הוראות היצרן

אין שום סיבה שנשב באמצע השטיח כשהחיים שלנו מפוזרים ושבורים לחלקים. הקדשנו מספיק זמן בלהתייאש ומבלי לדעת איך לחבר אותם. יש לנו הוראות יצרן. הגיע הזמן להשתנות.

4 דק' קריאה

רחלי רקלס

פורסם בתאריך 05.04.21

אין שום סיבה שנשב באמצע השטיח
כשהחיים שלנו מפוזרים ושבורים לחלקים.
הקדשנו מספיק זמן בלהתייאש ומבלי
לדעת איך לחבר אותם. יש לנו הוראות
יצרן. הגיע הזמן להשתנות.
 
 
לפעמים אני מאפשרת לאגו שלי להוציא ממני את ה'טוב ביותר'. אני נופלת ישר לתוך המלכודת המקובלת על רבים וטובים מאיתנו, עם החשיבה האנושית שאומרת: "אנחנו בני אדם. אנחנו נזר הבריאה. אנחנו מוארים, חכמים ומשכילים, נמצאים במרחק שנות אור מכל ממלכת החיות. תנו לנו להתפעל מהגאונות שלנו, תנו לנו להתפעל מעצמנו, מהיכולות שלנו… בלה, בלה, בלה".
 
כן, כולנו נופלים בזרועותיה הפתוחות של חשיבה נפוחה שכזאת. בכל אופן, הכל משתנה במהירות כשאני מוצאת את עצמי במצב הלא נעים של איסוף משחקי הילדים שלי. לפני שהבנתי את מה שהכה בי, מצאתי את עצמי מוקפת בכמות עצומה של חלקי משחק קטנים (ודי מעצבנים) מפוזרים על הרצפה, כשאני יושבת באמצע, תוהה איך לכל הרוחות ארכיב את המשחק הזה! האם זו אחת הבדיחות (הלא מוצלחות או שכן) שיצרני המשחקים משתמשים בה? אולי יש להם איזו מצלמה נסתרת בהוראות היצרן כדי שהם יוכלו להתפקע מצחוק מהפנים שלנו – ההורים שהפכו לקרבנות? כי לא רק שאנו קרבנות של היצרנים, שצריכים לשלם סכום כסף לא הגיוני ואחר כך לסבול ולהתענות עד שהמשחק מתחיל לפעול (צריך להרכיב, לקרוא הוראות וכן הלאה). אנו, גם ובעיקר, הופכים לקרבנות על ידי… ילדינו, שלוחצים אותנו עד לפינה, מפחידים ומאיימים עלינו עד שאנחנו מסכימים לקנות להם את המשחק הזה!
 
בחזרה לנקודה שלי. טוב, אז כשאני מוצאת את עצמי יושבת באמצע הבלגאן הזה, אני מתחילה לחוות תופעה מעניינת, כאילו כל תאי המוח עורקים לאנשהו, ועכשיו אני לא אחרת מאשר הומר סיפמסון, בסיטואציה שהוא מגרד את הראש ואומר "מה אתה אומר?" (באירוניה), כשאני מנסה לקרוא את ההוראות ישר והפוך. נזר הבריאה, הא? פתטי!
 
אבל עכשיו, כשאני מצליחה להגיע לשלב מואר וגבוה יותר בחיי (סוף סוף), אני יכולה לראות באיזו נקודה האדם הנבון (נזר הבריאה) לא מצליח לממש את הפוטנציאל הטמון בו. אם, למשל, אני מנסה לחבר חלקים של משחק מבלי לקרוא את ההוראות, לא הייתם אומרים לי 'חבל לך על הזמן, למה את עושה את זה, זאת ממש שטות לעבוד כך?' (למרות שברוב הפעמים אני אשמה. טוב, זה העניין של האגו). והתשובה היא: בודאי. למה שארצה לבזבז את הזמן שלי ואצור לחץ לא רצוי בגלל שאני רוצה לעשות משהו בכוחות עצמי, במקום לקרוא את ההוראות? זה לא יותר פשוט? את מי אני בדיוק רוצה להרשים (חוץ מאת עצמי)? ברצינות, מה יוצא לי מזה? רוב הסיכויים הם, שאם אנסה לחבר את המשחק בכוחות עצמי בלי להשתמש בהוראות, זה ייקח יותר זמן, וברוב המקרים יהיו טעויות באמצע הדרך, ואז אצטרך לפרק את הכל ולבנות שוב ושוב ושוב. זה הגיוני? ממש לא. זה אפילו מגוחך!
 
אז למה רבים וטובים מאיתנו מתעקשים לחיות את חיינו בצורה כזו? מאיפה קיבלנו את הרעיון שנתפקד טוב יותר עם סט החוקים שאנו המצאנו, במקום לשים לב ולתת את דעתנו לחוקים שניתנו לנו? האגו הארור הזה שוב!
 
