג אמתי בחיים, לא תענוג זול, ולא תענוג רגעי, ולא תענוג שגורם רק לסבל ולמרירות. תענוג אמתי הוא תענוג שמתאים לך כאדם בעל דעת ובעל ערכים, תענוג שמביא לך סיפוק כי הוא בא מתוך מאמץ ויגיעה ומיצוי הכוחות והכישרונות.

לכולנו ברור שאכילת ממתקים, ושינה מרובה – אלה לא תענוגות אמתיים, אלא תענוגות זולים שמספקים אותנו לרגע אחד בלבד, וגורמים לנו להיות מכורים ותלותיים בהם, ובטווח הארוך ולפעמים גם בטווח הקצר גורמים לנו לסבל ולמרירות, לתסכול ולאכזבה, להפסדים ולמחלות.

נבראת כדי להתענג

נמצא שאנו חייבים להבין היטב מהו עונג אמתי ומהי הדרך להגיע לעונג אמתי, מכיוון שזו סוגיה שנוגעת לכל אדם שמחפש את הטוב ורוצה עונג אמתי לעצמו ולמשפחתו.

בנושא זה אני רוצה לחדש לרבים מכם חידוש גדול. ההסתכלות השטחית על היהדות היא שהתורה כביכול מגבילה לבן אדם את האפשרות להתענג, ולכן יש החוששים מאוד מהדת, כי היא לכאורה מאיימת על הטוב שלהם.

אבל האמת היא שזה ממש לא כך. ההיפך הוא הנכון. התורה מלמדת שהבורא יצר את האדם כדי להתענג. הוא ברא אותו כצרכן של עונג, כך שהתשוקה הפנימית של האדם היא להתענג. הבורא לא התכוון שנתגבר על המהות שלנו ונכבוש את הצורך הקיומי שלנו, אלא הבורא רק רוצה שנקבל את העונג האמתי והשלם, את העונג המתאים לנשמה שלנו. הוא רוצה שנכוון את הצורך שלנו בעונג אל מקורות העונג הנכונים, ולא נסתפק בעונג הזול וההרסני.

היהדות מלאה בעונג. התורה והמצוות מלאות במתיקות ועריבות, ואנחנו מתפללים יום יום להתענג מהן. יום השבת הוא היום הרוחני ביותר – ודווקא בו יש לנו מצווה מיוחדת להתענג, מצוות עונג שבת.

וכך התורה נותנת לנו את המקורות האמתיים לעונג איכותי שמתאים לנשמה שלנו, למהות שלנו. זה העונג היחיד שיכול באמת לספק אותנו. וכדי שנוכל להתענג באמת מהעונג האמתי התורה מלמדת אותנו מצד אחד כיצד להתענג בצורה הנכונה והבריאה, ומצד שני מרחיקה מאתנו את כל התחליפים הזולים שמאיימים לגזול מאתנו את העונג האמתי.

הדרך אל העונג

והתורה מלמדת אותנו שהדבר הפוגע ביותר בעונג האמתי זה התענוג המזויף והשקרי של פגם הברית. לכן זו עבירה כל כך חמורה, כי היא ממש פוגעת ביכולת של האדם להתענג באמת מתורה ומתפילה, היא מרחיקה אותנו מהעונג הנפלא שהוא תכלית בריאתנו. כשהתורה מצווה עלינו לשמור על הברית היא לא מתכוונת לקחת ולמנוע מאתנו תענוג חלילה, אלא היא רק מרחיקה אותנו מהתענוגות השקריים כדי שנוכל להתענג באמת.

אנחנו נמצאים בימי השובבי"ם שבהם מתקנים את פגם העונג השקרי והמריר. פגם הברית הוא הפגם של חיפוש העונג במקומות הלא נכונים. יש כאלה שהעבודה של תיקון הברית מרתיעה אותם כי נדמה להם שמטרת התורה היא לשלול מהם את העונג. אבל על פי מה שהסברנו כאן, זה בדיוק להיפך. פגם הברית הוא זה שמונע ממך את העונג האמתי בחיים, ורק הוויתור על העונג השקרי פותח בפניך את הדרך לחיים של תענוג אמיתי.

רבי נחמן מברסלב כותב: "ואין יכול לטעום מתיקות בתפילה, אלא כשתיקן פגם הברית… אבל מי שפגם בבריתו, הוא בבחינת מיין מרירין (מרים)…" ורבי נחמן מסביר שכאשר יהודי נמנע מהעונג השקרי של פגם הברית נפתחים בפניו שערי תענוג מופלאים בשעת התפילה. כל דיבורי התפילה שלו יוצאים מפיו במתיקות וחודרים לעצמותיו ומענגים אותו עד לפנימיות של הפנימיות של עצמותו. ואילו כאשר הוא פוגם בברית ולמעשה בוחר בתענוג השקרי, אזי נסגרים בפניו כל שערי התפילה, וכל תפילה גורמת לו לסבל נורא שממש מייסר אותו מבפנים. רבי נחמן אומר שזה "שובר לו את העצמות".

אתה לא מפסיד כלום

ויש כאן חיזוק כפול ומכופל. דע לך שכשאתה שומר את העיניים ומונע מעצמך תענוג טפשי ודמיוני שאינו תענוג כלל – אתה לא מפסיד כלום, אלא אתה תקבל את כל העונג שעליו ויתרת בריבית דריבית, בתורה ובתפילה ובמצוות, בשבת, בנחת מהילדים, ובכל תענוג רוחני מצד הקדושה. ואין מה לדבר על העונג הגשמי, שהרי כל הפרנסה בקלות והעשירות ושלום הבית ומציאת הזיווג ועוד – הכול תלוי בתיקון הברית.

וכשאַתְּ שומרת את עצמך בצניעות ומוותרת על התענוג השקרי של תשומת הלב השלילית, וממשיכת העיניים ברחוב – את ממשיכה עלייך תענוג רוחני של שלום ואהבה אמתיים בתוך הבית. את תקבלי עונג בתהלים, עונג בתפילה, עונג בהתבודדות, עונג מילדים מחונכים ובריאים בנפשם ותהיה לך ברכה והצלחה ועונג בגשמיות וברוחניות.

והרווח הנוסף הוא שתפילות מתוקות שבאות מתוך תיקון הברית – תמיד מתקבלות. יוצא שאתה גם מתענג מעצם התפילה ואתה גם מרוויח שבקשותיך מתקבלות ועושות פירות. זה נקרא "והתענג על ה' וייתן לך משאלות לבך" – אתה קודם כול מתענג מעצם קרבת ה' והחיבור לה' שבתפילה, וגם זוכה למילוי משאלות ליבך לטובה ולברכה.

לכן עבודת תיקון הברית זו לא עבודה של ויתור, אלא זו עבודה של קצירת רווחים נפלאים, עבודה שמצילה אותך מחיי סבל ומאפשרת לך לחיות חיי עונג מלא ואיכותי.

העולם מלא בעונג

יהודים יקרים, העולם הזה מלא בעונג רוחני. אין עונג כמו האמונה. יהודי בעל אמונה שחי בקשר עם ה' – נמצא בתענוג תמידי של קרבת ה'.

כולנו מחפשים שמחה ואושר בחיים. ולשמחה אמתית בחיים אפשר לזכות רק כאשר זוכים לעונג ולסיפוק פנימי. אם אתה רוצה חיים של שמחה, תעצום את העיניים ברחוב. אם את רוצה חיים של שמחה, תתלבשי בצניעות. כך תשמרי על כבודך ועל כבוד ה', וגם תזכי לחיי שמחה ואושר.

העונג אינו מנוגד לתורה ולמצוות, אלא העונג הוא תוצאה ישירה של קיום תורה ומצוות באמת מתוך קשר עם ה'. הברית היא הקשר עם ה', ברית בינך ובינו, ולכן תיקון הברית ושמירת הברית הן המפתח לעונג בתורה ומצוות. אל תשכח שיש לך ברית וקשר אישי עם הקדוש ברוך הוא ואַל תפר את הברית הזאת. אַל תבגוד במי שמחיה אותך ורק רוצה שיהיה לך את הטוב ביותר.

מָלִים ומתענגים

בפרשת השבוע ה' מצווה את בני ישראל למול את עצמם כדי שיהיו יכולים להקריב את קרבן הפסח. ובמדרש מתואר שחלק מבני ישראל בהתחלה לא רצו למול, עד שמשה רבינו הקריב את קרבן הפסח שלו והיה בו ריח גן עדן וכל בני ישראל השתוקקו לטעום מאותו קרבן, אמר להם משה שרק מי שנימול יוכל לאכול מהפסח, ומיד מלו כל בני ישראל את עצמם.

וזה בדיוק היסוד שעליו דיברנו, שיש כאלה שחושבים שתיקון הברית הוא ויתור על העונג, בא משה ומלמד את בני ישראל שתיקון הברית הוא הדרך לפתוח שערי גן עדן בעולם הזה ולהרגיש עונג עילאי במצוות ובפרט ב'קרבן' כלומר בהתקרבות לה'. כל ההתקרבות לה' הופכת להיות דרך נעימה ומתוקה ומענגת כאשר מוותרים על הדמיון השקרי של פגם הברית.

יהי רצון שנזכה לשמירת הברית, שמירת הקדושה, שמירת העיניים, שמירה על הצניעות, ובזכות זה נזכה לחיי אור ושמחה אושר וסיפוק הנאה ועונג רוחניים ואמתיים.