האם זו גאוות היתר שלנו המונעת מאיתנו להקשיב ליצרן שלנו? לא אנו בראנו את העולם! למה אנחנו חושבים שאנחנו שולטים? השם ברא אותנו עם הוראות ברורות. והוראות אלה הן התורה הקדושה שלנו (ועוד כמה ימים אנחנו מקבלים אותה שוב, כמו בכל שנה – בחג השבועות). כאשר אנו דבקים בהוראות נהיה מסוגלים ליצור חיים בלי כל כאבי הראש, המתחים, הדאגות והחרדות הלא רצויים, שאנו יוצרים באופן בלתי נמנע בניסיון לקחת על עצמנו יותר מדי, לעשות יותר מדי, לפעול איך שבא לנו וכן הלאה. זו אחת התחבולות המתוחכמות של היצר הרע. הוא לוחש לך באוזן: "אתה חכם… אתה יכול לעבור את החיים האלה בדרך שלך. אתה לא צריך עצה מאף אחד! אתה טוב יותר מכולם!…" איזה עומס של הבלים ושטויות על אוזן אחת!
 
כמה פעמים אנו עושים את אותה טעות שההורים שלנו עשו, למרות שאנחנו "יודעים יותר"? או כמה פעמים אנחנו מתחרטים שוב ושוב על שלא שמענו בעצתו של מישהו שבאמת אוהב אותנו, שבאמת אכפת לנו, שבאמת רק רצה לתת לנו עצה לטובתנו?
 
אם תרצו את עצתי (אהמממ) אז הנה מה שאתם צריכים לעשות, ולצורך נקודת התחלה נפלאה – נחבר את שלוש-עשרה עקרונות האמונה של הרמב"ם עם עקרונות האמונה של רבי נחמן מברסלב.
 
השם עשה, עושה ויעשה הכל! אין שום כוח אחר מלבד השם ששולט, ובמיוחד לא אנחנו. בכל פעם שאנו נתקלים במצב שמאתגר אותנו, עלינו לזכור עיקרון חשוב זה. זה יעזור לנו לחזק את האמונה שלנו, מכיוון שאז נבין שכל מה שקורה לנו – כל מצב, כל התמודדות, הצלחה ואפילו כישלון – הכל מהשם!
 
לכל מה שהשם עושה יש מטרה! האם אנו מזיזים או מרימים את האצבע מבלי לחשוב על מה שאנחנו עושים או מה יצא לנו מזה? לא. אז למה הרבה אנשים חושבים שהעולם הזה נברא בלי מטרה מיוחדת? האם ישנה דרך שבאמת מאזנת ומשלימה בין הטבע, מערכות אקולוגיות, תזוזת הכוכבים, הגלקסיות האינסופיות – מבלי שמישהו ברשימה הזו יתנגש בשני, אלא כולם ימשיכו במסלול שלהם בצורה המושלמת ביותר? האם כל זה יכול לפעול בצורה אקראית? אם אתם עדיין חושבים שכן, אז רוצו מהר לקרוא את הספר בגן האמונה של הרב שלום ארוש.
 
כל מה שהשם עושה – לטובה הוא עושה! זהו מושג שאנו צריכים לעבוד קצת קשה כדי להפנים אותו . הוא אמור לעזור לנו להבין שהאתגרים איתם אנו מתמודדים לא רק משרתים מטרה, אלא שהם נועדו גם, ואולי בעיקר, לטובתנו. כשכל החושים שלנו 'מוכיחים' לנו שאנחנו סובלים ומתייסרים, אנו צריכים לדבוק בעקרונות האמונה החיוניים, כדי לעבור את הזמן המאתגר הזה מבלי שהסבל יתגאה ויצוף למעלה ויישא את דבריו במסכנות קורעת לב. אנחנו חייבים ללמוד להסתכל על כל המסרים והלימוד שיש בכל מידה, כי תמיד יש מה ללמוד.
 
אלה שלושה שלבים עיקריים ובסיסיים של הוראות היצרן שלנו. אנחנו יכולים להשתמש בהם כבסיס כדי להמשיך ולהתקדם הלאה, לדרגות גבוהות יותר. הם כוללים הזדמנויות אדירות של לימוד התורה, גישה לחיים נעימים וטובים יותר, להכיר את הבריאה וכן הלאה. אין שום סיבה שנשב באמצע השטיח כשהחיים שלנו מפוזרים ושבורים לחלקים חלקים סביבנו. הקדשנו מספיק זמן בהתבוננות על השברים האלה בייאוש מבלי לדעת איך לחבר אותם. אתם לא חושבים שהגיע הזמן לשנות כיוון? לחשוב אחרת? עם שלוש נקודות מדהימות אלה בחיינו נראה איך החיים שלנו נאספים ועולים שוב על הדרך בחזרה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה